אברהם נח מאשקלון הוא נגר חובב. בשנת 1982 יצא לפנסיה, אחר כך היה עצמאי, ובשנת 2000 "התחלתי להיות אדם חופשי עם זמן לתחביבים", כדבריו. את הרהיטים הראשונים בנה עבור בנו כפיר, כשזה שיפץ דירה בתל אביב. נח בנה לבנו וכלתו מדפים למטבח, עגלת הגשה "קומפקטית ורב תכליתית" ומדפי עץ לנישות גבס. מאז בנה מיטת קומתיים לנכדיו, שולחן הגשה לאירוע, מחזיקי מפיות, מדרגות טיפוס לנכד, שידת החתלה, עריסה ועוד. את זו האחרונה בנה נח לפני שש שנים, לרגל הולדת נכדו יהונתן. מאז מסתובבת העריסה בין בני המשפחה המורחבת, על פי הצורך.

חומר גלם: העריסה עשויה עץ אלון. נח, שמסביר כי "לכל דבר יש את העץ שלו", משתמש בעיקר בחומר שהוא מזמין מנגריה, אבל לא רק: הוא מטייל באזור מגוריו ונהנה למחזר חפצים שמצא, כמו כיסא מעוצב שמצא, עשוי עץ קל ומיוחד, שהיה במצב רעוע. נח פירק את הכיסא, ניקה, חיבר, הדביק, שייף ועשה פוליטורה. יצא "כמו חדש", הוא מתגאה.

מידות: גובה העריסה 75 ס"מ, כולל הרגלית עליה מתנדנדת העריסה, אורכה 80 ס"מ ורוחבה 60 ס"מ בחלקה העליון ו-45 ס"מ בחלקה התחתון.

דוגמה: את הרעיון קיבל נח מעריסה עתיקה וכבדה, עשויה עץ מלא ולא מעובד. "פחות או יותר העתקתי את העריסה, למעט החורים, שהיו רעיון שלי". לפני שהוא מתחיל בשרטוט ובבנייה, נח נוהג להכין סקיצה רעיונית, שלב שאותו הוא מכנה "בדיקת היתכנות".

חיבורים וגימורים: חלקים קטנים נח מחבר עם דבק מתאים וחלקים גדולים הוא מחזק עם הברגה סמויה בעובי 18 מ"מ. לגימור הוא משתמש לרוב בלכה Holzlasur של יעקובי, שאמנם שומרת על צבעו של העץ, אבל מעניקה לו גוון צהבהב.

כלי העבודה: נח עובד במחסן קטן (כשישה מ"ר) הסמוך לביתו ובסככה הצמודה אליו. הוא מציין שאין לו כלים רבים – "אני לא מפעל או נגריה", אמר – אבל ארגז כלי העבודה שלו מכיל מסור חשמלי, ג'יקסו, מסור דיסק, סרט בד שמיר, שתיים-שלוש מקדחות, מסור שניתן להרכיב על שולחן, חורץ ופריזר לפאזות.

זמן עבודה: אין לו שעות עבודה מוגדרות. "אני יכול לעבוד שעה, לעשות סידורים ולחזור לעבודה", הוא אומר ומוסיף כי מכיוון שנגרות מסבה לו הנאה – הוא עושה זאת כשיש לו פנאי. את העריסה בנה במשך כחודש של עבודה לא רציפה.