באוניברסיטת קורנל הצליחו מדענים להדפיס אוזניים מלאכותיות מחומרים המצויים בתאים חיים, בקליפורניה ירה בהצלחה האקדח הראשון שהודפס מפלדת אל-חלד, בלונדון הדפיס רוס לאבגרוב טבעות זהב, ובברצלונה הדפיסה ה"פודיני", מדפסת התלת ממד של "נטורל משינס", פיצה. אין ספק, ההדפסה התלת-ממדית הייתה הנושא החם של 2013.

העתיד כבר כאן – בעולם, וגם בישראל. לפני שבועיים נפתחה הפאבלאב הישראלית לקהל הרחב, ואמש הושקה החנות הראשונה בארץ למדפסות תלת-ממד ביתיות. נראה שלא רחוק היום שבו הטכנולוגיה, שנתפסה עד לפני שנים לא רבות כפנטזיה עתידנית, נחלתם היקרה-להחריד של מעט מעצבים בני-מזל, תיכנס לבתים רבים. מדברים על מהפכה, ממש כמו זו שחוללו המחשבים האישיים בשנות ה-80.

בסך הכל שבועיים וקצת מאז נמצאת "3D Factory" במקומה, וכבר הצליחה החנות הקטנה שבפאתי שכונת נגה היפואית (בפינת מדרחוב בת-עמי ורחוב אפ"ק) למשוך מבקרים לא מעטים, "למרות שהשלט על הדלת הצהיר 'סגור'", מספרים הבעלים, עודד מרקוס ושאול כהן. כשמסתיימות ההצגות בתיאטרון "גשר" הסמוך מתגודדות קבוצות של עוברי אורח מול חלונות החנות כדי לחזות בפלא: מכונות קטנות שמדפיסות מוצרים עזי צבע. "כשהמדפסות עובדות, זה כמו קסם. אנשים בוהים, וגם אנחנו עדיין צופים בו בהתרגשות", הם מחייכים ומספרים על תגובות נלהבות ועל משפט אחד שחוזר על עצמו: "אה, אז ככה זה עובד".

מדפסת תלת ממד בעבודה (צילום: אורית פניני)
מדפסת תלת ממד בעבודה (צילום: אורית פניני)

מנורה שהודפסה במקום (צילום: 3dfactory)
מנורה שהודפסה במקום (צילום: 3dfactory)

כהן, בן 32, ומרקוס, בן 30, שניהם מעצבים תעשייתיים, בוגרי מכון אבני. כבר בתחילת הלימודים גילו שיש ביניהם שפה משותפת וקשר עבודה טוב. "בכל ארבע שנות הלימודים עשינו פרויקטים ביחד. לתחום הדפסות התלת-ממד נכנסנו בשנה השנייה ללימודים. קנינו קיט לבניית מדפסת, הרכבנו אותה, ומשם החיים שלנו נהיו קלים יותר. מהרגע הזה כמעט כל הסקיצות שלנו בוצעו בעזרת המדפסת. הפסקנו לחפש קרטון ביצוע ודיקטים, שהם החומרים המרכזיים שמעצבים משתמשים בהם לסקיצות ולעיצוב מודלים".

מרקוס הוא גיק של טכנולוגיה, וכהן לומד בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי ב"בצלאל", בהתמחות "אודות העיצוב". את החנות פתחו מתוך העניין והאהבה שלהם למדפסות תלת ממד, אך לא בלי זווית מעשית: "אנחנו רואים את הקפיצה המטורפת בתחום בשנתיים שלוש האחרונות. איכויות המדפסות משתפרות ומצד שני המחירים יורדים. יש כאן המון פוטנציאל".

ברחבי העולם כבר יש חנויות למדפסות תלת ממד, שגם הן נפתחו בשנה-שנתיים האחרונות, הם אומרים. במתחם נגה בחרו "כי הוא מאוד התפתח, נפתחו הרבה סטודיות לאמנות ולעיצוב, מכון אבני נמצא בשכונה, זה הבית שלנו".

אז מה אתם מציעים בחנות?

"אנחנו מעצבים ומפתחים מוצרים – צעצועים, תכשיטים, גופי תאורה ומוצרי צריכה אחרים – ומנסים להתמקד באובייקטים שאפשר ליצור רק במדפסת, ולא באף טכנולוגיה אחרת. בחנות אפשר לקנות את המוצרים שלנו, ואנחנו מתכוונים למכור גם עבודות של סטודנטים ומעצבים אחרים, שייוצרו במדפסת תלת-ממד.

מגוון ממוצרי החנות (צילום: אורית פניני)
מגוון ממוצרי החנות (צילום: אורית פניני)

"בנוסף אנחנו נותנים שירותי הדפסה – כל מי שיש לו קובץ על דיסק-און-קי יכול להגיע ונדפיס לו את המוצר שעיצב. אנחנו מוכרים גם את המדפסות עצמן, בפורמט ביתי, שמדפיס אובייקטים שגודלם עד 30 על 30 ס"מ. נכון להיום יש לנו חמישה דגמים שונים, של ארבע חברות: שניים של MAKERBOT, חברה אמריקאית שנחשבת לאחת החלוצות בתחום ולאחרונה נקנתה על ידי סטראטאסיס, חברת האם של אובג'ט הישראלית. מייקרבוט מתגאה בזה שכל מדפסותיה מפותחות ומיוצרות עד לבורג האחרון בארצות-הברית, וליתר דיוק בברוקלין.

"יש לנו מדפסת ישראלית בשם SOMETHING 3D, של דותן קוסקס, שפיתח ומייצר אותה בסדנא הביתית שלו בגבעת שמואל, והיא המדפסת הגדולה ביותר אצלנו. מדפסת נוספת היא FLASHFORGE הסינית, שהיתרון שלה הוא שהיא איכותית וזולה. ביחס של מחיר ותוצאה היא המובילה בחנות. המדפסת החמישית היא MULTIMAKER ההולנדית. כשעשינו סקר שוק כדי לבחור אילו מדפסות להציע, כי יש היום עשרות חברות שמייצרות עשרות דגמים, המולטימייקר דורגה בכל הסקרים בין שלושת המקומות הראשונים".

מדפסת תלת ממד מתוצרת החברה האמריקאית makerbot (צילום: אורית פניני)
מדפסת תלת ממד מתוצרת החברה האמריקאית makerbot (צילום: אורית פניני)

מי הקהל שלכם? אל מי אתם פונים?

"כרגע בעיקר למעצבים, אדריכלים וסטודנטים שרוצים להדפיס את הדגמים, המודלים והמוצרים שלהם. אבל בקרוב תהיה לנו עמדת עבודה שתציע אפליקציות פשוטות, חינמיות ואינטואיטיביות, שיאפשרו גם לאנשים שאינם מהתחום ושלא למדו את התוכנות המורכבות - חובבים, בני נועד ואפילו ילדים - לתכנן צעצועים, תכשיטים ופריטים אחרים".

כמה זה עולה?

"מחירי המדפסות נעים בין 6,000 ל-12 אלף שקל. מחיר שירותי ההדפסה תלוי בגודל הקובץ, והוא נע בין שקלים בודדים למאות שקלים. לגבי עבודות העיצוב שלנו, יש צמידים שמחירים 20 שקל, והפריט היקר ביותר כרגע הן שרשראות שמחירן כ-250 שקל".

הפריט הכי יקר בחנות: שרשרת ב-250 שקל (צילום: 3dfactory)
הפריט הכי יקר בחנות: שרשרת ב-250 שקל (צילום: 3dfactory)

תוכניות לעתיד?

"אנחנו מתכננים לשלב מדפסות שיוכלו להדפיס חומרים שונים. כרגע אנחנו חושבים על מדפסת שתדפיס פרלינים של שוקולד. יהיה לנו גם סורק תלת ממדי. זה קונספט שאנחנו עובדים עליו: תא סריקה שמסוגל לסרוק גוף שלם של בן אדם. אנחנו רוצים לבנות אותו בעצמנו. טכנולוגיית הסריקה עדיין מאוד יקרה, אבל גם היא מתחילה לקבל תפנית ותוכנות שמאפשרות להוזיל אותה. ואנחנו מתכננים להציע סדנאות לילדים, שבהן הם ילמדו לעצב צעצוע, משלב הסקיצה ועד לייצור".

>> אז מה אפשר להדפיס בתלת ממד? מנשק ועד אברים להשתלה - זו כבר לא פנטזיה