הכן שעונך לחורף

הדבר היחיד הטוב בשעון חורף, חוץ מלהרוויח שעת שינה בלילה הראשון של המעבר, הוא השעון. בתור שונאת קור וחורף מוצהרת אין אסירת תודה ממני על דחיית שעון החורף. אבל עוד מעט נתעורר בחושך ונשוב הביתה בחושך, ורק מבט אל השעון יעזור לנו להבין מה באמת השעה (ולא להאמין).

שעון הוא חפץ שקיים כמעט בכל בית. הוא נחוץ ומועיל באזור המשותף, במקום בולט בו אפשר לראות בזווית העין מה השעה, בעוד אנחנו מאיצים בילדים לרוץ אל ההסעה או בודקים בעוד כמה דקות אוספים אותנו לדייט. אם יש לכם קושי להחליט מה לתלות על הקיר, עד שתבחרו אמנות -שעון קיר הוא פתרון מצוין, כי יש כזה מבחר של שעונים מעוצבים, שקל להפוך קיר סתמי להצהרה מגניבה.

קוקו. שעון הקוקייה של פאסקל טארביי (עוד מעט תמונה מקרוב)

שעון (אנלוגי) הוא חפץ שכיף להשתעשע בעיצוב שלו, כי מה שהופך אותו לשעון הם בעצם המחוגים. בכל השאר, פחות או יותר, אפשר לעשות ככל העולה על הדמיון. ועושים.

בבית העיצוב האיטלקי דיאמנטיני ודומניקוני (רק להגיד את זה עושה חשק לפסטה) מייצרים שעונים של מעצבים איטלקיים כבר 40 שנה. תוכלו למצוא כאן שעונים בכל צורה וחומר: מעץ או מפלסטיק, סרוגים או מגולפים, דומים לשעון קוקייה של פעם או לקערית פלסטיק של ילדים.

כמיטב אופנת הסריגה העכשווית (והחורפית תמיד) הנה, למשל, השעון הסרוג של קרלו טמבוריני:

שעון הפרפרים היפהפה של סוזן פיליפסון משחק עם צבעי קיר (הוא יפה במיוחד בלבן, על קירות צבעוניים):

שעון הקוקייה של פסקל טאראביי (Pascal Tarabay), צרפתי ממוצא לבנוני, מגיע בשלל צבעים וגם בחיתוך של עץ. כמו אחרים, הוא לא זול, אבל היופי שלו מצדיק השקעה, בעיני:

לחברה עוד כמה וריאציות על שעוני קוקייה, כמו ארקוריוס המינימליסטי, של חברת אינטרנו:

Arcoiris by Interno

השילוב בין שעון מודרני מינימליסטי לשעון קוקייה מסורתי חמוד במיוחד - רק כדאי לבדוק היטב אם הם מצייצים כל שעה, ואם הצליל שלהם נסבל. הנה עוד אחד בשלל צורות גיאומטריות וצבעים אופנתיים, בעיצובו של ג'ובאני לבנטי:

שעון קוקייה שהוא גם מטוטלת בעצמו, בעיצובו של אנריקו אזימונטי:

ברוח הטרנד הלוהט, הוא גם עיצב שעונים שהם לוחות גיר - אפשר לנהל את הזמן שלנו לבד! השעון מגיע בגרסה נשית וגברית (כך לפי שמם),וההברקה היא שיש בתוכו מקום לגיר:

אזימונטי עיצב עוד שעון לוח, Tabla שמו, הפעם ריבועי, שמכיל בתוכו את הגירים ומטלית המחיקה:

Tabla clock by Enrico Azzimonti

חברת קרלסון ההולנדית מזוהה גם היא כבר שנים עם עיצוב שעונים, ושעון משגע שלה מקשט את קירות משרדי. גם כאן משחקים מעצבים רבים בקונספט של מחוגים וספרות, או פשוט מחוגים וזוויות:

שעונים צבעוניים שאת הספרות שלהם מחליפים אלמנטים מסוגים שונים, וניתן לשחק עם המיקום שלהם כל עוד הזווית בין המחוג לספרה נשמרת:

שעון דומה לזה יש לי במשרד: את הספרות מניחים על הקיר איפה שרוצים, לפי תרשים פשוט שמסמן את הזווית בין המחוג לספרה. את השעונים האלה אפשר למצוא ברשת קונרן הבריטית ובמקומות רבים נוספים באירופה.

גם לחברת אומברה הקנדית, שמגיעה ליותר ויותר חנויות בארץ, כמה שעונים אסתטיים, ובחברת הבת המגניבה שלה, U+ מצאתי את השעון הסרוג הזה, שמתאים לחובבות הרקמה:

עוד מבית Umbra הוא שעון Numbra, שגם בו ניתן לשחק עם מיקום הספרות (ולכן עם הגודל שלו) על הקיר:

סטודיו ברג (שעל המדפסת הקטנה שלהם כתבתי מזמן) עיצב שעון שמודיע לכם בציוץ בכל פעם שמישהו שאתם עוקבים אחריו בטוויטר מצייץ:

Flock by Berg

ואם אנחנו דווקא לא רוצים להיות מעודכנים כל הזמן, או תחת משטר המחוגים, הנה שעון מעורפל:

בשביל לדעת מה השעה ב-Vague clock שעיצב סג'ון קים, צריך לגשת אליו ולגעת בו:

השעון הזה לא מתאים ללחוצים במיוחד, והרעיון של "לתפוס את הרגע" מוצא חן בעיני במיוחד.

ואפשר אפילו יותר מינימליסטי: את השעון הבא עיצבו צמד המעצבים Giha Woo and Shingoeun לפרויקט שהם מכנים "The Wrong Objects". המחוגים בשעון הזה הם הסוללות שלו, והשעון נקרא "The Front Back Clock".

בין העיצובים המקוריים של סטודיו ו.. התל אביבי של שי כרמון ובן קלינגר יש שני שעונים שמתייחסים למרכיב הסמלי הבולט ביותר בשעון: תנועת הזמן.

שעון המניפה שלהם נפרס כמניפה בתלת ממד ומגיע בצבעים שונים (נמכר במרמלדה ובאנגלית שמו משחק עם השם העברי: Manifold). מחוגיו הדקיקים של השעון השני, "Lithe Clock" (שעון כפיף), כמו רוקדים ביניהם עם הזמן.

Lithe Clock from Studio Ve on Vimeo.

כל השעונים האלו לא זולים, ובצדק. כמו כל דבר בעיצוב, אפשר להתייחס אליהם כחפץ שימושי שנועד למלא פונקציה בחיים שלנו: להראות לנו מה השעה. ואפשר להתייחס אליהם כאל יצירת אמנות לכל דבר, שמוסיפה יופי לפעולות שגרתיות בחיי היומיום שלנו, וחוקרת מושגים מופשטים כמו תנועה וזמן.

לגבי מיקום השעון בבית, אני ממליצה על מקומות שקשורים להתארגנות, כמו המבואה או באזור המטבח, שם גם נוכל להעיף מבט כדי לזכור מתי להוריד סיר מהאש. פחות מגניב בעיני לתלות שעונים בחדרים שבהם אנחנו מעדיפים לשכוח מהזמן וממטלות היום, כמו חדרי שינה או סלון. למרות שהם יכולים להוסיף יופי וסגנון, יש בהם משהו ממשטר, ולכן כדאי לחשוב על מיקום מתאים ולא מעיק.

לבסוף, עבודה שהותירה רושם דווקא על הילדים שלי, אחרי ביקור במוזיאון ישראל: "זמן סטנדרטי" של מרק פורמאנק וקולקטיב דאטנשטרודל. זהו פסל של שעון "דיגיטלי" ענק, שהורכב בזמן אמת בשדה פתוח בברלין בידי 72 פועלים. הם עמלו בשלוש משמרות ובנו את הספרות הכביכול דיגיטליות מ-24 קורות עץ. השעון מוקרן על קיר במוזיאון ומראה את השעה העדכנית, כמו משחק גפרורים ענקי.

שיהיה חורף קצר ומתוקתק!