המילה "מתנפחים" מזכירה לרובנו ג'ימבורי, אבל היום אפשר לנפח יצירות יוצאות דופן. עמידות ואיכויות החומרים מביאה את המתנפחים אפילו לחלל, ובחזית הביתית אפשר למצוא הכל - מרהיטים מעוצבים דרך שמלות ועד רעיונות מצילי חיים. הנה כמה דוגמאות, מהגדול לקטן:
מעל לעננים
כלי התעופה שהציגה לאחרונה נאס"א כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני. סוכנות החלל האמריקאית מתכננת פרויקט מחקרי, שבו יישלחו אסטרונאוטים לכוכב נוגה באמצעות רחפות מתנפחות. הן ירחפו מעל העננים של נוגה במשך כחודש ויאספו נתונים. הפרויקט פורסם באתר של נאס"א עם סרטון המציג הדמיה קונספטואלית של בלונים כסופים דמויי "צפלין", שישמשו למגורים ועבודה של שני אסטרונאוטים במשך כחודש:
גידול ארכיטקטוני
הגוש הסגול העצום הזה נראה מלמעלה כמו גידול לא ברור, אך מדובר ביצירה ארכיטקטונית של האדריכל אראטה איסוזאקי והאמן אניש קאפור. אולם ההופעות "Ark-Nova" תוכנן במטרה לנדוד ברחבי יפן, באזורים שנפגעו ברעידת האדמה והצונאמי, ולהוות סמל לתקווה ולהתחדשות תרבותית. הוא הוקם במסגרת פסטיבל המוזיקה השוויצרי Lucrene והשלים שני סיבובי הופעות - ב-2013 ובסתיו של 2014. המבנה המתנפח העצום מכיל 500 מקומות ישיבה ומיועד לקונצרטים, הצגות, הופעות מחול ומיצבי אמנות. קרום הפלסטיק שלו דק ונמתח, ומאפשר הקמה ופירוק מהירים. במעבר ממקום אחד למשנהו מוציאים ממנו את האוויר לחלוטין, וניתן להובילו במשאית.
ג'ימבורי עם נוף לאייפל
מסוכן? אולי. לא מציאותי? כנראה. ממש ממש כיפי?? ללא צל של ספק. את גשר הטרמפולינה של ''אטלייה זונדל-קריסטיאה'' (AZC), שזכה במקום השלישי בתחרות להצעת גשרים בפריז, כנראה שלא תזכו לראות מתממש. ובכל זאת- הרעיון המשעשע שהציע המשרד היה ליצור גשר מטרמפולינה ענקית, שמאפשר לחצות בצורה משחקית את נהר הסיין. הגשר תוכנן משלוש טבעות ענק מנופחות (בקוטר של כ-30 מטרים), שבמרכז כל אחת מהן רשת מקפיצה. המשרד גם בחן מבנה טרמפולינה מתנפח בקנה מידה קטן יותר- ואנחנו לפחות היינו שמחים לקפץ בתוכו.
תיק מרי פופינס
מה לקחת, מזוודה קטנה או גדולה? השאלה החוזרת הזו לפני טיסה לחו"ל היא שהניעה את צוות FUGU Luggage לפתח את המוצר הייחודי הזה. אני לא חושב שמישהו ציפה שמזוודה תמשוך כל כך הרבה תשומת לב, ובכל זאת, הקמפיין באתר קיקסטאטר, שהשיקו יצחק אטלס ודניאל גינדיס עם הצוות של ''Intovision'' כיוון ל-50,000 דולר והשיג כמעט פי תשע: כ-435,000 דולר (!). הצוות הציע שינוי מהפכני בתחום עיצוב המזוודות - הגדלה משמעותית של הקיבולת באמצעות ניפוח של דפנות מתרוממות. הניפוח מייצר תאים פנימיים ונגישים כך שהמזוודה יכולה לתפקד כארון נייד, ואין צורך לחטט בין ערימות דחוסות של בגדים. העיצוב משלב עוד פונקציות, כמו שימוש במזוודה כשולחן, כיס לשליפה מהירה של הלפ-טופ ועוד מיני הפתעות - ממש תיק בשביל מרי-פופינס.
ממסיבת יומולדת לאפטר פארטי של VOGUE
ילדי הגן מתלהבים מחיות שיוצרים מבלונים, אך האמנית ראי הוסוקאי והמעצב טקאדי קוואדה חברו זו לזה ביצירת הסדרה "Daisy Balloon", של שמלות מרהיבות שעשויות מבלוני לטקס. "את יכולה להדהים אנשים במסיבות או בחתונות עם שמלת בלונים. הם יהיו מופתעים" אמרה הוסוקאי בראיון (אם כי החריקות עלולות להוציא אותך מדעתך). מה שבטוח - מדובר בעבודת יד מעוררת השתאות. כל שמלה עשויה ממאות ואפילו אלפים של בלוני לטקס, מדגימה את המעבר בין מצב לא מנופח למצב מנופח, ומעבר לכך - את היותה של השמלה זמנית, שלא לומר רגעית, שכן כולנו יודעים מה סופו של כל בלון.
יוצאים מהבוץ
המגבה הסטנדרטי לא יוכל להוציא אתכם מכל בוץ, אבל ל-X-JACK יש סיכוי לא רע. יש לו מערכת ניפוח דו-כיוונית, והוא מסוגל לשאת משקל של עד 4 טון! הכרית המתנפחת יכולה להרים את הרכב עד לגובה של 75 ס"מ באמצעות משאבה חיצונית או האגזוז. השימוש בכרית מאפשר להגביה את הרכב גם כאשר האדמה היא רכה, כך שכמעט ולא יהיה מצב שלא תצליחו לצאת ממנו. מי היה מאמין שאוויר יכול להיות כל כך חזק?
הולך נגד הרוח
''Heimplanet'' - האוהל היפהפה של Maverick- הוא לא רק עבודת עיצוב מוקפדת בגימורים ופרטים שלה, אלא גם תוצאה של הנדסה מבריקה ותכנון לתנאי אקסטרים קשים. האוהל עשוי מסבך של צינורות המתנפחים למבנה של כיפה גאודזית יציבה, גם מול רוחות שמגיעות למהירות של 180 קמ"ש. הניפוח נעשה בעזרת משאבה המגיעה עם האוהל וניתן להרימו לבד ובקלות. הצינורות בנויים מדופן כפולה שרשומה כפטנט ייחודי, מבטיחה עמידות ומונעת בריחת אוויר. בנוסף ניתן להפריד את תאי האוויר כך שבמקרה של כשל באחד מהם המבנה כולו נשאר יציב. האוהל יכול לשמש כמחנה בסיס לקבוצה של אנשים, ומגיע לגובה פנימי של שני מטרים ולשטח של 13 מ"ר. אז יאללה - מי בא לטייל?
מחומר אריזה לאבק כוכבים
הרהיטים הספק מעוננים ספק מנצנצים של האדריכל מריו בליני עבור ''Meritalia Spa'' עשויים מחומרים שמשמשים בדרך כלל לאריזת מוצרים. בליני ניצל רשתות קלות משקל של פלדת אל-חלד וסיבים ממוחזרים - המשמשות בעיקר את תעשיית הבנייה ולהובלה של סוכר, דגנים ואבנים - כדי לעצב סדרת רהיטים אלגנטית ועמידה. הם עשויים יריעת פלסטיק חצי שקופה, שממולאת בכריות קטנות, מנופחות. מנורות לד חסכוניות הוחדרו פנימה והופכות את הרהיטים לעננים מאירים. אפשר להרים אותם ביד אחת, להשתמש בהם בתוך הבית או בחוץ.
קסם תעשייתי
כשהמעצב הפולני הצעיר אוסקר זייטה החל בפיתוח של טכנולוגיית FIDU, המטרה שלו הייתה להגיע לשיטת ייצור חדשה בתחום יריעות הפח - שיטה זולה וחופשית יותר מהתעשייה המקובלת. הטכנולוגיה שהוא פיתח מנצלת את הפלסטיות של יריעת הפח: על ידי ריתוך שתי יריעות וניפוח שלהן ניתן ליצור צורות תלת ממדיות חזקות וקונסטרוקטיביות. השרפרף ''Plopp'' (זו ממש ההרגשה כשמנפחים אותו) נראה פשוט, אך למעשה נעשו חישובים וניסיונות רבים כדי שיהפוך לתלת ממדי בבת אחת בעת הניפוח, ולא באמצעות כיפוף נוסף. השרפרף הוא המוכר ביותר מבין מוצריו של זייטה, אך הוא פיתח גם כסאות, מתלים, ספסלים ואפילו התחלות של מבנים.
פלסטיק פנטסטיק
כשאומרים לכם כורסה מתנפחת אתם מדמיינים פלסטיק בשקל? תהילה גיא מוכיחה שאפשר גם אחרת עם כורסת "אנדה" שעיצבה כפרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. עיצוב באיכות גבוהה לא חייב להישען על חומרים "יוקרתיים" וחיבורים מורכבים: הכורסה עשויה ממושב שקוף ומתנפח שיושב על מסגרת עץ בהרכבה עצמית. ממש כמו ב''איקאה'', הרהיט מגיע באריזה שטוחה ומדגים עיצוב רענן ואיכותי במחיר סביר. החיבור בין החומרים, הרבה בזכות היחס בין הרכיבים, מייצר הפתעה נעימה ואלגנטית.
מה מתבשל שם?
אין כמו הקסם שחווים בתור ילד שמכניס ספוג דחוס למי האמבטיה והוא הופך לדינוזאור גדול ממדים. את אותה הגברת בשינוי אדרת אפשר למצוא בפרויקט הגמר המקסים של עירית גרומי כהן – "Cookit" – רהיטי קלקר שמתהווים בבישול. גרומי כהן גילתה שלכדורי הקלקר יש תכונה שמזכירה פופקורן: הם מתנפחים במים רותחים. הם ארוזים בתוך בד שתפור לצורה ספציפית, הגזרה אמנם קובעת את הצורה הכללית אך כל רהיט מקבל בסופו של דבר מראה ייחודי. ההגבלה של הרהיטים לגודל הסיר הביתי, בשילוב הצורות המגושמות והבדים הבהירים, מולידים סדרה מתוקה ו"ילדית", עם אופי ייחודי.
יודאיקה היפסטר סטייל
המילה יודאיקה נשמעת קצת ארכאית, אך אפשר לעצב כלי יודאיקה מגניבים. ראו אתעומר פולק, שעושה שימוש בטכנולגיית FIDU כדי ליצור חנוכייה. צורתה אמנם פשוטה אך כל חנוכייה תיראה קצת אחרת: הפח מנופח באמצעות לחץ אוויר ולאחר מכן מוכנס לתוכו שמן, המשמש חומר בעירה לנרות (פרויקט נוסף של פולק, שגם בו הוא השתמש בניפוח, נקרא Blow Dough ואפשר לראות אותו בפוסט שלנו על עיצוב ואוכל).
להיות עם ולהרגיש בלי
עם הריגוש שבנסיעה על אופנוע באוויר הפתוח באה הסכנה. העיצוב זוכה הפרסים של ''Spidi DPS Airbag System'' נותן לה מענה באמצעות ז'קט המשלב בתוכו כריות אוויר שמתנפחות תוך 0.2 שנייה מרגע התאונה. המערכת מורכבת משתי שכבות של כריות, המגנות על הצוואר ועל אזור עצם הבריח. מעבר לפתרון מציל החיים יש כאן סטייל שגורם לנו לרצות לעלות על אופנוע ברגע זה.
אתה עוד תשנה את העולם
כשג'יימס רוברטס התחיל את פרויקט הגמר שלו במסלול לעיצוב תעשייתי באוניברסיטת לואובורואו שבבריטניה אמרו לו שאולי עדיף שיחליף נושא, שהרעיון שאפתן מדי. הבוגר הטרי, בן ה-23, הציע במסגרת הקורס לעסוק בהצלת חייהם של תינוקות במחנות פליטים. בתגובה להמלצות הוא אמר – "תקפצו לי, אני הולך לנסות". ומה קרה בסוף? הוא זכה בפרס ג'יימס דייסון לחדשנות עיצובית בסך 45,000 פאונד, לצורך פיתוח המשך של ה-''incubator MOM'', אז כנראה שדי מצליח לו בינתיים. רוברטס המציא אינקובטור חדשני, בעל מסגרת קשיחה וקומפקטית, שאפשר לנפח באופן ידני ולהגדיל לאורך של כמעט מטר. השימוש באלמנט הפשוט כביכול של ניפוח מקנה לאינקובטור תכונות מבודדות, הניקוי קל והעלויות נמוכות: 250 פאונד לעומת 30,000 פאונד לאינקובטור "רגיל". אם הפרויקט ימשיך הוא בהחלט יוכל להיות מפתח להצלת חייהם של תינוקות באזורים לא מפותחים.
עוצרים את הדימום
ואם בלשנות את העולם עסקינן, תחבושת "Uflex" של זוג המעצבים הצעירים Inès Le Bihan ו-Julian Loïs נכנסה גם היא לרשימת המועמדים לפרס ג'יימס דייסון. התחבושת מנצלת כמה אלמנטים פשוטים כדי לתת פתרון יעיל לחבישת פצע ועצירת הדימום כשאתה לבד ופצוע. על ידי הכנסה של רצועת מתכת קפיצית (כמו הצמידים מהילדות- זוכרים?) הפצוע יכול לחבוש את עצמו ביד אחת ובמהירות. סקוטץ' מאפשר לסגור את התחבושת בקלות, ובתוכה יש שני חומרים שבעת ההלבשה מתערבבים ומתנפחים. הניפוח מפעיל לחץ על הפצע ומשחרר את הפצוע מהצורך ללחוץ בעצמו. עוד דוגמה לעיצוב פשוט לכאורה, אך מבריק.