שבוע אחרי שפרסמנו כאן כתבה על "מיינדספייס"
– משרדים מעוצבים בשדרות רוטשילד, שאפשר לשכור לטווח קצר – נכנסנו למתחם הלא פחות מעוצב של "SOSA",
ומאליה עלתה ההשוואה. בעוד שמיינדספייס ממוקמים בלבה של השדרה היקרה בתל אביב,SOSA נמצאים בקרית המלאכה בדרום העיר (השם הוא ראשי תיבות ל-South of Salame, בהשפעה ברורה של קיצורי שמות-שכונות במנהטן), אזור של תעשייה זעירה וסטודיות של אומנים ואמנים. בעוד שמיינדספייס נמצאים בבניין משרדים חדש, עם לובי ומעלית דיגיטלית, בקומה ששימשה פעם משרדים של בנק גדול, SOSA ממוקמים בבניין תעשייתי נטול מעלית, בחלל שהיה פעם מפעל פקקים. כשעולים במדרגות, חולפים בקומה השנייה דרך המבואה של נגריית השולחנות הוותיקה ''גד פינקלשטיין", תזכורת נעימה לפניה הישנות של השכונה. האם השינוי שהתחולל בשתי הקומות שמעל מסמל את פניה החדשות?
חולפים דרך נגריית ''גד פינקלשטין'' בקומה השנייה (צילום: ענת ציגלמן)
הכניסה ל''SOSA'' (צילום: עמית גרון)
סטודיו MU הוא משרד האדריכלים שחתום על התכנון של "מיינדספייס" ו"SOSA" גם יחד, ולמרות קווי הדמיון, הסביבה השונה השפיעה ללא ספק על העיצוב. ב"SOSA" יש אלמנטים תעשייתיים ומחוספסים יותר – מהחלונות הגדולים שמחולקים לריבועים ממוסגרים בשחור, דרך קירות ועמודי בטון חשופים, פרופילים של ברזל שחור שאוחזים את קירות הזכוכית שמפרידים בין המשרדים ועד שולחנות שרטט ישנים, שמשמשים בקומה העליונה כעמדות עבודה.
שילוב של ישן וחדש, תעשייתי ומרופד (צילום: עמית גרון)
בסך הכל יש כאן 1,200 מטרים רבועים של מרחבי עבודה פתוחים ומשרדים (שכוללים יחד כ-150 עמדות עבודה קבועות), פינות סלון שמפוזרות בשתי הקומות ושלושה חדרי ישיבות בגדלים שונים. המשרדים מרוכזים בקומה התחתונה, והקומה העליונה מזכירה סלון גדול שמצדו האחד שולחן מפואר וארוך לשימושם של מבקרים מזדמנים, מצדו השני חדר ישיבות גדול, ולאורכו בר עם דלפק ברזל, שמפעיליו מגישים ארוחות קלות ושתייה קרה וחמה.
קומה סלונית למעלה (צילום: עמית גרון)
בקומה זו מתקיימות הרצאות ומפגשים מקצועיים, משום ש"SOSA" אמנם מציעים משרדים לטווח קצר, אך לא לקהל הרחב אלא לסטארט-אפיסטים שכבר גייסו הון ראשוני (בקומת הקרקע של הבניין נמצא ''ג'נקשן'', שמתמקד בסטארט-אפים בשלב מוקדם יותר של גיבוש הרעיון). נציגים מ"SOSA" מראיינים ובוחרים את האנשים שנראים להם מבטיחים, ומציעים להם משרד לתקופה של 3-6 חודשים בדרך כלל. במחיר של 1,000 שקל לחודש לעמדת עבודה ב"אופן ספייס", ובין 4,500-6,000 שקל לחודש למשרד של ארבעה עד שבעה עובדים, הם מקבלים מקום, שירותי משרד וחדרי ישיבות, וגם ליווי וייעוץ מקצועי.
משרדים ב''קומת העבודה'' התחתונה (צילום: עמית גרון)
את SOSA הקימו 12 שותפים מעולם ההיי-טק, בהם רמי ברכה, שותף בקרן ההון סיכון "פיטנגו", ג'וני סאקס מ''ג'נסיס'', אהרל'ה כהן ויואל חשין מקרן ההשקעות "2b-angels". גופים מקצועיים שונים הצטרפו לחברות שנתית במקום, ובהם משרד רואי החשבון "ארנסט אנד יאנג", משרדי עורכי הדין יגאל ארנון ו"מיתר", "לאומי טק" ומשרד הפרסום "באומן בר ריבנאי". הם משתמשים במקום כמשרד שני (אין להם מקום קבוע, והם מוזמנים לפינות הישיבה או לשולחן הגדול שבקומה העליונה), שם הם יכולים לקיים פגישות באווירה שונה מזו שיש במשרדים הקבועים שלהם, ושם הם גם מציעים ייעוץ מקצועי לחברות הצעירות שהתקבלו לסוסה. גם למיקרוסופט, פייפאל ו-SAP יש חברות שנתית במקום.
"זה מקום עבור התעשייה, על ידי התעשייה", אומרת המנכ"לית תום גנוסר, "שמיועד להפגיש בין מעגלים שונים בה". בניגוד לחממת סטארט-אפ רגילה, סוסה כחברה לא לוקחת מהסטארט-אפים אחוזים ולא משקיעה בהם. כרגע, למשל, עובדים כאן "Neema", שמפתחים אפליקציה להעברת כסף דיגיטלי למי שלא יכולים לקבל מענה מבנקים מסורתיים (כגון עובדים זרים); ''OwnHealth'', שרותמים יכולות זיהוי תמונה מתקדמות לצרכי אבחון רפואי מרחוק; ו"HelpAround", רשת ביטחון לחולים כרוניים ומשפחותיהם, שהופכת את כולנו לתחנות רפואיות ניידות על מפה, בסגנון Waze.
סדרת הכתבות הזו בערוץ העיצוב של
Xnet מתארת את השינוי המתחולל בעולם המשרדים והשימושים בהם, וגם במקרה הזה מדובר בסיפור הצלחה: כל עמדות העבודה תפוסות, יש רשימת המתנה, וכרגע משפצים ב-SOSA עוד חלק בקומה העליונה, והופכים את מה שהיה מתפרה לעוד חמישה משרדים עם פינה סלונית. בנוסף בונים מעלית חיצונית לבניין, שתתחבר אליו באמצעות גשרים, ומשפצים את החצר הפנימית כדי להפוך אותה למקום מפגש נוסף, בסגנון בית קפה. הגג הגדול כוסה בדק ואת מעקותיו מלווה בר צר, שפונה לנוף הפתוח מכל הצדדים ולקו הרקיע המשתנה של העיר.
המנכ''לית תום גנוסר במשרדה (צילום: עמית גרון)
"אנחנו רוצים לעודד סטארט-אפים להגיע לכאן ולהחליף את בתי המלאכה הישנים שמתפנים", מסכמת גנוסר. " בדומה ל-Soho בניו יורק וSoma- בסן פרנסיסקו, אנחנו מאמינים בפוטנציאל של השכונה המתפתחת שבה התמקמנו. החדשנות היא ענייה, יש לה תקציב נמוך ולכן היא הולכת למקומות הזולים, דרומה בדרך כלל. אמנים, מעצבים, צלמים והרוח היצירתית שבקריית המלאכה הם בסיס לייצר שכונת חדשנות, ואנחנו שמחים להיות חלק ממנוע הצמיחה הזה".
