נגישות
רבים חולמים לשפץ: להחליף את המטבח הישן בחדש, לבן ומבהיק, לרכוש רהיטים חדשים שיתאימו לקירות חלקים, להוסיף טאץ' של קיר לבנים חשופות. נדמה כאילו מטבח לבן וקיר "בריקים" הפכו במחוזותינו לפקודת השעה. מי שיכול להרשות לעצמו דירה חדשה, מקבל בדרך כלל מוצר קבלני משוכפל ואחיד: שניים או שלושה חדרי שינה, מטבח וסלון קטנים וחיפוי רצפה זול. טעמם של הדיירים, זהותם והרקע שלהם לא באים לידי ביטוי. לכן, למרות ההשקעה הראשונית העצומה, משפחות רבות בוחרות להוסיף ולהשקיע בעיצוב הפנים, כדי להפוך את התוצר הקבלני לאישי יותר.
>> המדריך המלא למשדרגים: כמה זה עולה וממה להיזהר
את הדירה שמתוארת כאן רכשו בני זוג בשנות השלושים לחייהם במסגרת קבוצת רכישה, שהתארגנה ובנתה בניין בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. הוא רופא, היא אשת מחשבים, הורים לפעוטה. הם קיבלו דירה סטנדרטית בשטח של כ-100 מטרים רבועים (עם מרפסת), ושכרו את שירותיו של האדריכל ערן איזנהמר. באמצעות תקציב של 150 אלף שקל, שמחציתו יועד לעבודות נגרות, הצליחו להפוך את הדירה לאישית, ובזכות הסגנון הנוסטלגי שאותו הם אוהבים היא לא נראית כמו קובייה חדשה וחסרת חיים.
לדירה, שחולקה בגרסה הקבלנית לחמישה חללים קטנים (ראו תוכניות למטה), היו שני אזורי תורפה: הכניסה והסלון. "לא הייתה כניסה לדירה, וחלל האירוח היה חנוק", מסביר איזנהמר ומעיר שהיעדר מבואה בכניסה הפך לסטנדרט קלוקל בדירות חדשות, "נכנסים ישר לסלון, למטבח ולחדרים".
כאפשרות ראשונה תיכנן ארון כניסה שמגדיר מבואה קטנה באמצעות ארונית ומדפים מדירה קודמת. בסופו של דבר הוחלט לבנות ארון גדול ברוחב 60 ס"מ, שיוצר מבואה מכובדת, מפריד בינה לבין המטבח ומספק פתרון אחסון נוח.
ארונות המטבח התחתונים הושארו כפי שהיו ורק חופו בפורמייקה בגוני בננה ואגס, שמתאימים לצבעוניות של הרהיטים בסלון. על הקיר הלבן המבריק שהיה מעליהם הודבקו אריחי קרמיקה ירקרקים. דלתות הארונות העליונים הוסרו, והמדפים נצבעו בצבעים תואמים. על הקיר ממול נבנו ארונות חדשים מעץ סנדוויץ', שחופו גם הם בפורמייקה צהבהבה.
>> ואיך עוצבה דירה חדשה אחרת בשכונת שפירא בדרום תל אביב?
>> לאתר של ערן איזנהמר
