תכלה שנה וקירותיה העירומים, חדריה המבולגנים, חלליה האקראיים, רהיטיה הישנים - ותחל שנה מעוצבת, מחושבת, מאורגנת ומסודרת. נכון שכל שנה אנחנו אומרים את זה לעצמנו? אז לכבוד תשע"ו, הנה רשימת הקניות לבית המעוצב של 2015-2016. מרבית הטרנדים האלו נמצאים עכשיו בשיאם, חלקם איתנו כבר כמה שנים, ואף ייתכן שעלו למעצבת/כותבת כלשהי על העצבים, אבל הי, אם אתה לא יכול להביס אותם..
כמה מילים להגנתי: כתיבה על טרנדים מחייבת הכללות. בדרך כלל איני אוהבת לתייג סגנונות, אבל בגדול אפשר להגדיר את הסגנונות השולטים בתור ה"כפרי", ה"רטרו" וה"תעשייתי". לצערי הרב, רוב הבתים ה"מעוצבים" (ואני שמה מרכאות גם מפני שבתים שמגדירים עצמם מעוצבים אינם כאלה תמיד) יערבבו את שלושת הסגנונות האלו ויכנו את עצמם "אקלקטיים".
כתיבה על טרנדים גם מחייבת מעט הומור עצמי. כן, כולנו רוצים לחשוב שאנחנו מיוחדים, יחידים ובעלי טעם אינדיבידואלי ונדיר. אבל רובנו לא. רוב האנשים עושים את מה שהרוב עושה, וגם אני איני יוצאת דופן. בתור מעצבת אני רואה צבעים, רהיטים ופריטי עיצוב שחוזרים על עצמם לעייפה, ומשעשע אותי לשמוע את התיאור "נייטרלי", או "על זמני". תמיד נעדיף לחשוב שאנחנו מעל לטרנד, שמה שאנחנו עושים משקף באמת את מי שאנחנו או מה שאנחנו רוצים לומר, ולא מושפע ממגמות נעלמות. אז זהו, שהוא תמיד מושפע. גם מי שריצף את חדר הרחצה שלו באריחים חומים בשנות השבעים חשב שעלה על משהו מקורי. אלא ש-20-30 שנה אחרי אנחנו נכנסים לחדר הזה ואומרים "אלוהים, עוד אמבטיית סבנטיז". אז ככה בדיוק יהיה בעוד 30 שנה אצלכם (ואצלי) בבית.
אריחים מאוירים
נתחיל מהטרנד הישן מכולם, שקצת משנה את פניו ונדמה שעוד מעט נגמר. האריחים המצוירים. אנחנו מוצאים אותם בעיקר בבתים "כפריים" (ברצפת המטבח), וגם את ב"תל אביביים", שהם למעשה יפואיים, בבתים בסגנון רטרו. הכי הרבה תמצאו אותם גם בחדרי רחצה ושירותים עם קירות (בריקים!) לבנים, או ב"שטיח" סביב פינת האוכל. בזכות היותם פופולריים (לא רק אצלנו אלא בעולם כולו) חברות רבות מייצרות אותם. ואם פעם הם היו רק מבטון (אריחים נוראיים, שמצריכים טיפול רב, סופגים הכל ונראים זוועה אחרי כמה שנים, תשאלו את חלוצי הטרנד), היום יש מבחר גדול בגרניט-פורצלן. הם עמידים יותר, מגוונים יותר, וגם משלבים את הטרנד הגיאומטרי עם שלל צורות. וכמובן - הם גם מעט זולים יותר.
פינת אוכל על ''שטיח'' של אריחים מצוירים, בבית שתיכננה רות קידר. צילום: גלית דויטש
אחרי כמה שנים של אריחים מצוירים שיוצרים "שטיח" בדוגמה שחוזרת על עצמה, נמצא עכשיו המון סוגים של אריחים מעורבבים. אין חנות קרמיקה שלא מציעה לפחות מגוון אחד או שניים של אפשרויות, והם עדיין פתרון נהדר לרצפות של מטבחים וחדרי רחצה ושירותים.
שני טרנדים ברצפה אחת - גיאומטרי ומצויר. אריחים של חברת Equipe
כסאות אוכל בצבעי הקשת
בפינת אוכל היחסים בין השולחן המאסיבי לכסאות האווריריים בדרך כלל אינם שווים, ולכן אם יש רק ארבעה או חמישה, או אפילו שישה כסאות, וכל אחד בצבע אחר - זה מחליש את הנוכחות שלהם מול זו של השולחן, ובכך מחליש, לטעמי, את הרושם של פינת האוכל. לא כל שכן עם שניים או שלושה כסאות. אפשר להיות זהירים יותר עם 4+2 כסאות שונים. נכון, אין לזה חוקים ואפשר לשבור את כל הכללים ולהצליח, אבל תופעת הכסאות המגוונים קצת הוצאה מהקשרה, ומשוטטת לה בין בתים בלי כל קשר לכלום. על אחת כמה וכמה - כסאות בר.
רהיטים מברזל
כמו טרנדים רבים, הם מגיעים אלינו מאני-לא-יודעת-איפה בעולם הגדול, ומתחילים בחללים מסחריים, בעיקר מסעדות. ומה שמתחיל שם מחלחל אל הבתים הפרטיים מהר יותר או פחות.
קצת יותר צנוע: ספרייה של ברזל שחור ועץ (וקיר לבנים) בבית שעיצבתי ברחובות. צילום: שי אפשטיין
הטרנד התעשייתי, שכולל את נורות פחם (ראו בנפרד), ואיתו חומרים חשופים כמו בטון ופליז, וגם זכוכית מחוסמת בין הפרופילים (זכוכית ''סבתא'') נכנס יפה לבתים הפרטיים, בעיקר ביחידות מדפים. אם תרצו למקם ספרייה מגניבה או תצוגה טרנדית בסלון שלכם, בכניסה או בפינת האוכל (אפשר גם בחדר העבודה וחדר הילדים) - אפשר לעשות זאת ביוקר עם כוננית ברזל שחורה, או בזול יותר עם כוננית מתכת לבנה מאיקאה (או משלל חנויות תעשייתיים, שגם צובעות מדפים ושאר פריטי מתכת, שעד עכשיו שימשו לרוב לתצוגה מסחרית).
מדפי ברזל בלבד יעלו קצת פחות מספריית עץ. ספריית ברזל ועץ תעלה יותר מספריית עץ בלבד (שגם היא יקרה. כשאני אומרת "עץ" אני מתכוונת לפורניר עץ, לא לעץ אורן, למשל). ספריית מתכת תהיה האפשרות הזולה מכולן, אבל תיראה אחרת.
ספת קפיטונאז', כורסאות וינטג'
הספה שתלווה את מרבית הספריות האלו תצויד בכפתורים המושכים את הריפוד כלפי פנים, הנקראים קפיטונאז' בפי חלק, "משיכה" בפי אחרים. זו תהיה ספה בעלת מראה אלגנטי, קליל, לרוב על רגלי עץ גבוהות או מלוכסנות, פריט בעל מראה רטרו של משהו שיצא מהמשרד של דון דרייפר. הנועזים ירפדו אותן בקטיפה (או רק הלקוחות הנועזים שלי!) ואחרים פשוט יקנו אותן מיובאות מסין, בשלל חנויות שמוכרות כמעט את אותו הדגם, בסכום של כ-6,000 שקל.
ליד ספה כזו נמצא בדרך כלל כורסה או שתיים במראה וינטג' - מקורי או חיקוי - ושולחן סלון קטן, אחד או שניים, מעוגל קלות.
קיר תמונות
מעל לספה - שבדירות קבלן ניצבת כמעט תמיד לאורך מה שאני מכנה "קיר המוות", קיר ארוך (לרוב משותף עם השכנים), שנמשך מדלת הכניסה והמבואה דרך פינת האוכל אל הסלון - יש צורך בתמונות. במקרה הזה קצת קשה לי עם הטרנד. מחד - אין דבר השנוא עלי יותר מקירות עירומים. לקוחות רבים שלי מבלים שנים בבתיהם בלי לקנות תמונות או אמנות לקירות, בלי להכניס אמירה אישית, בלי להתייחס לכמה פאות קריטיות של הקובייה בה הם חיים.
מצד שני, הטרנד שבא לענות על הצורך הזה יצר סוג של מפלצת: קיר התמונות. כתבתי בעבר על תליית תמונות על הקיר - קווים וחוקים כלליים לקומפוזיציה. לאחרונה צצו חברות שמציעות לקנות הכל סט-קומפלט. הוא בדרך כלל יהיה בגוני שחור-לבן ובעל ניחוח סקנדינבי (ראה ערך), יורכב רובו ככולו מיצירות גרפיות, ולעתים ישלב ציטוט (התפתחות מדאיגה של המילים) כמו "Paris is always a good idea" ,"Do what you love, Love what you do" או כל קלישאת העצמה עצמית/נשית/הו כמה אני מגניבה ומצויה באבני היסוד של תרבות המערב.
זה נהדר ועוזר להמון אנשים לפתור את בעית הקיר העירום במחירים נגישים, לתרום לחלוקת החלל הארוך של הסלון לאזורים מוגדרים טוב יותר, אבל זה סט קומפלט. תכל'ס, בדרך כלל אין לכם מושג, וגם לי לא, מיהם האמנים שאת יצירתם אתם תולים על הקיר. והמעצבן הוא שזה גם לא חשוב לכם. העיקר לתלות משהו.
זה דבר והיפוכו - הרי איך נוצרו קירות עמוסים בתמונות? אצל אנשים שיש להם הרבה מה לתלות, עד כדי כך שהם צופפו את האמנות יחד, במקום לייחד מקום נפרד לכל יצירה. הטנרד הזה תפס משום שקיר עמוס בתמונות משדר ערכים שאנחנו אוהבים לקשור לבית שלנו: כמו כל אוסף אחר לתצוגה, יש בו רמיזה על צבירה של משהו לאורך זמן, קרי משהו עם היסטוריה (ואנחנו אוהבים דברים עם "עבר", כי הם ביתיים וחמים), יש אינטימיות באופן בו התמונות קרובות זו לזו ומזמינות אותנו להתקרב כדי לראות, יש בו אמירה על עצמנו כאינטלקטואלים חובבי אמנות.
אבל קנייה מרוכזת של קיר כזה מרוקן את כל זה מתוכן. אנחנו קונים קודם כל פתרון לקיר ריק. קומפוציזיה שעובדת יפה עם עצמה. יותר משאכפת לנו הסיפור של כל תמונה ויצירה, אכפת לנו שזה יתאים אחד לשני, ולכרית שעל הספה שמתחת. כן, הבנתם, אני לא אוהבת את הטרנד הזה.
רוציםתמונות בבית? גם אם קניתם כמה יחד בדיל הכל כלול, שזה סבבה, ודאו מי האמן שיצר אותן, שזה לא משהו שהוא הוריד מהאינטרנט והדפיס, שלבו עם אמנות שקניתם באחת מעשרות ומאות הגלריות בארץ, שמוכרות אמנות בסכומים נגישים לגמרי, ותשקיעו. יצירה יפה ומרגשת שתלויה על הקיר המרכזי של הבית שלכם תותיר רושם עמוק יותר מהספה, וגם כשזו תיזרק ותתבלה, או תצא מהאופנה - היצירה תיקשר אליכם ותלווה אתכם עשרות שנים. הספה עלתה 6,000? השקיעו לפחות מחצית מזה בתמונה שמעליה!
שטיח בשחור-לבן
השטיח יהיה כמובן גיאומטרי, ספיציפית גיאומטרי בשחור-לבן, ועוד יותר ספיציפית - שטיח שהוא גם שחור-לבן, גם גיאומטרי וגם מאיקאה. וכן, גם לי יש אותו בבית (יחד עם עוד שטיח גיאומטרי של איקאה, בצהוב-לבן). למה? כי אין המון מקומות בארץ שבהם ניתן למצוא שטיחים גיאומטריים יפים.
גם לטרנד הזה שמו לב פרנסי הארץ, ולאחרונה ניתן למצוא ביותר חנויות בארץ שטיחים פשוטים, יפים ולא יקרים (במחיר של לא יותר מ-2,000 שקל. ולמגיבים העצבניים שיצעקו עוד שנייה שאלפיים זה טונה כסף - שטיח טוב ויפה לא יעלה פחות מ-5,000, אם לא פי שניים או שלושה מזה. וכן, הוא שווה את זה).
שטיח LAPPL של איקאה משדרג כל חלל (ומסתיר כל רצפה) גם אצלי בבית. עם רהיט וינטג' וברזל שחור ברקע..
אם הייתי צריכה לבחור פריט אחד מהפוסט הזה שישדרג לכם את הבית למראה עדכני ואופנתי - זה השטיח הזה. בבית שלי פשוט הנחתי אותו באמצע החלל, כדי לכסות את הרצפה המכוערת (בית שכור, כן? לא אני בחרתי). בכל סלון או חדר הוא מיד ימשוך את העין, יכניס מקצב רענן וקופצני, נגיעה אופנתית, שלא לומר סקנדינבית (ראו תיכף), ובהיותו שחור-לבן - יתאים להכל.
שטיח סרוג בחדר הילדים
אם הבית שלכם לא נכנס לרובריקת ה"תעשייתי" אלא משתייך יותר לקבוצת ה"כפרי" (ובבית ישראלי ממוצע זה יהיה גם וגם, מחדר לחדר, אויה), הרי שבחדר הילדים, לרוב, יהיה לכם שטיח עגול וסרוג. שטיחים הם דבר מבורך בעיני (בעיקר אם אתם חיים בבית שכור) וטקטסיל תמיד "מחמם" חללים, מביא לתוכם רוך, צבע, טקסטורות ותחושת ביתיות. כל פריט שהוא עבודת יד (או עבודת מכונה שנראית כמו עבודת יד) נושא איתו בדרך כלל תחושה אינטימית של תשומת לב, השקעה, אהבה. שטיחים סרוגים ובני דודם הפופים הסרוגים הם דרך יפה להוסיף נגיעה אישית וצבעונית בפינות שונות בבית, בלי להתחייב יותר מדי. הפופים מצויים עכשיו בכל מקום ויחסית בזול, השטיחים עדיין לרוב בהזמנה אישית ויקרים למדי, אבל בעיני - שווים את ההשקעה.
קיר טפט
עוד אופנה שרווחת וחביבה עלי כל כך עד שאני כמעט לא מבחינה בה היא קיר הטפט. הטפטים חוו קאמבק משמעותי בעשור האחרון, ועם פריחת הטרנד אי אפשר להתווכח - יותר ויותר חנויות מציעות טפטים למכירה. ואם פעם רק מעטים העזו לחדש את הטרנד של שנות ה-60 וה-70, היום כל בעלת בית חדש חולמת על קיר טפט אחד. עד לא מזמן זה היה רק בחדר הילדים, היום זה בעיקר בחדר השינה.
אין צורך לחזור על הסיבות המצוינות להיעזר בטפטים כדי לשדרג את הבית שלכם, כתבתי על זה בעבר, ואני ממשיכה להתלהב מהם ולשכנע את כולם להדביק, אבל כדאי לשים לב - מדובר בטרנד, שכמו שהגיע יש מצב שגם יחלוף. בנתיים שריינו לכם 2,000-3,000 שקל לקיר (מחיר גליל טפט ינוע בין 350 ל-700 ומחיר הדבקה לגליל בין 250 ל-300 שקל), ואל תהססו.
טפט יפהפה של Pip Studio מ''גולדשטיין''
מנורות כלוב ופחם
גופי התאורה בבית הטרנדי החדש ינועו גם הם בין התעשייתי (מנורות כלוב מברזל, או מנורות שנראות כמו פנסי קולנוע) לבין הרומנטי (ברזל או פליז בשילוב זכוכית). המשותף לכולם, שמשלב את התעשייתי עם הרומנטי, הוא נורות הפחם. הן באמת יפהפיות, מושכות את העין ומיוחדות. לשמחתנו יש אותן עכשיו גם בנורות LED, ולא רק בפסי להט זוללי חשמל ויקרים להחריד.
הדקור הכללי
לאחר שקיבצנו את כל האלמנטים לבית העדכני והאופנתי לשנת תשע"ו, נסיים במאפיין כללי של מה שעדיין לא מצאנו לו מילה הולמת בעברית מלבד "סטיילינג". רמז: התייחסנו לזה בשטיח ובקיר התמונות. נכון! סגנון סקנדינבי בגוני שחור-לבן-ועץ עם נגיעות צבע.
בגדול, זה השיק עכשיו, אלו התמונות שעושות לנו את זה בפינטרסט (בדירה הזו בבלוג ההשראה הסקנדינבית תוכלו למצוא כמעט כל מאפיין בפוסט הזה, וגם בפוסט הטרנדים הקודם שלי), וזו החלטה עיצובית חכמה וחסכונית: הרבה שחור לבן, מעט אפור או צבעים אפרפרים, כמה אלמנטים מחומרים טבעיים, ונגיעות צבע עזות פה ושם: כרית (צהובה?), פוסטר, עציץלנגיעה של ירוק וטבע. שלבו כמה פריטים קישוטיים מזהב או נחושת, חוש נכון למידה ולסידור תצוגה - ואתם שם.
לגבי התאמת המראה הסקנדינבי הקר והמאופק למזרח התיכון הגועש והסואן? כן, מצד אחד זה כמעט מצחיק, כמה שזה סותר. מצד שני - כשבחוץ הכל כל כך עמוס, מהיר, קולני, צפוף ומתלהם, יש הרבה היגיון בצמצום האלמנטים החזותיים שמתקיפים אותנו כשאנחנו מגיעים לחלקה השקטנה שלנו בבית.
לסיכום: אני בטוחה שתוכלו למצוא פריטים רבים מהרשימה הנ"ל, אם לא את כולם, בדירות ובבתים רבים שמתפרסמים באתרי עיצוב, כולל כאן. לא כל ערבוב של כל המרכיבים ייצור בהכרח תוצאה הרמונית ונעימה, אבל אם עזרתי לכם לזהות מרכיבים שחיפשתם כדי לשדרג את הבית שלכם - הרי שמשימתי לשנה החדשה הושלמה. אם לא יצליח - תהיו חייבים לסלוח לי לפני יום כיפור.
