מאת סיגל נמיר
איך יכול חפץ להיות מנופץ ושלם באותה עת? איך יכולים רסיסיה של זכוכית מחוסמת להתגבש לגוף תאורה מהלך קסם? עוד כסטודנטית נמשכה אירה רוז'בסקי למחקר חומרי, ובמסגרת העבודה על פרויקט הגמר שלה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל (2007) פיתחה חומר חדש. היא חיפשה את האסתטיקה והיופי המתגלים מתוך סיטואציות של הרס. חומרים רבים עברו תחת ידיה, נקרעו ונשברו, עד שהגיעה אל הזכוכית המחוסמת. הניגודיות העזה שבין האקט האלים שבשבירת הזכוכית החזקה לבין העדינות הוויזואלית של השברים המרוסקים, הנראים כפתותי שלג מרחפים, שבתה את לבה.
"זכוכית גמישה" קראה רוז'בסקי לפיתוח שלה, שכולא שברי זכוכית במעטפת סיליקונית ומספק יריעות גמישות של זכוכית מרוסקת. בפרויקט הגמר הציגה שולחן ברזל עם משטח שנראה כמו מפת זכוכית, שנופלת מפינותיו בקפלים רכים. את הפרויקט העלתה לפורטפוליו אינטרנטי ובזה הסתיים העניין (זה היה רק לפני שבע שנים, אבל העולם עדיין לא היה מחובר לרשתות החברתיות).
מבצלאל עברה רוז'בסקי לסטודיו של "אקווה קריאיישנס", בשנים שבהן ייצר עדיין רק את הרהיטים וגופי התאורה האמנותיים של איילה צרפתי. "זה היה יופי של בית ספר. למדתי המון, אבל כל הזמן גירד לי בידיים לעשות את הדברים שלי. ופתאום הפרופיל האינטרנטי שלי התעורר לחיים, ואנשים החלו לפנות אלי, והייתי במין התרגשות אדירה". ב-2009 הקימה רוז'בסקי את ''Ira Design Lab'', (מעבדת העיצוב של אירה), אלא שפיתוח החומר למוצר תעשייתי שעומד בכל התקנים לא היה פשוט וארך זמן. לכן החלה ללמד בינתיים במכון הטכנולוגי חולון HIT.
הפריצה התרחשה כשהחליטה לבדוק אפשרות להקשיח את החומר בחזרה ולהשתמש בסיליקון כשלב ביניים המאפשר למתוח את יריעת הזכוכית ואז מסיים את תפקידו. "וזה היה רגע מאוד משמח", היא מחייכת, "משום שאבא שלי, שהוא איש היי-טק, התלהב והציע את עזרתו בפיתוח הטכני של גופי התאורה". אביה ליאוניד, מספרת רוז'בסקי, הוא "מהאנשים האלה שיודעים לעשות הכל", ובשנתיים האחרונות הם עובדים יחד. "יש בינינו חלוקה שקרתה מעצמה: הוא המהנדס, עם יכולות ניהול ועמידה בלוחות הזמנים. אני לא חושבת שהוא אי פעם דמיין שימצא את עצמו בענייני עיצוב. ואני מביאה את הצד העיצובי, החוקר, הקצת יותר פרוע".
"אנחנו נמצאים היום בעידן כזה שהעיצוב נמצא בכל מקום, ויש איזו הרגשה שאם אתה לא מגיע עם חומר מיוחד או טכנולוגיה מיוחדת יהיה לך יותר קשה להתבלט. מצד אחד זו סיטואציה שמייצרת הרבה קשיים ומגבלות, ומצד שני, כשאתה עולה על משהו, זו הרגשה מאוד טובה. אני נהנית מזה שאני עובדת עם חומר משלי, שאני מייצרת משהו שהוא החזון האישי שלי, ושזה לא מרגיש כמו לעצב עוד כיסא".
ביריד "עיצוב טרי", שייפתח לקהל הרחב בשלישי הקרוב, תציג רוז'בסקי את ''Moons Of Jupiter'', סדרת גופי תאורה לקיר, לרצפה, לשולחן ולתלייה. Io, Euporie, Luna או Suto נקראות כולן על שמות ירחים של כוכב הלכת צדק. כשהן דולקות, האור המשתקף דרכן זוהר מתוך כל חלקיק וחלקיק, ויוצר מופע אור מהפנט. כשנורתן כבויה, האור שמגיע מסביב מרקד על פניהן באפקט שמזכיר מוזאיקה. הן משלבות עבודת יד וטכנולוגיות מתקדמות, ועשויות מזכוכית מחוסמת בשילוב פולימר שקוף, המפוסלת לגופים תלת מימדיים, בעלי מראה אורגני.
תהליך העבודה מתחיל בניפוץ הזכוכית, כשהיא חבוקה במעטה סיליקון. בתהליך הריסוק נוצרים חלקיקי זכוכית בדוגמאות יפהפיות ומגוונות - אין דוגמה זהה לאחרת. יריעת הזכוכית הגמישה המתקבלת עוברת עיבוד והקשחה בעזרת פולימר שקוף, בטכניקה ייחודית שרוז'בסקי פיתחה, שמאפשרת להתאים את גופי התאורה לכל בקשה. לצד המנורות גדולות-המידות, שאותן מכינים לפי הזמנה, פיתחו רוז'בסקי ואביה קולקציה קטנה ונגישה יותר, מבחינת גודלן ומשקלן של המנורות, כמו מבחינת מחיריהן. ביריד יימכרו המנורות במחירים מיוחדים, שינועו בין 7,500 ל-20,000 שקל.
