בביקור האחרון שלי בניו יורק שהיתי במלון Royalton (רויאלטון), שנחשב לחלוץ בתחום מלונות הבוטיק. ב-1988, כשנפתח במרכז מנהטן, הוא היכה גלים בעיצובו החדשני, בעיקר בזכות הלובי שהזכיר מסלול של תצוגת אופנה. כל כוכבי הברנז'ה הניו יורקית פקדו אותו כדי לראות ולהיראות. הבניין המרשים של המלון נבנה בסוף המאה ה-19 כמלון דירות. עיצובו בסוף שנות ה-80 הופקד בידיו של פיליפ סטארק, וכבר עם פתיחתו הוגדר המקום כמלון האופנתי ביותר במנהטן (ומגיע לו קרדיט על תרומה לטרנד העולמי של מלונות בוטיק קטנים ומעוצבים). עם השנים יצא הסגנון הזה מהאופנה, ומה שנראה לוהט בזמנו נחשב לקר ומנוכר.
לפני כעשור נקנה המלון על ידי רשת מורגנס, ושופץ שוב (בעלות של כ-17.5 מיליון דולר) במגמה למצוא עיצוב עכשווי יותר שיחזיר את המקום למרכז התמונה הניו יורקית. המעצבת Charlotte Macaux, שיחד עם משרד האדריכליםRoman and Williams תיכננה את השיפוץ, כיבדה את האלמנטים שסטארק עיצב, אך התאימה את המלון לדרישותיהם של אורחים מנוסים במאה ה-21. בעוד שסגנונו של סטארק מינימליסטי ומעט קר, האווירה החדשה חמימה ואינטימית, כמעט דקדנטית, ויותר אקלקטית.
מלון רויאלטון: מבט אל הלובי עם מסך ברזל שנלקח מחזית בניין בצרפת
המיקום
"רויאלטון" ממוקם באזור "Boutique Strip" ברחוב 44, בין השדרה החמישית לשישית, במקביל ל-Times Square. זהו קטע רחוב שמאכלס מלונות בוטיק מעוצבים. גיליתי את האזור כשלנתי במלוןIroquois, מלון נפלא שממציא את עצמו מחדש ללא הרף. בסמוך נמצא גםAlgonquin המפורסם, השייך היום למותג Autograph של רשת מריוט. בעיניי, מיקומם של מלונות בוטיק הפונים לפלח לקוחות סלקטיבי דווקא בסמוך לטיימס סקוור, עם ערבוביית התיירים, המצלמות, המזללות ואורות הניאון המהבהבים, יכול לעבוד רק בניו יורק -- עיר של ניגודים, שיש בה משהו שמדבר לכולם.
העיצוב
לובי המלון: אח מברונזה בגובה התקרה מהווה מוקד עיצובי
בלובי שולבו פריטים ייחודיים, שעל רקע הצבעוניות הכהה משווים יוקרה למקום: הבולט בהם הוא אח עשוי ברונזה בגובה התקרה, עם חזית רקועה בעבודת יד, שמושך אליו את המבט. יש גם מסך באורך 6 מטרים שהיה חלק מחזית מבנה בצרפת, וציפוי עור על הקירות שמזכיר אמנות שבטית אפריקאית. על פניו נשמע שאין קשר בין הפריטים, אך הם משתלבים ליצירת מראה כולל -- מעט אקסצנטרי, אך קשה לחיקוי.
-
שטיחי קיר בלובי המזכירים אמנות שבטית אפריקאית
באופן כמעט צפוי, סטארק התרעם על השיפוץ שהעלים חלק מסימני ההיכר שלו. בראיון לניו יורק טיימס הוא אמר ש"אם יש לך אייקון בידיים, לא כדאי שתהרוג אותו". בעיניי, רשת מורגנס דווקא נהגה בחוכמה: רויאלטון אכן היה אייקון בשנות ה-90, ו"בראסרי 44" שלו היה מסעדת-הבית של אנשי המדיה במנהטן, אבל האייקון נשחק והקהל המתוחכם עבר למקומות חדשים. בעלי המלון רצו להחזיר לו את הקסם שאבד, ואת זה לא ניתן לעשות בשיפוץ קטן אלא רק במהפך עיצובי שיכה גלים.
בכניסה ללובי: אווירה חמימה, אינטימית וכמעט דקדנטית
רשת מורגנס מחלקת את המלונות שלה לארבעה תת-מותגים: Delano, Hudson, Mondrian ו- Originals. רויאלטון שייך למותג Originals - מלונות שמתיימרים להעניק חוויית אירוח יוצאת דופן. בסוג כזה של מלון לא מספיק שיפוץ קטן, אלא נדרש מהלך דרמטי כדי לייצר אפקט הפתעה.
החדר
חדר אורחים ברויאלטון: מיטה נוחה באופן שערורייתי
גם בעיצוב חדרי האורחים המציאה Macaux מחדש את סגנונו של סטארק. התוצאה היא חדרים שמשלבים סגנון, יוקרה ונוחות, ופונים לאורח שכבר "היה, ראה, וחווה" כמעט הכל ולכן הוא מגיע עם ציפיות גבוהות. בכל החדרים מסוג Deluxe ומעלה יש אח פעיל, מיטת Queen Size שעליה פרושים מצעי כותנה בצפיפות 300 TC המיוצרים במיוחד בעבור המלון, ושעליהם מונחות כריות פוך נוחות בצורה שערורייתית. מדף או מזנון (banquettes) עשוי עץ נמתח לאורך קירות החדר, ויכול לשמש למגוון צרכים - עבודה, אכילה ואירוח.
חדר אורחים ברויאלטון: אח בכל חדר
חדר האמבטיה חופה באריחים זוהרים ומנצנצים. יש אמבטיה ענקית, מקלחת המדמה טיפות גשם ועוד פינוקים שאפשר לצפות להם במלון יוקרה.
חדר האמבטיה ברויאלטון: זוהר ומרענן
הטוב שבכמה עולמות
האורחים במלון יקר כזה מצפים לספא ברמה גבוהה, והדבר דורש השקעה כספית הן בהקמה והן בתחזוקה השוטפת. רויאלטון מנצל את מיקומו בעיר שבה הכל נמצא בהישג יד, ומציע לאורחיו להתאמן ולהתפנק בספא של רשת Equinox. בסוג כזה של שיתוף פעולה יש רווח לשני המותגים - המלון שולח לקוחות, והם מקדמים אותו במכון הכושר והספא - וזו סינרגיה שמשפרת את ערך המותג ויוצרת לקוחות נאמנים.
לצאת אל העיר
בר האלכוהול הנרי'ס במלון האדסון
אי אפשר לבקר בניו יורק בלי לטעום מחיי הלילה של העיר. כאשר לנתי כאן, חברים הכירו לי בר חדש במלון השכןHudson (האדסון). הלאונג' בר הנרי'ס, שנפתח רק לפני כחודשיים במלון, מתמחה בקוקטיילים ומנוהל על ידי "מיקסולוג" מהולל –Ryan Chetiyawardana הבריטי, שזכה לכינוי "הסטון בלומנטל של עולם המשקאות" ופעמיים הוכרז כברמן השנה בבריטניה. תפריט הקוקטיילים כולל משקאות כמו "פולנו" (המכיל מיץ משני סוגי תפוח, שרי וזרעי שומר) וקוקטייל של קרמל מיסו, חומץ גזר וטקילה. התפריט מעודכן ארבע פעמים בשנה בהתאם לחילופי העונות ולמרכיבים הטריים שמגיעים לשוק בכל אחת מהן, כשלצד המשקאות מוגשים מנות קטנות ונשנושים בתוך "Bar Jars" – צנצנות שבהן מסודרים רכיבי המנה בשכבות.
הנרי'ס: עיצוב המזכיר את שנות ה20 ומוזיקת רוק
העיצוב של הבר נועז כמו התפריט שלו, עם אזכורים לשנות ה-20 באמריקה ולמוזיקת רוק, ו"סלון" משוקע ברצפה המוקף במקומות ישיבה. סקאלת הצבעים מתבססת על ירוקים, ברונזה וזהב, והטקסטורות מתבססות על עץ, מתכת, קטיפה ועור. שטיח קיר עם הדפס גרפיטי מתנוסס על אחד הקירות, ומהתקרה תלוי כסא בעיצובו של לי ברום שמוקף בפס ניאון ורוד. על העיצוב של "הנרי" אחראי סטודיוROTTET, והנה דוגמה נוספת ל-outsourcing במלונאות: לרשת כמו מורגנס יש צוותי עיצוב משלה, אך כאשר מעוניינים באווירה שאינה חלק מעולם המושגים של הרשת, היא שוכרת את שירותיהם של מעצבים חיצוניים.
הנרי'ס: כסא של לי ברום ממוסגר בפס ניאון ורוד תלוי מהתקרה
הבר הזה הוא בדיוק מה שמלון "האדסון" מתאפיין בו: צעיר, תוסס, צבעוני ואורבני. כמו במקרה של מלון Casa Camperבברלין, שעליו כתבתי, גם כאן המלון יוצר אווירה של מועדון אקסקלוסיבי המיועד רק לאלה שיודעים מה קורה בסצינת הלילה של מנהטן: הכניסה כמעט אינה משולטת, כך קשה למצוא אותה אם לא יודעים מה לחפש, ומדרגות נעות מעלות את הנכנסים לתוך לובי חשוך. אגב, החדרים ב"האדסון" קטנים (מדובר בניו יורק, אחרי הכל) אך מוקפדים. האפשרות לפגוש את "המקומיים" ולחיות את העיר באופן אותנטי יחסית (עד כמה שזה אפשרי כאורחים-לרגע) מעניינת היום הרבה תיירים ואנשי עסקים שרוצים להרגיש את העיר.
חזית מלון הדסון: מלון שפונה ל"אלו שיודעים"
שורה תחתונה
"רויאלטון" מצטיין בשלושת הדברים החשובים ביותר במלון: מיקום, מיקום ומיקום. המיקום המרכזי אטרקטיבי הן לתייר בחופשה והן לנוסע העסקי. מעבר לכך, השיפוץ חידש את כוח המשיכה של המלון מעניק לו קסם של מועדון חברים שכולנו היינו רוצים להשתייך אליו.
מחירים:
רויאלטון:(תלוי בעונה) מ-420$ לחדר רגיל ועד 650$ לסוויטה
האדסון: (תלוי בעונה) מ-239$ לחדר רגיל ועד 495$ לסוויטה
לאתר המלון
