רחוב בוויגאן. העיירה שרדה בזכות האהבה. באדיבות האתר 7 פלאי עולם
לאחרונה הסתיים אחד השלבים המתקדמים בתחרות החדשה של הקרן השווייצרית "שבעת פלאי עולם", הנקראת "שבע הערים המופלאות בעולם" .לעומת התחרויות הוותיקות "שבעת פלאי עולם" ו"שבעת פלאי הטבע העולמיים", התחרות החדשה אמורה לבחון היבטים שונים בכל אחת מהערים המתחרות, כמו תכנון אורבני, ניהול עירוני, תיירות ואדריכלות, ובעקבות זאת לבחור את הערים הטובות ביותר. בהמשך מתוכנן קמפיין שינסה לעודד דיונים סביב השאלה, איך אמורות ערים מודרניות להתמודד עם אתגרי ההווה והעתיד.
מתוך כ-1,200 מועמדות, עברו לשלב הבא 28 ערים, ובהן לונדון, ונקובר, איסטנבול, ביירות, פראג והו-צ'י מין סיטי. עיר אחת שמסמלת בעבור רבים את מרכז העולם, ירושלים, אינה נמנית עם המועמדות הסופיות, אף שהיא מוזכרת באתר הבית של התחרות באחד המשפטים המרכזיים: “הערים ההיסטוריות הגדולות כמו ירושלים, ונציה וקיוטו, והערים החשובות של העולם כמו לונדון, ניו יורק, מומבאיי ושנגחאי, העשירו את התרבות האנושית לאין ערוך". מתמודדת אחרת, די אלמונית, שכן העפילה לשלב הבא היא עיירה פיליפינית קטנה העונה לשם ויגאן (Vigan). הנה
היא נבנתה בצפון הפיליפינים ב-1572, בימי הכיבוש הספרדי, לא הרחק מים סין, ונעשתה עיר מסחר מרכזית של האירופאים בדרום-מזרח אסיה. כיום היא רחוקה מלהיות מרכז מסחרי, אולם היא נחשבת לעיר השמורה ביותר באסיה בסגנון ספרדי-קולוניאלי. לא במקרה הפכה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו: האדריכלות שלה משקפת חיבור ססגוני ויוצא דופן בין תרבויות פיליפיניות וסיניות למסורת האירופית.
העיר הספרדית השמורה ביותר באסיה. באדיבות הבלוג של דר איקס
ויגאן: אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. באדיבות מרגרט
לפני הגעתם של הספרדים לאזור, חיו בו שבטים של ילידים פיליפינים שהתגוררו בבתי במבוק. בסוף המאה ה-17, בד בבד עם הכיבוש הקולוניאלי, התפתחה בעיר צורה חדשה של אדריכלות, ששילבה בין בנייה מסורתית לטכניקות חדשות יותר שיובאו מספרד והשתמשו באבן ובעץ. הילידים הפיליפינים ראו לראשונה בחייהם את החפצים המלבניים שנועדו בעיקר לבניית הכנסיות הגרנדיוזיות של הספרדים - לבנים מאבן.
תוכנית המתאר העירונית של ויגאן צייתה באדיקות ל"חוקי המושבות" (בספרדית: Leyes de Indias) של מלך ספרד, שכללו בין היתר הוראות באשר לבנייה ולניהול של הערים והקהילות באימפריה הספרדית. אבל למרות החוקים הנוקשים, היה הבדל מהותי בין ויגאן לבין עיירות אחרות באימפריה, שהתבטא בעיקר בהשפעות של התרבויות הפיליפינית והסינית על מאפייני הבנייה.
קודם כל, חומרי הבניין כללו צדפים וטרקוטה שנאספו מהסביבה, בנוסף לאבן ולעץ. אפילו בתי האבן של העיר שאבו את צורתם מה"האט" הפיליפיני המסורתי, “באהאיי קובו" (Bahay Kubu): מבנה זה כלל חדר אחד, שנבנה מחומרים קלילים כמו במבוק ועץ והוגבה על קבים לצורך הגנה מפני שיטפונות ומונסונים. גם הגגות של הבתים הספרדיים קיבלו צורת תלולה, בהשפעת האדריכלות האסיאתית.
טכניקות בנייה ספרדיות בפיליפינים. באדיבות הבלוג טרבל-טריולוגי
ויגאן: עיר בתכנון ספרדי. באדיבות האתר של שבעת פלאי עולם
גגות ויגאן, בהשפעה סינית. באדיבות קרספו אזורין
כל אלה הופכים את השיטוט בוויגאן לחוויה מיוחדת. אפשר לעצור בווילות העתיקות של העיר, שמרביתן פתוחות לציבור הרחב, כמו "ווילה אנג'לה", שביקור בה זהה לקפיצה של 200 שנה אחורנית. כדאי לעצור גם בכיכר בורגוס, בה נמצאת קתדרלת סיינט פול, ובכיכר סאלסדו הסמוכה לבית העירייה. גולת הכותרת היא רחוב קריסולוגו, Crisologo Street, עם רצפת האבן המבריקה והבתים הספרדיים העתיקים. כאן גרו בעבר אנשי העסקים המצליחים ביותר, וההרגשה היא כמו כמו באירופה העשירה. יש באזור איסור על כניסת כלי רכב, כך שהתחבורה המרכזית היא הקאלאסה הפיליפינית - עגלה עם סוס לתיירים.
וילה בויגאן שפתוחה לציבור. באדיבות הבלוג אאוט אוף טאון
הצצה לווילה: קפיצה לעבר. באדיבות הבלוג אאוט אוף טאון
כנסיית סיינט פול. באדיבות דה-האוס קיפר
גולת הכותרת של ויגאן: רחוב קריסולוגו. באדיבות הבלוג טרבל-טריולוגי
קריסולוגו בערב. באדיבות הבלוג טרבל-טריולוגי
ויגאן שרדה לא מעט תהפוכות, מלחמות ואסונות טבע במאות השנים שהיא קיימת. במלחמת העולם השנייה, כשנאנקה תחת כיבוש השלטון היפני האכזרי, היא כמעט נחרבה בקרבות העקובים מדם בין היפנים לאמריקאים, אך שרדה בזכות שתי בחורות מקומיות - אדלה טולנטינו ובלן קסטילו. האגדות מספרות ששני קצינים יפנים בכירים התאהבו בשתיים, ולמען האהבה החליטו לא להחריב את העיר.
לפיליפינים יש כבר נציגה אחת שזכתה להיות אחד משבעת פלאי עולם, אם כי בתחום הטבע: העיירה פוארטו פרינססה והנהר התת-קרקעי שלה. עכשיו נראה אם גם ויגאן היפה תהפוך לפלא מוצהר.
