כמה סכו"ם נדרש לו לאדם? לשאלה זו נדרשה לי בן דוד בשנה האחרונה ללימודיה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. על הפרויקט עבדה בקורס "פחות או יותר", שבמסגרתו חקרו הסטודנטים מהו ה"עודף" ומהו ההכרחי בעולמנו.
"במחשבה על עודף המוצרים סביבנו נזכרתי ברקדנית איזדורה דאנקן, שהחליטה לנטוש את נעלי הבלט שלה ולרקוד יחפה. היא טענה שרקדן צריך לחוש את האדמה עליה הוא רוקד", מספרת בן דוד. "הריקוד היחף גרם לי לחשוב על האופן בו אנו מרחיקים את העולם מגופנו. פעמים מעטות אנו חשים את האדמה הרכה תחת רגלינו, לרוב אנו מכוסים בבדים, סוליות, זגוגיות ומבנים". בן דוד החליטה להתמקד בתחושת הניתוק בזמן הארוחה: "הרי אכילה היא אחד האינסטינקטים הכי ראשוניים שלנו. ודווקא כאן אנחנו מרחיקים את האוכל מהגוף שלנו, באמצעות מגוון כה עצום של כלי סכו"ם שונים. סט סכו"ם של ארוחה רשמית כולל כתשעה פריטים, ביניהם סכין המיועדת רק לחמאה ומזלג לסלט. נראה ששכחנו כמה כיף פשוט להושיט יד ולקחת, כפי שעשינו כשהיינו ילדים". פותח את ה''כיס'' של הפיתה (צילום: עודד אנטמן)