במונחי עולם העיצוב, חיימה חיון הוא כבר סלבריטי. עוד לא בן 40 (את המספר העגול יחגוג השנה), וכבר עשר שנים שהמעצב הספרדי עובד עם צמרת החברות בעולם, מוסיף לרקורד פרס אחר פרס, ואין תערוכת עיצוב גדולה שממנה נעדרות טביעות האצבע שלו.
כן, טביעות אצבע, ברבים. כי בשבוע העיצוב האחרון במילאנו, למשל, הציג חיון קולקציית רהיטי גן שעיצב ל-BD Barcelona (מכיסא דק-קווים וגבוה-משענת ועד עציצי חרס ומשפכים לבנים עם ידית זהב) ואת כורסת הקריאה שעיצב לפריץ הנסן, אחות לספה שזכתה להד עולמי שנתיים קודם. בתערוכה הצרפתית הגדולה לעיצוב הבית, maison&objet, קרצו הפריטים שלו מכמה ביתנים יוקרתיים: את פני הבאים קידם בכניסה פרויקט "האורח" – בובות פורצלן מאוירות בסגנון קומיקסי, חלק מהמהפך הסגנוני שחיון עושה למותג הספרדי הוותיק Liadro, שמינה אותו למנהל אמנותי. לא רחוק נצצו מנורות הסוכרייה שעיצב לחברת הנברשות הצרפתית "בקרה", מוקפות ב"גן חיות" שלו – קופסאות פורצלן וקריסטל בדמויות של חיות שונות, שמצליחות להיות אלגנטיות ומשעשעות גם יחד. חברת הקרמיקה "בוסה" הציגה קנקני שקנאי וציפור זהובה שצופה אל האופק בתקווה (חיון קרא לה "hopebird''), וממצעד כסאות המעצבים של "magis" לא נעדר כיסא "פינה" שלו, שנחשב ללהיט.
לא צריך להתקרב אל התגית של המוצר כדי לזהות את טביעת האצבע של חיון: העיצובים שלו מלאי הומור, משחקיים וסוריאליסטיים, וכל זה לא בא על חשבון יופיים. מדובר ביצירי כלאיים בין עיצוב לאמנות, קיטש מתוחכם עם שפה סגנונית מובהקת. בראיונות שונים אמר חיון כי הוא אוהב להשתעשע ומאמין בצחוק ובכיף שביצירה, אבל גם במקצוענות. "serious fun" הן המלים שבהן הוא מרבה לתאר את תהליך העבודה, והוא לא ממש מתחבא מאחורי הקלעים: על כך יעיד מצבור הפורטרטים העצמיים באתר הסטודיו שלו, בהם סדרה קרקסית ועליזה שצילמה חברתו ההולנדית נינקה קלונדר. כראוי לכוכב מתוקשר, הוא נואם ומרואיין מלא קסם, שמצליח – לפחות בינתיים - שלא לקחת את עצמו ברצינות רבה מדי.
חיון גדל במדריד, בן למשפחה יהודית מסורתית ואמידה (אחד מדודיו חי בבית שמש). הוא קיבל חינוך מעולה, ועל אף שיתר בני המשפחה שלו נטועים לעומק באגפי העסקים והכלכלה, הוא בחר ביצירה ולמד עיצוב תעשייתי במדריד ובפאריז. "הייתי הכבשה השחורה של המשפחה", צחק באחד הראיונות איתו, ואפשר לנחש שזה כבר לא המצב. בגיל 23 התקבל ל"פבריקה", מרכז המחקר של "בנטון" האיטלקית, שנה בלבד לאחר מכן כבר ניהל את המרכז, ושש שנים יותר מאוחר עזב את הפירמה החזקה כדי להקים סטודיו עצמאי.
המנעד היצירתי שלו רחב: מכסאות אוכל שימושיים ועד חפצי נוי מנצנצים, ממנורות קרמיקה צבועות בכסף וזהב (שאפשר לקנות גם בארץ) ועד בדים עשירים בצבע ובמרקמים. חיון עיצב את חנויות "קמפר" בפריז, בברצלונה, במילאנו ובלונדון, ואחר כך עיצב להם גם קו של נעליים. הוא עיצב סמארטפון לחברה היפנית EU, שעון יחד עם שותף עסקי, אמבטיות וכיורים. לשידה המפורסמת שהכין ל-"BD'' – תיבת עץ כחולה על שמונה רגליים, שכל אחת מהן שונה לחלוטין בסגנונה – יצר גם גרסה נוצצת במסגרת פרויקט המעצבים של סברובסקי. ב"קולקציית פנטאזי" יצר "דיוקן משפחתי" מפורצלן: האב יושב על הרצפה, האם על כורסה. זו תמונה ביתית גנרית וחמימה, אבל הסצינה לקוחה מעולמו של חיון: התינוק שעל ברכי האם הוא דמות מפרויקט "האורח", הכורסה והמנורה שעל שולחן הצד הן מיניאטורות של רהיטים שעיצב, וכך גם נעלי הקמפר שנועל האב.
"עולם העיצוב משתנה", כתב חיון בספר שיצא לאור לפני ארבע שנים, "הוא כבר לא עסוק רק בפתרון בעיות (...) יש יותר מקום למעצבים, הם יצאו מאחורי הקלעים. גם המשמעות של המלה 'עיצוב' השתנתה. היא כבר לא מתייחסת רק לצורה השימושית. הקטגוריות מיטשטשות, לא מתעקשים על הגדרות אם זה עיצוב או אמנות".
צפו בחיון מתאר את תהליך העבודה על ה"אורולוג", השעון החדש שעיצב:
''There is a little bit of playfulness in Orolog" - Jaime Hayon
השנה זכה (שוב) בפרס של המגזין הנחשב WALLPAPER, הפעם בקטגורית "המשדרג", בזכות עיצוב הפנים של מסעדת "לה סרז'נט רקרוטר" בפאריז. בשבוע העיצוב בטוקיו, שננעל לפני כחודש, הוקדשה לו תערוכה, ואם תסעו בקרוב להולנד תוכלו לראות רטרוספקטיבה מרשימה של עבודותיו במוזיאון כרונינגן (שלו עיצב לפני כשלוש שנים את מרכז המידע), תחת הכותרת המתבקשת "פנטסטיקו". התערוכה מציגה פריטים מסחריים לצד מיצבים אמנותיים, כמו כלי שחמט גדולים מקרמיקה שנעשו בהשראת קרב טרפלגר. על הקירות מסביב, כמו כדי להדגיש את הצד האמנותי ביצירה שלו, תלויים ציורים ורישומים גדולים פרי מכחולו.
איפה: מוזיאון כרונינגן, הולנד.
מתי: עד 30 במארס.
