מאת רונית כפיר

קודם כל היה לנו כיף. מעבר לזה גם היה מעניין, נסיעה נפלאה לכל מעצב וחובב עיצוב. מזווית אישית, ביקרתי לראשונה במילאנו לפני שלוש שנים, עת הייתי בלוגרית טרייה בפורטל הטרי. היה נחמד לבוא עכשיו עם יותר ניסיון, כבלוגרית עיצוב שמצוידת במבט מעט שונה על הדברים, ועדיין: אני לא מתיימרת לסכם מגמות עולמיות, אלא רק מה שבלט לי בעין כאלמנטים ומוטיבים חוזרים ברחבי העיר - מהתצוגות במוזיאון העיצוב, דרך המתחמים המסחריים יותר, מביתני היריד הרשמי ועד לגלריות המעצבים העצמאיים ובוגרי בתי הספר. נתחיל:

שעטנז

שילוב והכלאה של חומרים במוצר אחד בלטה השנה בכל תחום: לא רק באולם הקונספט של פז'ו ראיתי את זה, אלא גם בתערוכה עצמה. למשל, בשולחנות שמשלבים רגלי עץ ומשטח קוריאן או אבן (נחזור אליהם מיד), או בכדים המשלבים זכוכית וחימר:

בתצוגה של MUUTO הפינית (בישראל מוכרים משום מה רק את גופי התאורה שלהם, כמה חבל) נתקלתי באגרטלים המקסימים האלו, שמשלבים עץ צבוע עם זכוכית (בצבעים הלוהטים של העונה, וגם על כך מיד). גם הרהיט שבו האגרטלים מוצגים משלב עץ טבעי עם עץ צבוע.

בגלריה של רוזאנה אורלנדי מצאתי את הכד המקסים הזה, שמחוברים בו ארבעה חומרים: תחתית קוריאן, מעליה עץ, מעליו עור ומעל לכל נחושת (גם היא נצפתה בכל פינה ביריד, בעיקר באביזרים משלימים אבל גם ברהיטים).

פמוטים של Dea Eva

צמד מעצבות צעירות מסלובניה יצרו את הפמוטים האלו, שמשלבים עץ דובדבן צבוע עם עץ טבעי, ומאורגנים במיטב צבעי הפסטל המעושן.

פמוטים טרנדיים של דאה-אווה

בתצוגה של החברה השוודית (מישהו אמר עיצוב סקנדינבי?) קארל אנדרסון ראינו שולחן אוכל עם רגלי עץ ומשטח קוריאן. החיבור בין הרגליים למשטח הוא מלאכותי: החומר אינו חודר את הקוריאן, אלא רק מוטבע בו מלמעלה כדי ליצור אשליה של שילוב.

שולחן Buff של Karl Andersson

חיבורים מעניינים בין חומרים חדשים. שולחן Buff של קרלסון

היכלי השיש

ואכן, את הקוריאן ואת המקור הטבעי שלו - השיש - ראינו בכמה אולמות תצוגה שבכלל לא קשורים לחדרי רחצה ולמטבחים: השיש הטבעי, היוקרתי והדרמטי עשה קאמבק כבר לפני כמה שנים, ויותר ויותר מטבחים מתהדרים במשטחי שיש שחורים עם גידים לבנים (או להיפך), כמו גם רצפות של חדרי רחצה (כחלק מהטרנד הגיאומטרי, והשחור-לבן). אלא שעכשיו השיש והקוריאן יוצאים מהחדרים ה"נקיים" אל מרחבי הבית, בצורת רהיטים שונים, משטחים של שולחנות צד ושולחנות אוכל, וגם, כמו בתמונה, בכורסה הקלאסית (Proust) של אלסנדרו מנדיני.

עוד בתצוגה של חברת קרלסון השוודית מצאנו את הארוניות האלו, שהחזיתות שלהן עשויות קוריאן מחורר במחשב. אפשר לעבוד עם קוריאן כמו עם עץ -- בחיתוך לייזר, אבל שלא כמו עץ הוא נותן מראה חלק ואחיד לגמרי, מאפשר עיבוד לעוביים דקיקים וליטוש מושלם של קווים מעוגלים. גם בארץ רואים לאחרונה רהיטים עשויים מהחומר הזה (שגם מגיע בצבעים מגוונים) ואין לי ספק שעוד נראה את החומר הזה בעיבודים יצירתיים ומגוונים.

ירוק עולה

מבחינת הצבעים לא היה ספק: הפסטלים שלטו ביד כמה בכל מרחב תצוגה אפשרי, ובלט מעל כולם הירוק-האפרורי, שאני קוראת לו "ירוק מרווה". כחלק מטרנד הפסטלים המעושנים, כמעט תמיד אפשר היה למצוא אותו בסמיכות לגוון אפרסק מעושן, לפעמים בווריאציה על ירוק מנטה בהיר, אבל כמעט תמיד בליווי גוונים אפרפרים. בחלל התצוגה של קאסינה מצאתי את ההרכב הבא:

במערכים של כסאות, שמגיעים בכמה גוונים, תמיד ניתן היה למצוא, חוץ משחור-לבן-אפור, גם את הירוק הזה. באולם התצוגה של Moooi מצאתי את המנורה הזאת, שנראית כמנורת בטון אבל עשויה נייר.

במתחם רוזאנה אורנלדי הוצגה קולקציית רהיטים ואביזרים יפהפייה של ניקה זופאנק, בעבור החברה האנגלית Se. הפריטים עוצבו בהשראת מועדון ספורט פרטי, בסגנון מודרניסטי. נשמע מוזר? נראה נפלא. מנורות השולחן נקראות "Trophy", וכמובן שגם כאן (ובעוד כמה פריטים) בלטו הגוונים המעושנים, ירוק-ורוד-מנטה. עוד חומר וגוון שלא נפקד מהתערוכה הוא הנחושת (או הפליז), שבולטת בפנים המנורות.

המעצב ההולנדי לקס פוט עיצב למותג הדני HAY (שגם אצלם תראו לא מעט רהיטים בגוונים מעושנים, כמובן גם בירוק) את המדפים הקטנים שנקראים "פיבוט". הם הוצגו במתחם ונטורה למברטה:

ועוד מתלי מתכת, הפעם בצורת עלים, באותה סקלה של צבעים בטווח שבין לבן, אפור וירוק-אפור, מצאנו בתצוגה היפהפייה של ex t האיטלקית, שמכינה ריהוט ואביזרים לחדרי רחצה. גם כאן ניכרת השפעה של עיצוב סקנדינבי, עם הרבה עץ וקווים נקיים (על רהיט האמבטיה המושלם שלהם בעיצובה של זיגריד סטרומגן כתבתי בפוסט על הפסטלים). עוד נשוב לכאן מיד, עם טרנד אחר.

ושוב אותו ירוק בדיוק, במוזיאון העיצוב "הטריאנלה,

יהלומים הם לנצח

או שמא: מתכתי, תעשייתי, גיאומטרי

שילוב נוסף שבלט בתערוכה הוא בין מתכת (לרוב בגוון זהב או נחושת) לבין אלמנטים תעשייתיים וצורות גיאומטריות, שלעתים מתחזות ליהלומים. אולי בשל המיתון הכבד באיטליה והקושי להמציא את הגלגל (או לפחות לעצב אותו) בכל שנה מחדש, חלק מהחברות הסתפקו בהצגת רהיטים קלאסיים אך הצגתם בגוון חדש - הזהב. Kartell, למשל, הציגה קולקציה פופולרית של רהיטים בכמה גוונים של מתכת - זהב, נחושת וכסף.

כסא "מאסטרס" של פיליפ סטארק ל-Kartell. לא כל הנוצץ

בביתן של טום דיקסון הוצגה קולקציה מוצלחת של כלי אוכל ותצוגה מצופים זהב, שכמו מורכבים מחלקי מכונות תעשייתיים.

דיקסון משלב מתכת עם צורות גיאומטריות וחיתוכים של יהלומים בסדרת GEM, ובאוסף אחר - פריטי שולחן דמויי חלקי מכונות, COG, שחוזרים גם בתצוגה המקסימה של "דיזל" לכלי בית (בשיתוף "סלטי").

דיזל הציגו מטבח מקסים בשיתוףסקאבוליני (עם פריט אחד צהוב מגניב ואחד מנטה!), אבל פרט להיותו יפה במיוחד לא בלטו בו בשורות חדשות. מי שכן משכה את העין היא קולקציית כלי הבית, שגם היא מושפעת מאלמנטים תעשייתיים:

כמו בקולקציית הכלים של טום דיקסון, זוויות גיאומטריות שמזכירות יהלום חזרו ונשנו בכמה מקומות.

ובמראות קיר עם מבנה מתכתי, שעוצבו גם הן על ידי מעצבים בריטיים במתחם קרוב.

המעצבת הבריטית Kyla McCallum בנתה גופי תאורה המבוססים על טכניקת קיפול נייר יפנית, במותג שנקרא Foldability. הלוגו מזכיר גם את הצורות הגיאומטריות, שחוגגות במבנים שונים ומגוונים בגופי התאורה.

Foldability

Foldabitily

ושוב, כמה אלמנטים נפגשים בכיור הזה, שמשלב חומרים (רגלי מתכת עם כיור חרס) באסתטיות וגם יוצר קונטרסט בין הצורה העגולה והחלקה של הכיור לבין הרגליים המשורטטות והזוויתיות.

כמו ברגלי המתכת האלו של הכיור של חברת ex- t, שחזרו בשולחנות צד רבים עשויים מתכת.

עד כאן משבוע העיצוב מילאנו 2014 - לשנה הבאה במילאנו הבנויה!