תערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם, EuroShop 2014, ננעלה בדיסלדורף בשבוע שעבר. התערוכה מתקיימת אחת לשלוש שנים ומקיפה כל דבר שנוגע לקמעונאות - החל מהחלק הסקסי של עיצוב חנויות קונספט, דרך תאורה אדריכלית וחדשנות טכנולוגית, ועד לתחום האפרורי של מקררים תעשייתיים, פתרונות מידוף וניהול מלאי. עם יותר מ-109 אלף מברים שהגיעו מ-110 מדינות, אפשר היה לחוש את הדופק של התעשייה ולקבל תחושה לגבי ההווה וכמובן העתיד של התחום. אז מה היה לנו שם?
הנושא החם ביותר היה החיבור בין offline ל-online. איך מחברים בין החנות המסורתית ברחוב או בקניון לבין ערוץ המכירות הצומח ביותר בעשור האחרון - האינטרנט? כל הקמעונאים רוצים למצוא דרך להיכנס לטלפון החכם, לטאבלט, למחשב הנייד, ל-google glass וכו' של הלקוחות שלהם, וזו ללא ספק זירת הפעילות העתידית של כולנו. אבל מה שנעשה יותר ברור עם הזמן הוא שאי-אפשר לעשות זאת על חשבון ההשקעה בנקודות המכירה הפיזיות: בפרספקטיבה עולמית (ובאופן מפתיע), ההשקעה בהן אפילו גדלה מעט בשנה האחרונה.
החנויות הפיזיות לא מראות סימני היעלמות, ואפילו מתחזקות, אך הן משנות את פניהן. יחד עם השיפור בזמינות של הקניות באינטרנט, החנויות הפיזיות נדרשות לספק ערך מוסף משמעותי כדי לשכנע את הלקוח להיכנס. נושאים כמו עיצוב חווייתי של החנות, ייעוץ מקצועי אמיתי (ולא סתם מכירה אגרסיבית) מצד אנשי המכירות, חוויית מדידה (בגדים, נעליים) איכותית יותר והזדמנות ללקוח לקיים אינטראקציה משמעותית עם המוצרים, הופכים למהותיים. חנות שהיא רק קטלוג-מוצרים המסודרים על המדף הופכת לבלתי רלוונטית, משום שהחוויה המקבילה באינטרנט היא נוחה, זמינה וזולה יותר. בשנה האחרונה הזדמן לי לשמוע מכמה חברים ומכרים הצהרות בסגנון "אני קונה הכל באינטרנט": אוכל, מוצרים לבית, בגדים, מוצרי חשמל ועוד - את כולם נוח להזמין באינטרנט, וזה גם זול יותר בדרך כלל. האתגר שניצב בפני החנויות הפיזיות לא פשוט בכלל, וברגעים אלה ממש מנסים עשרות אלפי אנשים מסביב לעולם לפצח את האגוז הזה.
תחום התאורה קיבל במה רחבה בתערוכה, עם עשרות יצרנים שהציגו פתרונות תחת שתי כותרות עיקריות. הראשונה היא תאורה חסכונית בטכנולוגיית LED, שהופכת לנגישה יותר מבחינת איכות ומחיר; השנייה היא איך מגבירים מכירות באמצעות תאורה נכונה מבחינת עוצמה וגוון. נכון, אלה לא חדשות לוהטות אלא עובדה ידועה זה זמן, אך הנוכחות הרחבה שלהן בתערוכה - כמו גם אמצעי ההמחשה הברורים - מבטיחים שהתחום יעבור מטמופרפוזה טכנולוגית אדירה בשנים הקרובות. תאורת ה-LED טסה קדימה במהירות מפחידה, ועושה רושם שבטווח של עשור אנו עומדים להיפרד מטכנולוגיות התאורה הישנות והבזבזניות (בשבועות הקרובים אפרסם פוסט נפרד בנושא הזה).
האקלים הכלכלי העולמי ממשיך להיות לא פשוט, ושולח קמעונאים רבים לחיפוש הזדמנויות חדשות באופק שאינו האופק הטבעי של העסק. הדבר בלט בתערוכה באופן שבו הקהלים השונים התערבבו אלה באלה, והחלוקה לקטגוריות מקצועיות התמוססה פעם אחר פעם. למעט החלקים המוקדשים לציוד מקצועי נטו - מקררים, עגלות סופר, קופות רושמות וכיוצא באלה - ניכר ערבוב ועניין משותף של כולם בטכנולוגיות חדשות, בעיצוב מקורי ובמתקני תצוגה למיניהם (דוגמה מקומית לזליגה כזו בין תחומים מקבילים, ראינו בשנה האחרונה עם הכניסה של חברת האופנה "קסטרו" לענף בגדי הילדים. בדומה, אנו עדים בשנים האחרונות להתרחבות הפורטפוליו של קבוצת "פוקס" שנכנסה בין היתר לתחום הנעליים עם "מרשה בלרינה" ובקרוב גם עם המותג הקוריאני Charls&Keith, ולתחום האיפור עם Meybelline האמריקאית).
מגמה משלימה היא פתיחת חנויות על ידי יצרנים ויבואנים, שבניסיון לשפר את מיקומם על גבי שרשרת הערך שולחים את ידם גם לקמעונאות. זו מגמה שאני נתקל בה הרבה בעבודה השוטפת בסטודיו, כשיותר ויותר יבואנים באים ומבקשים לפתח בעבורם קונספט קמעונאי לחנות שבה יימכרו המוצרים שלהם, שעד לאחרונה נמכרו בסיטונאות בלבד. מהו ההסבר לתופעה הזו? מצד אחד, הסביבה התחרותית יותר אגרסיבית ומאתגרת; מצד שני, העולם קטן ולנגיש יותר, מה שמוריד את חסמי הכניסה ליבואנים ומאפשר לכל בעל חנות או רשת לייבא בעצמו. רבים מבין אלה שקנו עד לאחרונה בסיטונאות מתחילים לייבא את הסחורה ישירות, ובכך הופכים את היבואן לחוליה מיותרת ומכריחים אותו למצוא את מקומו מחדש. מי שיוצא נשכר הוא הצרכן, שנהנה מהצמצום בפערי התיווך.