רגע לפני הבחירות, קבוצה של מעצבים מקומיים (וכוכבת בינלאומית אחת) תציג פרשנות לכרזות תעמולה פוליטיות בתערוכה ״אלפבית של בחירות״. אולי גם זה יסייע להעיר את ישראל מהנמנמת שבה היא שרויה. לכבוד האירוע הזמנתי את אברהם קורנפלד, אחד מאוצרי התערוכה, לשיחה קצרה על עיצוב, פוליטיקה והרבה נוסטלגיה.

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_15

מתוך כרזת התערוכה, איור: עומר הופמן, עיצוב לוגו קליגרפי: חן מכבי

את התערוכה ״אלפבית של תעמולה״ אצרו קורנפלד ולימור יוסיפון, אנשי קבוצת אאא, שפנו ל-22 מעצבים, מאיירים וטיפוגרפים וביקשו מהם פרשנות עדכנית ל-22 כרזות תעמולה ישראליות מן העבר. לפני עידן הצילום, כשעדיין לא היה ניתן להציג כראוי את המועמדים, נאלצו מעצבי כרזות התעמולה לעבוד עם מה שיש, וכך הוצגו בגאון אותיות הפתקים שממתינים לבוחרים בקלפי. האותיות, שחלקן נהפכו ללוגואים זכירים עם השנים, היו נקודת המוצא שחיכתה ליוצרים הנוכחיים: כל אחד מהם קיבל כרזה עם האות הראשונה של שמו הפרטי, והתבקש לעדכן אותה ברוחו.

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_04a

האות כ׳. 1965. העולם הזה -- כוח חדש, מפלגת רפ״י

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_04

האות כ׳ 2015, כבוד כח כאוס, עיצוב: כרמל גילן

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_07a

א׳ של מפא״י, עיצוב: פרנץ קראוס

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_07

האות א׳ 2015, עיצוב: איציק רנרט

אברהם, נדמה לי שזו התערוכה הפוליטית הראשונה של ״אאא״. איך נולד הרעיון?

"חשבנו לקיים אירוע בחירות של ״אאא״, אז הוצאנו קול קורא שביקש עבודות שונות שקשורות לבחירות, עם דגש על טיפוגרפיה. תוך כדי שוטטות ברשת נתקלתי בכרזות מקום המדינה עם האותיות של המפלגות, והתחלתי לבנות, כמו במשחק, את כל הא"ב. ואז נולד הרעיון והקונספט״.

הצלחתם למצוא בקלות 22 מעצבים לכל 22 האותיות?

״זה היה הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי. היו אותיות שלקח לנו הרבה זמן למצוא, כמו פ׳, צ׳, ת׳ או ו׳, והיו גם כאלה שלא זרמו עם הרעיון״.

פאולה שר, אחת המעצבות והמאיירות הנחשבות בעולם, מי שהתפרסמה בזכות הכרזות המוזיקליות שלה בשנות ה-70, ואיורי ענק של מפות-מדינות טיפוגרפיות וצבעוניות, וזו שגם הייתה לאשה הראשונה שניהלה משרד מיתוג בולט (״Pentagram״) - היא זו שמייצגת את האות פ׳.

אז כשלא מצאתם מעצב מקומי לאות פ׳, פשוט פניתם לאחת הפיגורות הנחשבות בעולם העיצוב?

"למעשה, פניתי אליה בכלל עוד לפני הקונספט הנוכחי. ממש רציתי שהיא תציג את הכרזה הספציפית הזו בתערוכה שלנו - שבניגוד לשאר הכרזות היא כמובן לא הכינה במיוחד לטובת התערוכה - אבל בדיעבד, לאחר פיתוח קונספט 22 האותיות, ראינו שהכרזה שלה מתקשרת בול עם הכרזה הישנה של האות פ׳, שמדברת על חלוקת הארץ״.

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_02a

האות פ 1985 -- הרשימה המתקדמת לשלום

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_02

Paula Scher, Israel 2007, acrylic on canvas

האות ר׳ של 1959 -- חזית העולה החדש

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_01

האות ר׳ 2015, עיצוב: רוני אדרי

איך זה שבמקום שבו החיבור בין עיצוב ופוליטיקה אמור להיות טריוויאלי, יש שקט כזה? למעצבים הישראלים, בניגוד לעמיתיהם בעולם, יש מחויבות ואחריות עם כל מאבקי החיים בנקודה שלנו על הגלובוס, שלא מאפשרות לנו לשתוק. איך אתה מסביר את הפאסיביות?

״יש כאן פחד לבטא את עצמך. רוב המעצבים נמצאים בצד היותר השמאלי של המפה הפוליטית כנראה״.

אז המעצבים ישראלים מ-פ-ח-ד-י-ם?

״כנראה. הימין מאוד בריון ומאוד אלים. דווקא יש הרבה פרופגנדה מהצד הימני של המפה, אבל מעט מעצבים ימניים יוצאים מבתי הספר לעיצוב״.

אתה לא חושב שזה הפוך? שדווקא מעצבים ימנים מפחדים להשמיע את קולם במוסדות האקדמיים שמצטיירים כשמאלנים?

״מהניסיון שלי זה הפוך. זה קורה, אבל לשמאלנים. מעצב צריך להיות רגיש, וקשה להיות רגיש במדינה היום. המעצבים יוצאים בבוקר לעבודה, ורק רוצים לחיות את החיים שלהם ושלא יסכנו אותם. אני בטוח שלמעצבים פוליטיים מאד לא קל״.

איך אתה מנתח את העיצוב של פעם מול העיצוב של היום?

״בהיסטוריה העיצובית הישראלית, יש תווך גדול של שנים; יש תקופות שהיו פחות טובות, כמו לפני קום המדינה, אבל באופן כללי בעיצוב הישן יש תחושה של טיפול הוליסטי בפורמט. המעצב עיצב כרזה - זה לא מיתוג, הוא עבד בשביל גודל ספציפי של פורמט. נעשה חיתוך של כל אות ואות, נעשתה עבודת איור קפדנית, עבדו על הניואנסים הקטנים ביותר. יש תחושה שהטיפוגרפיה היא אישית. היום זה סוג של שימוש בפונט כזה או אחר, איו באמת תשומת לב לטיפוגרפיה, אין ממש דין וחשבון לפונט שהמעצבים בוחרים, יש תחושה שנקבעו מעין חוקים בלתי כתובים שככה 'תעמולה' צריכה להיות, עם הרבה מוטיבים שחוזרים על עצמם.

"לפני כמה שנים, הופיעו פתאום מלא סימני פיסוק; היתה נקודה, קו תחתון וסימן קריאה. לזה תוסיף את הפונט שנטוי ימינה, את הצבע הכחול, זה לא היה בשנות ה-60 וה-70. אין ממש בידול בנראות בין המפלגות, אולי כי לכל המפלגות יש מצע מאוד דומה?״...

אז מה כן השתנה?

״כשעוברים על הפוסטרים הישנים, רואים את המעצבים הגדולים של התקופה ההיא. הם היו ה-מעצבים של כרזות התעמולה, הם היו אמנים. היום אף המפלגה לא תפנה למעצב בודד, שיכול להיות כוכב בעיצוב המקומי. הן לא יפנו תקציב למעצב טוב, ויעדיפו להביא מעצבים סבירים (במקרה הטוב) שלא באים עם אג׳נדה עיצובית, הכשרה מקצועית או רעיון פורץ דרך, וככה אנחנו חיים בתוך תעמולה מונוכרומטית, כשהכל נראה די אותו דבר. קשה לי דמיין שהכרזות של היום ישאירו חותם בעתיד, כמו אלו של פעם שהן לא רק יפהפיות מבחינה אסתטית אלא מציגות חדשנות ועיצוב גבוה. המעצבים הגדולים של התקופה ההיא, כמו קראוס והאחים שמיר, הגדירו מהי התעמולה המקומית פה".

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_05a

האות י׳ של שנת 1958, עשור לישראל -- עיצוב: מרים קראוז

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_05

האות י׳ של שנת 2015, עיצוב: ירום ורדימון

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_08a

האות ד׳ של שנת 1965, המחנה התורתי

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_08

האות ד׳ של שנת 2015, עיצוב: דב אברמסון

ובכל זאת, בקמפיינים הנוכחים, מי שעובר את הסלקציה שלך?

״ראוי לציון בעיני המיתוג של V15. זו אמנם לא מפלגה, אלא ארגון פוליטי שמטופל מאד מבחינה טיפוגרפית עם שימוש באיורים, וכזה שפועל בהמון צורות מדיה. רואים שיש שם נגיעה של מעצב. גם למרצ ויש עתיד יש נראות לא רעה. תשמע, הכרזות של היום פחות חשובות מפעם, היום כבר לא תולים על לוחות מודעות כמעט, ובכל זאת זה לא תירוץ!״

אילו מעצבים עכשוויים היית מכניס לקטגוריה של מעצב פוליטי או מעצב מחאה?

״אין הרבה כאלה, אבל רוני אדרי ולהב הלוי, שמשתתפים בתערוכה, דוד טרטקובר כמובן ויוסי למל, אבירם מאיר, סאני ארזי, שחר כותני, גיא שגיא, מושון זר אביב. בטח פספסתי עוד כמה, אבל בהחלט אין הרבה".

ואיפה הנשים המעצבות ברשימה? האקדמיות מוצפות בסטודנטיות, אבל בשטח אין הרבה מעצבות פעילות. בהקשר הזה מעניינת הכרזה של נדב ברקן, שקיבל את האות נ׳ של רשימת הנשים של ויצו לכנסת, והכין מחווה לשש מעצבות גרפיות פעילות (מיכל סהר, נורית קוניאק, אביגיל ריינר, מיכל סודאי, אנה גסלב ונועה שוורץ) - תעמולה שקוראת לריבוי נשים מעצבות.

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_09a

האות נ׳ למען נשות ויצו לכנסת -- התאחדות נשים לשיווי זכויות

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_09

האות נ׳ של נדב ברקן, קורא ליותר מעצבות מקומיות

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_06a

האות ט׳ של שנת 1992, מולדת

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_06

האות ט׳ של שנת 2015, עיצוב: טלי בקשי

לכדו את עיני העבודות של דני הטייס, מירב סלומון, בן בן חורין, להב הלוי, קובי פרנקו, הז' של המאייר זאב אנגלמאייר, והת׳ הסרוגה (והמהפנטת בעיני) שיצאה מגבולות הכרזה המודפסת של מעצבת הטקסטיל תמרה אפרת.

האירוע ייפתח בגלריית החדרב-12.3 ויינעל חגיגית בערב הבחירות. גל שקדי יחלק קלפים של ״מדינת הזבל״ האלטרנטיבית שלו (פרפראזה על קלפי ״חבורת הזבל״), ויקי חסיד שפתח בדף הפייסבוק שלו קמפיין אישי נגד בנימין נתניהו, בו הוא מעלה כל יום עיצוב אחר תחת הסיסמה BYE BYE BB, יחלק מדבקות של הקמפיין. יהיה שמח.

חבורת הזבל של גל שקדי

חבורת הזבל של גל שקדי

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_20

״נבות מבטיח הבטחות״, מדינת הזבל של גל שקדי

OdedBenYehuda_Xnet_AAA_19a

BYE BYE BB! אחת ממשאלות ליבו של יקי חסיד

אחת ממשאלות ליבו של יקי חסיד

BYE BYE BB! אחת ממשאלות ליבו של יקי חסיד

עיצוב כרזה: אברהם קורנפלד

עיצוב כרזה: אברהם קורנפלד