נוה צדק היא אחת השכונות האטרקטיביות ביותר בתל אביב. יש לה היסטוריה מפוארת, שמתחילה ב-1887, כשקבוצת משפחות החליטה שיפו צפופה מדי וצריך לבנות שכונה חדשה; יש חיי תרבות עשירים, בזכות מרכז סוזן דלל, מוזיאון נחום גוטמן, מתחת התחנה ושפע של גלריות; יש אינספור מסעדות; יש בתים ציוריים, שונים מהרגיל ברחובות העיר; ויש מחירי דיור גבוהים במיוחד, שהופכים אותה לבלתי ריאלית בעבור רוב האוכלוסייה. בני הבית שלפנינו שייכים למיעוט ממוזל: הוא הייטקיסט, היא מעצבת גרפית, ולפני כשנה וחצי הם קנו דירת 140 מ"ר באחד הרחובות הצדדיים בשכונה, אחת מ-12 דירות בקומפלקס שנבנה לפני 18 שנה וכולל שני בניינים.
בני הזוג נכנסו לדירה כהורים לילדה אחת (וגם לכלבה). לקראת לידת בתם השנייה ביקשו מהאדריכלית נגה פאוסט לעצב מחדש את הדירה, כך שיהיו בה שני חדרי ילדים, חדר הורים נאה וגדול, סלון ופינת אוכל מרווחים, עם מקומות אחסון נוחים. השיפוץ נמשך חמישה חודשים כ-500 אלף שקל – בהחלט לא זול, אבל מה לא עושים כדי לגור בשכונה נעימה במיוחד, עם שכנים כמו שלום חנוך וגל גדות.
בשלב הראשון שברו את הקיר שהפריד בין המטבח לפינת האוכל (ראו תוכניות לפני ואחרי בסוף הכתבה) והרסו את התקרה המונמכת במסדרון ובסלון, שהפכה את הדירה לחשוכה יחסית, למרות החלונות הגדולים. גם חלק מהקיר בין חדר ההורים לחדר הרחצה הצמוד נשבר, מה שיצר מרחב פתוח, יוצא דופן. את הריצוף המקורי, מאבן חברון, כיסו בבטון מוחלק דק, בעובי של 3 מ"מ בלבד. בחדרי השינה חופו המרצפות בפרקט מולבן, והקירות נצבעו בלבן-שלג.
חלונות עץ מסביב, חלון ברזל במרכז, ורצפה שכוסתה בבטון מוחלק (צילום: עדי גלעד)
חלל הסלון, פינת האוכל והמטבח בדירה מוקף בחלונות עץ גדולים. במרכז חלון גדול, ממוסגר בברזל בלגי בגוון אפרפר, שדרכו נראים עמודי האבן העגולים שמעטרים את חזית הבניין. החלון שופץ וצורת הפתיחה שלו שונו, מסיבות מעשיות ובטיחותיות. בסלון הוצבו ספה אפורה, שז-לונג בהיר, כיסא "אקפולקו" טרנדי מחוטי פלסטיק על רגלי אלומיניום ("חדרים") ושולחן עץ על גלגלים ("home workshop"), שהונח על שטיח צ'כי משוק הפשפשים. הסלון סודר בהתאם לקיר אלכסוני, שמהווה חלק מצורת הבניין.
ספרייה שקועה בקיר (צילום: עדי גלעד)
מול הספה מוקמה ספרייה לבנה בתוך נישה דו-צדדית, ובה ספרים ומערכות מדיה (בצד השני פונה הנישה לכיוון חדר ההורים ומכילה את ארון הכיור). עמוד תומך שניצב בפינה נוצל ליצירת פינת עבודה משולשת, עם שולחן מדף ומדפים פתוחים שמחברים בין העמוד לקיר המסדרון.
פינת עבודה משולשת עם מדפים פתוחים בתחילת המסדרון (צילום: עדי גלעד)
מהצד השני של חלון הברזל הגדול נמצאים פינת האוכל והמטבח, שביניהם, במקום שבו היה קודם קיר, מפריד "אי" שנצבע בצהוב עז. המטבח מורכב מארונות לבנים תחתונים, משטח עבודה מאבן קיסר באפור כהה ומדף עץ לבן שנתלה על הקיר. מצדו האחד מכיל ה"אי" מגירות אחסון, ומצדו השני שרפרפים שחורים שמתכווננים לפי גובהו של היושב ("נקודת חן"). מעל תלויות שתי מנורות מפח צבוע לבן. בפינה הוצב שולחן אוכל עגול ("חפצים"), סביבו כיסאות מתכת עם כריות אפורות ומעל מנורה בסגנון עכשווי ("מורנו גופי תאורה").
מטבח בלבן וצהוב (צילום: עדי גלעד)
ארון גדול נבנה במישור קיר המסדרון. לימינו נמצאים חדר עבודה, חדר ילדים וחדר רחצה. משמאל – חדר השינה של ההורים, עם חדרי ארונות, רחצה וכביסה צמודים. החדר, שכוסה פרקט מולבן, תוכנן כחלל אחד פתוח, כשההפרדה בין אזור השינה לאזור הרחצה נעשית באמצעות ריצוף שונה. על שטיח שחור-לבן ("איקאה") עומדת מיטת במה מעץ אלון צבוע בשחור עם שלוש מגירות בכל צד, ושתי שידות לילה. הממ"ד משמש כחדר ארונות, ומול המיטה שידה ירוקה עם דלתות מרשת לולים ("גלוריה מונדי"). לצידה דלת לחדר שירות ובו מכונת כביסה, מייבש וציוד נלווה לתחביבו של בעל הבית – השטת קיאקים.
חדר הרחצה של ההורים, ''לפני'' (צילום: נגה פאוסט)
אזור הרחצה רוצף בקרמיקה אפורה. ארון כיור מעץ אלון נתלה בנישה שפתוחה לכיוון המיטה. מצדה האחד אמבטיה מחופה אריחים לבנים, ומצדה השני מקלחון עם ספסל בטון, שנסגר בדלת זכוכית. חדר שירותים סגור נמצא בהמשך.
חדר הילדה (צילום: עדי גלעד)
מול חדר ההורים נמצא חדרה של הילדה, שרוהט ב"איקאה", עם ספרות עץ על הקיר שמעל המיטה. חדר רחצה קטן, שמשמש גם כשירותי אורחים, רוצף באריחים מאוירים ("חלמיש"), וכיור עגול הונח בתוך שידה מברזל שחור.
אריחים מאוירים בחדר הרחצה של הילדים והאורחים (צילום: עדי גלעד)
- קבלן: "בולאי את לבובסקי".
- קרמיקה וכלים סניטרים: "חלמיש".
- מטבח וארונות: "נגריות ע.נ.פ".
- דלתות: "איה".
- פרקט: ""HeziBank.
- מיזוג: "גבי מיזוג אוויר וקירור".
- זכוכית: Glassman" זגגים".
- פסלי קרמיקה: יעל פסטרנק.
- וילונות: "תפור".
- חלונות ברזל בלגי: "מסגריית ג׳ורג׳".
