מאת איתי כ"ץ
הבוגרת: סיון אברג'ל (28)
המחלקה: צילום, בצלאל
מנחה פרויקט הגמר: דור גז
סיון אברג'ל נולדה וגדלה באופקים, עיירת הפיתוח בצפון-מערב הנגב שהפכה בדיוק לפני 20 שנה לעיר. הלימודים במחלקה לצילום ב''בצלאל'' הביאו אותה לירושלים, שם היא מתגוררת בשנים האחרונות. הוריה חיים באופקים, וגם היא רואה את עצמה חוזרת לשם בעתיד. "זהו המקום שנולדתי וגדלתי בו, ואני רוצה להיות חלק מההתפתחות שלו - הן מבחינה חברתית והן מבחינה תרבותית", היא כותבת ל-Xnet. "אני רואה חשיבות גדולה לחזור אל המקום ממנו באתי, ולהביא אליו את מה שלמדתי במשך השנים".
את פרויקט הגמר שלה, שבו תיעדה את המתרחש ביישוב הולדתה, מתארת אברג'ל כך:
"ישראל מרגע הקמתה נמצאת בשלבים של תכנון מרחבי, בנייה של ערים וישובים חדשים, הרחבה של הישנים. נופים משתנים מיום ליום, תבניות מוצקות של בטון המשתלטות על טריטוריות, פוגמות ביופיו של הטבע אך בוראות בכיעורן יופי משלהן ומציאות חדשה.
"המקומות מצולמים כולם באופקים. בתים ושכונות חדשות הנבנות בימים אלו נראים ספק נטושים וישנים, ספק בתהליך בנייה, ריקים מאדם וכמה רגעים לפני שמתמלאים בחיים, מרחבי בנייה נטמעים ומשנים את הנוף הסובב אותם. העולם הנבנה בצילומים נע בין פנטזית בניית בית בישראל לבין המציאות הפוליטית, בין הכאוטי לאוטופי, סביבה טבעית המשתנה על ידי האדם והמכונה.
"העיר שבה נולדתי וגדלתי משתנה לנגד עיניי באופן משמעותי בשנתיים האחרונות. אופקים, כמו הרבה יישובים בארץ, כמעט מכפילה את שטחה, ובנייה של שכונות חדשות מאיצה את דרכה ומשנה את נוף ילדותי, הופכת את המקום המוכר למקום זר; עץ השיטה כבר לא לבד, השממה סביבו פורחת.
"המצלמה משמשת עבורי ככלי לחציית גבולות בין המקומות הזרים החדשים והישנים בסביבתי. יחד איתה אני מתבוננת ובוחנת מחדש את המקום וההיסטוריה שלו, מפענחת את הזהות שלי והשייכות שלי למקום, ומנסה להבין את גורלו של אותו מקום".
