כבר ביקרנו כמה פעמים במנהטן, וגם היינו אצלאדריכלים ומעצבים שהסטודיו שלהם נמצא בבית, אבל שום דבר שראינו לא דומה ללופט של האדריכל דיוויד לינג (David Ling) באזור גרמסי פארק (Gramercy Park) שבמנהטן, ניו יורק. הלופט נמצא בבניין שנבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19 ושימש כמפעל בתעשיית השיניים. היום הוא שייך ללינג, המתאר את עצמו כאמריקאי שהושפע עמוקות מאירופה, שם למד, ומסין, שם שורשיו. מכאן אפשר להבין את ניסיונותיו הבולטים לשלב ניגודים ומרקמים, ישן וחדש, חומרים "גבוהים" עם "נמוכים".
כדי להיטיב להבין את המבנה ואת הייחוד שלו, נפתח בסיור מודרך בליווי בעל הבית:
הלופט משתרע על 232 מ"ר, עם שתי בריכות, מפל וקיר אחד בצבע כחול עמוק בקצה הסלון, שמושך את העין מיד עם הכניסה.
רואים אותו מהקצה השני של החלל המוארך, שבו אזור העבודה של משרד האדריכלות:
כפי שלינג עצמו מעיד, העבודה היא חלק בלתי נפרד משגרת חייו, אבל המשרד הרשמי מסתיים בגשר, שמוביל לאזור המגורים ועובר מעל מה שהיה פעם מרתף והיום משמש כספרייה עם בריכה רדודה. יורדים אליה במדרגות מתכת תעשייתיות:
הקירות אמנם נצבעו בלבן, אבל לא הוחלקו, כך שנשארו עליהם סימנים רבים המעידים על גילו של המבנה.
החספוס של הקירות יוצר מעין כרכובים ומדפים, שבהם בעל הבית משתמש לתצוגה של פריטים שונים. למעלה: קולאז' של ריצ'רד מאייר (Richard Meier), האדריכל שאצלו עבד לינג לפני שפתח משרד עצמאי ב-1992. חשבוניית העץ הייתה שייכת לאביו הפיזיקאי, שלימד אותו בילדותו איך להשתמש בה. וכך זה נראה למטה:
ליד הספרייה שולחן עבודה עשוי מזכוכית שמשתלבת היטב עם מי הבריכה.
בחזרה לקומת הכניסה:
לאחר הגשר, מצד שמאל - מטבח שכולו יחידה בנויה אחת באורך של כחמישה מטרים וחצי, מחופה טיח שחור עם כיור נירוסטה וברז בגימור פלטינום (דוגמה לשילוב של חומר "נמוך" ו"גבוה"). על הקיר המקביל - מדף עץ שמשמש לכלי מטבח לצד יצירות אמנות. כמו כל דבר בבית הזה, גם הגבולות בין העבודה לשעות הפנאי מיטשטשים.
מול המטבח אזור לאירוח, עם פינת ישיבה ופינת אוכל. ביניהן יש במות עץ עם דגמי פרויקטים שלינג תיכנן, לצד דוגמאות של חומרים שבהם השתמש. המסגרות המקוריות של החלונות הוצאו, ובמקומן הותקנו חלונות זכוכית בתוך הקירות החשופים. התקרה היא שילוב של גימור חלק חדש עם פתחים מחוספסים ישנים.
לינג מספר שכאשר עבר להתגורר בלופט לא אהב את מראה הרדיאטורים ולכן הסיר אותם, אבל כשהגיע החורף כמעט קפא ונאלץ להחזיר את התנורים למקומם.
שולחן האוכל, מעץ בגימור מחוספס, עוצב בידי מירה נקשימה (Mira Nakashima), בתו וממשיכת דרכו של ג'ורג' נקשימה (George Nakashima), מהאבות המייסדים של תנועת ארטס אנד קראפטס האמריקאית במאה הקודמת. סביב השולחן הכבד במראה הטבעי הוצבו כיסאות מתכת עדינים - שילוב חומרים מעניין נוסף. ללא ספק, העץ קיבל את מרכז הבמה.
פינת הישיבה כוללת רהיטי עור שחורים של מעצבים ידועים, בהם לודוויג מיס וואן דה רו (Ludwig Mies Van Der Rohe). לידם בריכה רדודה שנייה, עם בולי עץ שהונחו על חלוקי נחל ועליהם דורכים כדי לחצות את המים לכיוון המדרגות העולות לפינת השינה. הקיר הכחול הגדול אמנם עבר שיפוץ, אבל השנים נותנות בו את אותותיהן והוא מקבל אופי, עומק - ומזדקן.
:
הקילופים והפיצוצים בקיר הוסיפו לאופי של החלל. המדף לאורך הקיר המקביל למטבח נמשך לאורך הבריכה, שבחלקה משמשת לפינת ישיבה נוספת:
כסאות "רוח הרפאים" של פיליפ סטארק מוקמו בתוך הבריכה סביב "שולחן הפוך" - גומחה בתוך הרצפה, שהייתה קיימת במבנה מאז ומתמיד. בין המטבח לבריכה יש כורסה אדומה בעיצוב לינג, המהווה נקודת צבע בולטת בחלל:
המיטה תלויה מעל הבריכה. כך זה נראה מלמעלה:
מזרן הפוטון מונח על בליטה שיוצאת מרצפת הקומה השנייה. מתחתיה מפל מים שזורם לבריכה שלמטה. קונוס המתכת שנראה כתלוי בחלל עוטף את פינת הרחצה ליד המיטה (עוד נחזור אליו בהמשך).
מעל המיטה מאיר חלון גג, ולצדה מזוודות המשמשות כשידת לילה.
בשנים האחרונות התרגלנו לשימושים שונים במזוודות ישנות, לקישוט או לאחסון. אצל לינג יש מעבר לאסתטיקה של המזוודות סיפור מרגש: מודפס עליהן השם אליס לינג, שמה של אמו. הן שימשו אותה כשהיגרה מהונג קונג לארצות הברית, בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
רצפת אזור השינה עשויה עץ כהה, ש"מקרקע" את הריחוף של החלל.
מעקה המדרגות מחובר לתקרה, לא לקיר, מה שיוצר "קומפוזיציה יותר דינמית", לדברי לינג. מול המיטה - קיר שלם עם וילונות בהירים, ולפניהם ספה בעיצוב ג'וזף הופמן (Josef Hoffmann), מהמעצבים החשובים במאה הקודמת. על הקיר תלויים העתקים של הדפסים סיניים מהמאה ה-17, המעניקים נגיעה מזרחית לחלל.
ליד המיטה פינת הרחצה, "עטופה" במתכת מגולוונת בצורת פרח קאלה, שנראה כאילו הוא חותך את הרצפה. הפסיפס של רצפת המקלחת הוא בצבע כחול, האהוב על בעל הבית במיוחד.
אסלה של בתי כלא מנירוסטה, ללא קיר מאחוריה. לבעל הבית אין פחד גבהים.
המעמד של הכיור עשוי גם הוא מברזל מגולוון, וגם הוא בצורת קונוס:
תוכניות הבית. בחתך רואים את הקומה המרכזית, שבה ירידה למרתף ועלייה לגלריית השינה:
הקומה הראשונה. משמאל דלת הכניסה, שנפתחת לאזור המשרד, ולידו שירותים. בהמשך גשר מעל הספרייה והבריכה שבגומחת המרתף. בהמשך לגשר, משמאל המטבח ומימין במות תצוגה נמוכות, פינת אוכל ופינת ישיבה. בסוף החלל המוארך בריכה עם מפל, וגרם המדרגות לקומת הגלריה:
קומת הגלריה. המיטה תלויה מעל מפל, מולה קיר חלונות ולצידה אזור רחצה פתוח ומעוגל:
אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?
- למה לא ללכת עם פנטזיות עד הסוף?
- לישון מעל מפל? הכל הולך בחדרי שינה.
- לסימני הזדקנות של חומר לא צריך לעשות ניתוחים פלסטיים.
ציון: 4.8 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)
עיצוב: David Ling Architect
צילום: Matthew Williams
