נוסטלגיה עם ניחוח רומנטי של פעם, אל מול חדשנות ויצירה לא קונוונציונלית, עומדים במרכזם של של שני אירועים עם מכנה משותף אחד: ספרים. האחד, תחת חסותו של בית המכירות הפומביות ״קדם״, יהיה נחלתם של חובבי אספנות, ספרות ילדים ואיור; השני יהיה מנת חלקם של אנשי החזון והיצירה, באירוע ההשקה של yourfry של הוצאת הספרים הבריטית ״פינגווין״, אירוע שיתקיים בשנקר, ויצו חיפה, אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה העברית.

OdedBenYehuda_Xnet_Kedem10

הוצאת פרץ רושקביץ, תל-אביב, 1940-1953 / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

אתם מכירים את ההרגשה של כניסה לחנות ספרים יד שנייה: הריח העמוק של לחות ודיו שנספגו בעץ המדפים, המסתורין שמורגש בשוטטות בין קפלי דפים שמבצבצים מכל עבר, בין סיפורי עבר המהולים ברגעים אינטימיים של אנשים שונים, והכל תחוב (ולפעמים גם טחוב) בחלל קטן, קפסולת זמן אמיתית באמצע הרחוב. בעבורי, זהו מעמד של קדושה. בשבוע הבא, 25 בנובמבר (שבע בערב במלון לאונרדו פלאזה ירושלים), בית המכירות הפומביות ״קדם״ ישיק אירוע מכירה של ספרי ילדים ישראליים מאמצע המאה הקודמת.

OdedBenYehuda_Xnet_Kedem05

גן חיות תל-אביב, 1946, איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

ישראל של שנות ה-50 הייתה מדינה בהקמה, שבה משחקי וספרי ילדים היו פלטפורמות פופולריות ורוויות בערכים חינוכיים ומסרים ציוניים לדור העתיד של ילדי ישראל. פרץ רושקביץ, יליד גרמניה, נמנה על חלוצי המאיירים של אותה תקופה, וסגנונו הפיגורטיבי, הנאיבי והמאוד צבעוני השאיר חותם לא רק על ילדי הארץ, אלא גם על המאיירים של היום.

OdedBenYehuda_Xnet_Kedem06

לוח שנה של פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

״האיור בתקופה זו אופיין על ידי שלוש מגמות סגנוניות מרכזיות: הפיגורטיבית-מתוקה, הרישומית-מינימליסטית והאקספרימנטלית-חדשנית״, כותבת ד״ר תור גונן, יועצת לספרות ילדים מאוירת, במאמרהבאתר מוזיאון המדע ירושלים (2008), ״הסגנון הפיגורטיבי, הנוסטלגי-מתוק, תיאר דימויים 'מושלמים' בקווי מתאר תוחמים והרמוניים, שלעתים נלוותה אליהם גם צבעוניות גרפית שטוחה ורכה. איורים אלו הציגו עולם אסקפיסטי תמים ומושלם (...) המגמה הסגנונית 'הפיגורטיבית-מתוקה' הושפעה מסגנון איור ספרות הילדים המרכז אירופאית, ומהמאיירים היהודיים הרוסיים ברבע הראשון של המאה ה-20 שאיירו בסגנון ארט-נובו״.

״שדה תעופה״ איור: פרץ רושקוביץ / אדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

״שדה תעופה״ 1948. דפוס ליטו. אופסט "גרפיקה בצלאל". איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

איור: פרץ רושקוביץ / אדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

איור: פרץ רושקוביץ / אדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

רושקוביץ הרבה לאייר פיגורות של ילדים, אך התפרסם לא פחות הודות לשימוש באייקונים אדריכליים ישראליים, ובסמלים רעיוניים חלוציים וציונים של אמצע המאה הקודמת. על אף הצבעוניות העזה והלא מזרח תיכונית, דרך איוריו אפשר לזכות בהצצה לחיים ביישוב העברי של התקופה: תיבות הדואר האדומות שעלו מבריטניה, אבזרי הלבוש השונים, והסביבה האורבנית בכלל.

״העיר שלנו״ איור: פרץ רושקוביץ / אדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

״העיר שלנו״. איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

״חברים טובים״ איור: פרץ רושקוביץ / אדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

״חברים טובים״. איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

איור נער ונערה עם תלבושות הניתנות לחיתוך וגזירה, 1953, איור: פרץ רושקוביץ / אדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

איור נער ונערה עם תלבושות הניתנות לחיתוך וגזירה, 1953. איור: פרץ רושקוביץ / באדיבות בית המכירות הפומביות ״קדם״

הוא לא יהיה היחיד שיככב במכירה הפומבית. גם ספר הילדים ״מיקי הקוסם״ של מרים ברטוב, שהייתה סופרת, ציירת ומאיירת מופלאה, יועמד למכירה. ברטוב, שהחלה בכלל כמעצבת צעצועים, החלה לאייר בשנות ה-50. הספר הידוע (שסביר שהיה נגנז או מצונזר היום) ״עֲליקָמָא הקטן", פרי עטו של יהודה גבאי, על קורותיו של ילד כושי אפריקאי, העלה אותה על מסלול ההמראה באיור המקומי.

איור מתוך ״ עֲליקָמָא הקטן״, מאת: יהודה גבאי, איור: מרים ברטוב

איור מתוך ״ עֲליקָמָא הקטן״, מאת: יהודה גבאי, איור: מרים ברטוב

כרעכת הספר ״איפה רותי״ (1956), מרים ברטוב / מתוך האתר מרמלדה מרקט

כריכת הספר ״איפה רותי״ (1956), מרים ברטוב / מתוך האתר מרמלדה מרקט

סגנונה של ברטוב נשען על משטחי צבע ועל קווים גיאומטריים גסים. ״מיקי הקוסם״ הוא ספר ילדים שנדפס בדפוס-משי בתהליך ידני, ב-20 עותקים בלבד (שיתוף פעולה של ברטוב ורות באומן) בהוצאה עצמית ב-1981. הספר נטול טקסט ומורכב מהדפסי משי צבעוניים, של איורים נאיביים חינניים המספרים את סיפורו של "מיקי הקוסם" - ילד שמוצא מטה קסמים, הגורם לדברים שסביבו להפוך לגדולים. הסיפור מסופר תוך שימוש בהדפסים בגדלים שונים, המשלימים זה את זה, והדפדוף חושף את השתלשלות האירועים. העותק שיימכר חתום בידי ברטוב, ומצורף אליו עלון מקופל שבו נדפס טקסט הסיפור הנלווה.

מיקי הקטן, 1980, כתבה ואיירה מרים ברטוב / באדיבות בית המכירות ״קדם״

״מיקי הקוסם״, 1980, כתבה ואיירה מרים ברטוב / באדיבות בית המכירות ״קדם״

OdedBenYehuda_Xnet_Kedem12

מתוך ״מיקי הקוסם״, 1980, כתבה ואיירה מרים ברטוב / באדיבות בית המכירות

הספר כרוך בחוט אדום ומעוצב בפורמט אלבומי (35.5X27 ס"מ). הוא מכיל 26 דפים וכרוך בקרטון, בעטיפה שנדפסה גם היא בדפוס משי. לקסם הנוסטלגי שהספר מהלך על רואיו צורף מכתב בכתב ידה של מרים ברטוב, הממוען למר ברגמן (Bergmann), נציג הוצאת הספרים הגרמנית Bundesverlag. ברטוב מודה לברגמן על ההתעניינות בספר "מיקי ומטה הקסמים", ומספרת לו כי הכנת הספר בעבודת-יד ארכה למעלה משנתיים. היא מציינת כי הספר, שמיועד לילדים בגילאי 3-5, הוא מתנתה להוצאת הספרים, בתקווה שזו תבחר להוציאו לאור. מרים ברטוב, שהלכה לעולמה לפני שנתיים, איירה לעיתונים״דבר״ ו״משמר לילדים״, וב-1986 זכתה בפרס בן יצחק למאייר המצטיין מטעם מוזיאון ישראל, פרס שהוענק לה בידי נשיא המדינה חיים הרצוג.

OdedBenYehuda_Xnet_Kedem14

כפולה מתוך ״מיקי הקוסם״, 1980, כתבה ואיירה מרים ברטוב / באדיבות בית המכירות

בית המכירות אמד את שווי היצירות השונות בין 4000$ - 6000$. האם זהו מחירון מופרז לספר ילדים?״המכירות האחרונות מבטאות את מקום הכבוד לו זוכה קטגוריה זאת", משיב מאון ארן, מבעלי "קדם". לדבריו, "הביקוש הרב הביא גם לעליית מחירים משמעותית, העולה על 30% ביחס לשנים שעברו. תחום ה'רטרו' של שיבה אל הנוסטלגיה והתמימות הישראלית של פעם החל בשנים האחרונות שוטף בתים רבים בישראל. זאת, כחלק מתנועת האסקפיזם לימים של תום בעידן הפוסט-מודרני. העובדה שמבוגרים רבים רוכשים פריטים המיועדים לילדים אומרת רבות עלינו, כחברה, ועל פערי הזמן בין הדורות השונים".

OdedBenYehuda_YourFry_00

האירוע השני לוקח אותנו לימינו אנו, וליתר דיוק - לעתיד הספר המודפס. בסדרת אירועים שיתקיימו בימי רביעי וחמישי הקרובים, יושק כאן מיזם מסקרן בתחום הספרות, תחת חסותה של ענקית ההוצאות לאור ״פינגווין". זהו שיתוף פעולה בין חטיבת המחקר הדיגיטלי של ״פינגווין״ לבין הקומיקאי, הסופר והשחקן הבריטי סטיבן פריי, ששמו מוטבע על הפרויקט: YOUR FRY.

פריי ולוגו הפרוייקט

פריי ולוגו הפרויקט

אז מה זה אומר, ואיך מעצבים, מפתחים ואנשי קריאייטיב יכולים להשתלב בזה? מטרת הפרויקט, שנערך במקביל בכ-10 מדינות (בהן ארצות הברית, גרמניה, קניה ולבנון), היא למצוא מענה יצירתי לפורמט המודפס בעידן הדיגיטלי. זו הפעם הראשונה שבה נעשה פרויקט חוצה יבשות עם אחת מהוצאות הספרים הנחשבות בעולם, ושיתוף הפעולה בין הספרות המודפסת המסורתית לבין סטודנטים במחלקות עיצוב, צילום, תקשורת חזותית ואיור, יחד עם מפתחי אפליקציות ומתמחים בהדפסת תלת-ממד, כבר מכה גלים ברשתות החברתיות ובעולם האקדמי.

מתוך אתר הפרוייקט YOUR FRY

מתוך אתר הפרוייקט YOUR FRY

"באמצעות הפרויקט, פינגווין שואפת למצוא אמצעי תקשורת חזותית חדשים לקהל קוראיה", הצהירה ההוצאה. "כל מה שיהפוך את חווית הקריאה למהנה, יצירתית ואינטראקטיבית יותר. למשל: אינפוגרפיקה המתמקדת בלשון ובספרות; שילוב אודיו, טקסט והדמיות; או פיתוח אפליקציות וסרטונים המספרים את הסיפור". בפועל, המשימה היא "טיפול״ ופרשנות לסיפור מאת פריי. באתר תוכלו להוריד ערכה של תמונות, טקסטים, קטעי אודיו וכמעט כל עזר לכל פתרון יצירתי.

מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרוייקט

מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרויקט

OdedBenYehuda_YourFry_05

סטיבן פריי הצעיר. מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרויקט

OdedBenYehuda_YourFry_06

מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרויקט

OdedBenYehuda_YourFry_08

מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרויקט

OdedBenYehuda_YourFry_09

מכתב שקיבל פריי מהסופר והמחזאי פי-ג'יי וודהאוס, שנה לפני מותו. גם הוא באתר

OdedBenYehuda_YourFry_12

מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרויקט

מתוך קיט התמונות שמוצע באתר הפרוייקט

באתר הוקם דף ״פרשנויות״ (interpretations), שבו כל אחד יכול להעלות את פרשנותו ופתרונו לסיפור. סנונית ישראלית ראשונה (מתוך שש שעלו) כבר מייצגת אותנו בגאון

הדיון הבלתי פוסק על עולם הדפוס מול הדיגיטל המתפתח, שכבר עשור נחקר, מדובר ומסוקר, ממשיך לרתק את קהילות הקוראים, המעצבים, הכותבים, המתכנתים ואנשי האקדמיה. זהו עוד נדבך בדיון על עתיד מקצוע הכתיבה, הספרות, והעיצוב. בעיניי, הדיון הזה הפך למעייף והוא משייט לא מעט על אדי-דלק של אגו מקצועי: אנשי הפרינט ינסו לשכנע דרך סטטיסטיקות שונות את הקולגות הדיגטליות שהדפוס לא ימות לעולם; מעצבי, כותבי, עורכי ופרסומאי הדיגיטל יציגו את הפיתוחים הטכנולוגיים ויאמרו בחיוך זחוח שהכל נגמר ואין טעם בכלל ללמוד להדפיס. המציאות מציעה מצב אחר, בינתיים: הפורמטים השונים הולכים לחיות זה לצד זה באופן שישלים זה את זה, ולא באופן שמחסל זה את זה.

בהזמנת שגרירות בריטניה, כחלק מהמאמצים לפתח את שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות, יחל ביום שלישי הקרוב ניית'אן האל (Nathan Hull), מנהל הפיתוח הדיגיטלי של "פינגווין", את מסעו בארץ הקודש. ישראל נבחרה להשתתף בפרויקט כמרכז של ספרות עברית וערבית, אבל גם בגלל תעשיית ההיי טק המפותחת. הול יציג את הפרוייקט באוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה העברית בירושלים, בויצו חיפה, ובראמללה, ויסיים את ביקורו ביום חמישי באירוע בשנקר (12:00, אודיטוריום לורבר). שיהיה בהצלחה.

ניית׳ן הול, צילום: Keith Arkins

ניית׳אן האל, צילום: Keith Arkins