מכלבי הבלון הענקיים של ג'ף קונס (שהכתום שבהם נמכר בנובמבר האחרון תמורת 58.4 מיליון דולר), דרך הילדה עם הבלונים שצוירה על גדר ההפרדה, ועד בלון הלב השבור של אמן הגרפיטי בנקסי – משהו בצורה של הבלונים, בצבעוניות, בריחוף ובזמניות שלהם, מהלך קסם על ילדים, אמנים, ובעצם על כולם. גם לבלוני הקרמיקה של סיון שטרנבך יש קהל אוהדים גדל, ושמעם עובר מפה לאוזן. באפריל הקרוב היא תציג בבוורלי הילס, בהזמנה של גלריה לאמנות עכשווית, מיצב שנקרא "After Party''. בימים אלה חזרה מגלריה סאצ'י בלונדון, שם מוצגים הבלונים שלה בלופ שמוקרן על הקיר, כחלק ממקבץ עבודות של אמנים שונים. בארץ נבחרו בלוני הקרמיקה לעטר את "ריץ קרלטון", מלון הדירות החדש במרינה של הרצליה – בלון בכל חדר ומיצב בלובי.

שטרנבך היא לא רק אמנית קרמיקה אלא גם יועצת קולינרית, בעלת בלוג האוכל המצליח "המטבח של סיון" (שמתכונים ממנו מתפרסמים מדי פעם גם בערוץ האוכל של Xnet). שני התחומים לא כל כך רחוקים זה מזה, היא אומרת בחיוך: "הסטודיו שלי הוא בעצם סוג של הרחבה של המטבח שלי. גם בסטודיו אני מדברת במונחים של אפייה: רידדתי את הבצק, אפיתי את הבלון, זיגגתי אותו".

החומר עוטף בלון, האוויר מוצא ממנו והוא נשלף החוצה (צילום:סיון שטרנבך)
החומר עוטף בלון, האוויר מוצא ממנו והוא נשלף החוצה (צילום:סיון שטרנבך)
אם תשאלו אותה – הכל פשוט התגלגל לו ככה, על הדרך, אבל ברור שלאופי היזמי, הפעלתני והאופטימי יש תפקיד לא קטן בהתפתחות הקריירה שלה. לבשל תמיד אהבה. כשמצאה את עצמה בניו יורק, שאליה הגיעה בעקבות לימודיו של בן זוגה, החליטה לעשות תואר במינהל בתי מלון ב-NYU. כדי לנצל את הזמן והאפשרויות, על אף שכבר הייתה לאם צעירה, למדה גם קונדיטוריה באחד המוסדות הנחשבים.

כשחזרה המשפחה לארץ, לפני 13 שנים, פתחה שטרנבך קונדיטוריה בשותפות עם חברה. "זו הייתה עבודה שוחקת מבוקר עד ערב, וכדי שאראה את הילדים בעלי היה מביא אותם אלי לקונדיטוריה". אחרי שנתיים נשברה ופרשה. מאז הספיקה לעשות דברים שונים, למשל להירשם לחוג קרמיקה, ו"זו הייתה אהבה ממבט ראשון. הרגשתי שאני לשה ויוצרת עוגות. היה לי חיבור מיידי עם החומר הקרמי. בכל פעם שהיה מקום בסטודיו, הייתי באה ליצור. עד שהתחלתי ליצור בלונים, וזה נהיה כזה טירוף שמצאתי את עצמי פותחת סטודיו".

מפונצ'ר וצמוד לקיר (צילום: ישראל כהן)
מפונצ'ר וצמוד לקיר (צילום: ישראל כהן)
למה בלונים? "הייתה לנו בבית עבודה שמאוד אהבתי, בלון מברזל יצוק של ערן שקין. זו הייתה ההשראה. הדימוי המוכר של הבלון התפתח עד מהרה לדימוים נוספים הקשורים לבלונים, כמו בלונים מפוצצים בדרגות שונות, או בלוני הליום. גם אופני התלייה השתכללו והבלונים יכולים להיות מונחים, צמודים לתקרה או מרחפים, בעזרת חוט ניילון דקיק ושקוף. יש משהו כובש בצורה התמימה של הבלון, ולא מעט לקוחותי אומרים לי שהבלונים שלי נראים אנושיים ואף ארוטיים".

פסטליים ומונחים על הרצפה (צילום:סיון שטרנבך)
פסטליים ומונחים על הרצפה (צילום:סיון שטרנבך)
איך הפכו הבלונים ממשהו חביב שעושים בחוג קרמיקה לעבודות אמנות פופולריות? "בזכות האוצרת העצמאית קרן בר-גיל, שפעם בשנה אוצרת תערוכת-מכירה של אמנות ישראלית בביתה. יום אחד היא ראתה בלון שלי, והזמינה אחד. במכירה הבאה שעשתה התעניינו מבקרים רבים בבלון שעמד בסלון, והיא מכרה באותו סופשבוע קרוב ל-20 בלונים".

בין המתלהבות היו גם עמי שחר וסלומה פקיאל מ"דיזיינספייס", שהזמינו את שטרנבך להשתתף בחנות הקונספט הזמנית F.A.D, שאצרו לפני כשנתיים ושזכתה לסיקור נרחב (גם כאן ב-Xnet). "זו הייתה ההתחלה. פתאום כולם רצו בלונים".

הליום שחור. 350 שקל לקטן, 1,800 לגדול (צילום:סיון שטרנבך)
הליום שחור. 350 שקל לקטן, 1,800 לגדול (צילום:סיון שטרנבך)
הסטודיו של שטרנבך נמצא ברחוב יהודה המכבי בתל אביב. היא יוצרת כמעט רק בהזמנה אישית: כל בלון נעשה בעבודת יד, כל אחד שונה מחברו. שטרנבך מרדדת את החמר, עוטפת איתו בלון מנופח, מוציאה את האוויר מהבלון, שולפת אותו, סוגרת ומזגגת. בלוני הקרמיקה חלולים בפנים, אחרת היו מאוד כבדים. קטן עולה 350 שקל וגדול 1,800 שקל. בימים אלה היא עובדת על סדרה חדשה של גופי תאורה מבלונים קטנים.

המיצב ''After Party'' במרינה בהרצליה (צילום: קרן פרטוק)
המיצב ''After Party'' במרינה בהרצליה (צילום: קרן פרטוק)

את המיצב After Party הציגה לראשונה בתערוכה השנתית של אגודת אמני הקרמיקה בישראל, בבית בנימיני בתל אביב. רז סמירה, האוצרת, ביקשה לציין שנתיים למחאה החברתית תחת הכותרת "סל צריחה". העבודה של שטרנבך מתייחסת ליום שאחרי החגיגה, כמו בלון שכל האוויר נפלט ממנו. אלא שיופיו של המיצב האפיל על נימתו האירונית, וכך קרה שהוא המשיך את דרכו במנותק מכוונתו המקורית. יום אחד התקשרה רז'ין גנזי, הבעלים של חנות העיצוב "רוז'ין" בהרצליה פיתוח, וביקשה שסיון תציע עיצוב לחדריו של מלון ריץ קרלטון. "ההצעה שלנו התקבלה, ובעקבותיה עיצבתי 152 בלונים לכל חדרי המלון", היא מספרת. "כל בלון שונה מחברו, וכולם ביחד שונים מהבלונים המוכרים שלי". בנוסף, הזמינו מעצבי המלון גרסה של "אפטר פרטי" שהוצבה במבואה.

ובמוזיאון עוקשי בעכו (צילום: סיון שטרנבך)
ובמוזיאון עוקשי בעכו (צילום: סיון שטרנבך)
מה הלאה?

"כרגע כולי שקועה באספקת הזמנות של בלונים. בשנה האחרונה, בין בלון לבלון, הכנתי מיצב של ערימת נעליים בלויות, תלויות, שרופות בטכניקות שונות – סוג של אנדרטה לקרוביי שנספו בשואה, ויש כבר התעניינות. אני רואה את עצמי ממשיכה בקרמיקה, ומאמינה שאתפתח לכיוונים שונים".

המיצב החדש שעליו עובדת שטרנבך עכשיו: נעליים בלויות ושרופות, סוג של אנדרטה
המיצב החדש שעליו עובדת שטרנבך עכשיו: נעליים בלויות ושרופות, סוג של אנדרטה