מאיר נצר מרמת השרון נולד לפני 89 שנים בדנציג, "כשעוד היתה חלק מגרמניה". הוא עלה לארץ ב- 1938 והתיישב בכפר יחזקאל, שם עבד בחקלאות. אחר כך עבר לקיבוץ רמת דוד, שם עבד בנגריה ובבנייה, ואת רזי המקצוע למד ממנהלו, נגר אוסטרי מוכשר בשם יוסי דאובר. את העריסה הראשונה בנה מאיר עבור נכדו הבכור, אודי, לפני כ-14 שנה, ומאז היא נודדת בין 20 ילדים במשפחה המורחבת. את העריסה השניה יצר לפני כשבע שנים, כאשר נכדתו יעל ילדה את התאומות יובל וזיו.

חומר גלם: העריסה עשויה עץ אורן, אחד האהובים על מאיר, משום שהוא מתאים לנגרות פנים וחוץ, ו"יש בו שומן, וכשחותכים אותו מריחים את היער". יתרון נוסף של האורן הוא המחיר - מחצית מעצים "קשים" כמו אלון, אשוח או מייפל. למשטחים גדולים הוא משתמש בעץ סנדוויץ' מצופה פורניר, ועל משטחים קטנים הוא מדביק פורניר בעצמו.

מידות: גובה העריסה 65 ס"מ, רוחבה 45 ס"מ, אורכה 80-85 ס"מ והיא בנויה בצורת קונוס כלפי מטה.

דוגמה: את הרעיון קיבל מאיר מצילום של עריסה שקיבל מאנגליה. מה שראה מצא חן בעיניו ועל בסיס זה הוא הוסיף רגליים מעוגלות המאפשרות לנדנד את העריסה. הרעיון לתוספת הגיע מצפיה מקרית בסרט טלוויזיה, בו נראית אם המרדימה את תינוקה הבוכה בנדנוד העריסה ברגלה.

חיבורים: מאיר משתמש בדיבלים ובדבק בגדלים 8, 10, 12 ו-15 מ"מ, ומשתדל לעשות חיבורים הניתנים לפירוק, כדי שיוכל להוביל את הריהוט בנוחות אל "בית הלקוח". במקרה שלו מדובר בשלושת ילדיו, עשרת נכדיו ותשעת הנינים, "כך שלא חסרה לי עבודה".

גימורים: מבחינתו הלקוח תמיד צודק, ובעוד שלבנים כמעט ואין בקשות מיוחדות, לבנות יש דרישות ברורות. נצר עובד בדרך כלל עם לכה שקופה בגמר מט-משי, אבל מדגיש שהוא פתוח "לשיגעונות ולפנטזיות מבורכות".

מרחב העבודה: מחסן ששטחו שמונה מ"ר, שרק חלקו משמש לעבודות עץ. כלי העבודה של נצר כוללים מכשירי חשמל כמו מסור, מקדחה, משייפת ומקצועה, אבל עיקר עבודתו מתבצעת בכלים ידניים, שביניהם בולט סט מקצועות עתיקות, שבנו הבכור הביא לו לפני כ-15 שנה מנגריה שפשטה את הרגל.

זמן עבודה: שעות עבודתו משתנות בין קיץ לחורף, וכשהימים חמים הוא עובד לעיתים עד שמונה בערב (או עד שאשתו תקרא לו לצאת מבית המלאכה). את העריסות בנה במשך כעשרה ימים, ולדבריו, שלל העיסוקים האחרים שלו מונעים ממנו להשלים עבודות במהירות. בני המשפחה מתחשבים, אבל הוא מבטיח שאם הלידה קרובה הוא ימהר.

עוד: עבודת הנגרות הראשונה שעשה היתה מיטת תינוק עבור בנו הבכור, בן 64 וסב לנכדים בעצמו. מלבד כיסאות, שמהם הוא נמנע ("זה אחד הדברים הקשים - יש בזבוז של חומר וצריך לעגל, רק נגריה גדולה יכולה להרשות לעצמה", הוא מסביר), נצר בנה לאורך השנים שולחנות מטבח, מלונות, מטבחים, מיטות, שידות החתלה, פאזלים, בתי בובות, עריסות, ארונות, חלונות וויטרינות וקופסאות. "היה לנו עץ אפרסק שמת ואני עקרתי וחתכתי אותו ועשיתי ממנו קופסת תכשיטים", הוא מספר.

עוד ועוד: בחצר ביתם של מאיר ואליס יש מבנה קטן ומצויד, המשמש את נצר לציור קריקטורות ויצירת סרטי אנימציה היתוליים בטכניקת סטופ-מושן (Stop Motion).