לונדון של יום שישי האחרון התכסתה באבל. עיתוני הממלכה הרכינו ראש והקדישו את שעריהם לסיקור מותו של נלסון מנדלה. ההליכה ברחובות הייתה מוזרה. לאן שלא הסתכלת ראית את הפרצוף האייקוני של מנדלה: מאנשים שהלכו עם עיתון מתחת לזרוע, מחנויות העיתונים הקטנות בכל בלוק, ומדוכני המגזינים בסופרמרקטים - מסתכל במבט חודר, כאילו מבקש ״לא סיימתי עדיין, המשיכו את דרכי״.
זה אדם ששינה את העולם שבו אנחנו חיים, ושאולי יותר מכל אדם אחר השפיע על המציאות שלנו. הוא שינה מוסכמות, הגדיר מחדש תפישות עולם. אנחנו זכינו.
עם השיער הלבן והפנים העגולים שתמיד חייכו, נלסון מנדלה היה אישיות שנחרטה על גבי מאות כרזות לאורך השנים, והמחווה הגיעה לשיא ביום הולדתו ה-95. מאחר שעיצוב כרזה הוא שונה מעיצוב שער של עיתון יומי (לרוב, המסר פשוט יותר וכמות הדימויים מוגבל), בחרתי לרכז את השערים היצירתיים והטובים ביותר של סוף השבוע האחרון מבחינה עיצובית.
העיתון היומי METRO, שמחולק חינם לנוסעי התחתית, זוכה אצלי במקום הראשון. שער ולוגו שלבשו אבל בשחור-לבן, ללא מלים. שום פרסומת. שקט. בלי כותרות פומפוזיות ודרמטיות עם סימני קריאה מבהילים בגודל של עשרות סנטימטרים, כמו שאנחנו רגילים לראות בארץ כל שני וחמישי. כבוד לאישיות, לעיתון ולקוראיו. הטקסטים הראשיים עברו לעמוד האחורי, על רקע שחור. ככה נראית מחווה של עיתון מכובד, גם כשזה רק חינמון של רכבת תחתית.
השער האחורי של המטרו
המטרו הוא לא היחיד שהשקיע מחשבה. הנה מקבץ של הפייבוריטים שלי, שנפתח בשער המאויר של ה"ניו יורקר" וממשיך לעיתונים ומגזינים אחרים בעולם:
ממש לפני כמה שעות הוחלף גם דף הבית של Apple, שידועה במחוות האלגנטיות שהיא מקדישה דרכו לדמויות בינלאומיות שהטביעו חותם על בני האדם. כעת הוא מוקדש לחייו של איש שחשב טיפה אחרת.
לסיום, בחרתי לנצל את הבמה הזו ולעצב כרזה, כדי להנציח משפט שנלסון מנדלה טבע. המסר שלו כה רלוונטי לנו, הישראלים. קול קורא למנהיגים שלנו לעשות חשבון נפש, ולהמשיך את המורשת של איש גדול.
