16 מלבנים של דובונים

דורית ברעם מרעננה תפרה לפני כשנה שמיכת טלאים לנכדה הראשון, נועם, בנם של שי וורדית מתל-אביב. דורית עבדה כמורה למלאכה בבית ספר יסודי במשך 25 שנים והיצירה תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מחייה. בין שלל עיסוקיה, מלבד ויטראז' וטלאים, היא פיסלה ויצרה בעיסת נייר, תפרה לעצמה בגדים ותפרה בכלל "לא בהכרח כצד אמנותי, אלא מתוך צורך", עשתה תיקים, עגילים ותכשיטים בכלל, ששלמה בעלה היה מוכר בבסיס הצבאי בו שירת.

חומרים: שמיכת טלאים מבדי כותנה במוטיב חוזר, מתוך מאגר שאריות ביתי קיים. מילוי אקרילן, תפורה ביד ובמכונה.

מידות: 154X114 ס"מ, עשויה 16 מלבנים במידות 30X21 ס"מ.

דוגמה: על מוטיב הדובונים החליטה דורית מהר מאוד. יש לה ספרים רבים בנושא ושני ארגזים מלאים בגיליונות המגזין האמריקאי Quilters newsletter magazine, עליו היתה מנויה בעבר. "מרגע שידעתי שהתינוק הנולד הוא בן חיפשתי בספרים, מצאתי את הדובונים והתאהבתי". הדוגמה לא היתה מפורקת לטלאים, לכן הוציאה בעצמה גזרות לאפליקציה והשתמשה בדף חשבון.

בחירת הצבעים: בדוגמה המקורית כל המלבנים היו באותם צבעים ורוב הדובון היה בגוונים חומים. דורית החליטה שבשמיכה שלה הדובונים יהיו צבעוניים ואף מלבן לא יהיה זהה לשני. היא בחרה צבע אחר לכל דובון ולאחר מכן החליטה מה יהיו צבעי הבגד שלו. "הקטע הכי מהנה היה להלביש אותם", היא מספרת. לא היה תכנון מראש והכל התבסס על בדים ושפע שאריות שהיו בבית.

זמן עבודה: חצי שנה. "בעיקרון", אומרת דורית, "לא היה צריך לקחת כל-כך הרבה זמן, אבל היו תקלות בדרך". הדבר החשוב הוא שהשמיכה היתה מוכנה ללידה.

הסברים טכניים: דורית מספרת שרוב החיבורים נעשו במכונת תפירה ולכן הכל תוכנן בקווים ישרים. השמיכה אינה מלבן ועליו אפליקציה, אלא עשויה טלאים, כך שכל פיסת בד מתחברת לשניה בתפר. האפליקציות היחידות הן מעויין הפה של הדובון, העיניים, האף והפה, שנעשו ברקמה עבודת יד. חיבור שלושת שכבות השמיכה נעשה בתיפורים סביב כל הטלאים הלבנים, באזור המכנסיים ובאזור המותניים. כל התיפורים נעשו ביד על מנת לתת לשמיכה נפח.