חוזרים הביתה מהעבודה, מבית הספר, מקניות, פותחים את הדלת ומיד מניחים (או זורקים) את מה שעלינו: תיק, מפתחות, דואר שאספנו, שקיות של קניות, נעליים לוחצות.
מוכר?
אם אתם לא גרים לבד, שכפלו את הטקס הזה כמספר בני הבית (הוסיפו כראות עיניכם ילקוט, רצועה לכלב, קסדת אופנוע או אופניים, גרביים מסריחים או כל פרט אחר שזרוק עכשיו סביבכם). ככה בדרך כלל נראית הכניסה לבית. בין אם החפצים הללו זרוקים באופן שווה באיזור אחד, או מפוזרים לאורך כל הדרך שמובילה לחדרים, לעיתים רחוקות הם "במקום".
רהיט עם או בלי מגירות - לדואר או מפתחות, או סתם ליופי. צילום: גלית דויטש
בשנות החמישים והשישים לא היה מצב בו היית פותח דלת לבית של אדם ומוצא את עצמך ניצב באמצע הסלון. שהוא גם המטבח. וגם פינת האוכל. כלומר בום! בתוך הבית והחיים של הדיירים. כיאה לעידן בו החיים הפרטיים היו פרטיים ולא חשופים לעיני כל - לרוב הדירות היו מבואות כניסה.
המבואה משמשת מעין "חדר לחץ" של השוואת לחצים מהחוץ פנימה. נכנסת? בוא חכה פה שנייה: תלה את המעיל, את התיק, חכה שייגשו אליך (עם הכסף לתרומה או לפיצה, עם הצ'ק של ועד הבית) ורק אחרי שיזמינו אותך להיכנס - תוכל להציץ לחיים הפרטיים שלנו. אפשר לבדל אותה בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להגדיר חלל: צבע שונה או טפט לקיר, תאורה, ריהוט, שטיח שמגדיר שטח רצפה.
היום בארץ כולם אוהבים פתווווח! ולכן בדירות ובבתים רבים הדלת נפתחת הישר אל לב החלל הציבורי. אצל האמריקאים, כך לפחות עולה התחושה מצפיית יתר בפינטרסט, יש תמיד בתים גדולים עם מבואות עצומות. לפעמים יש אפילו חדר כניסה מהחניה שנקרא "חדר בוץ" - Mud Room - בארצות רטובות ואף מושלגות, עדיף שיהיה חדר שבו חולצים מגפיים ומורידים מעילים בלי שהכל מטפטף על השטיח.
קשה לדעת אם זו מגמה או חיבה אישית - יש לי הרגשה שיותר אנשים ויותר מעצבים חוזרים להבין את החשיבות של המבואה, ואולי זה קורה מסיבה הפוכה: לא כדי להגן על הפרטיות של דרי הבית, אלא כדי ליצור "רושם ראשוני" על האורחים. המבואה היא איזור קטן שקל יחסית "להשתלט" עליו, שמשמש גם לקבלת פנים וגם כגורם מארגן בחלל: כשאני נכנסת לבית אחפש את המקום הראשון להניח את החפצים שלי. כתבתי על כך בפוסט על ווים ומתלים. אז במקום להילחם בזה - אפשרו את זה.
מבואה בבית כפרי ליד ורשה. לפוסט המלא
כנראה שלעד נמשיך לתהות מה משפיע על מה: החיים על העיצוב או העיצוב על החיים. ואני לא יכולה להבטיח לכם שאם תארגנו מקום בכניסה לבית לשים עליו את התיק או מגירה לדואר - בני הבית אכן יתרגלו להשתמש בו. אבל כשהמקום הזה לא קיים - אפילו זכות להתלונן אין לכם.
רק תעשו לי טובה: אל תשוו את עצמכם (ובעיקר עצמכן) לעקרות בית אמריקאיות בנות 28 כמו אשלי המדהימה, שאוהבת סדר וארגון. אפשר לקחת מהן רעיונות, אבל אי אפשר לשנות את מי שאנחנו. ואם אתם בלגניסטים בעצמכם, זה לא יהיה פשוט לשמש דוגמה אישית לילדים שלכם. עיצוב נכון יכול להשפיע על החיים - הוא לא ישנה את מי שאתם. אם אתם בלגניסטים באופי, תוכלו רק להמשיך לחלום על בית מינימליסטי עם משטחים ריקים. בינתיים השקיעו בתיקים ומעילים שנראים יפה גם כשהם תלויים בחוץ, על וו.
וידוי: אמנם אני בלוגרית, אבל עד עכשיו הוכח שאני עושה בפוסטים שלי שימוש בדיוק כמוכם: במקום, כמו בלוגריות מסודרות אחרות בעולם, קודם לעשות, ואז לצלם ולרוץ לספר על זה, אני קודם כל כותבת על זה, ואז לפעמים נגררת לעשות. מה לעשות, אנושית. אז גם אני תקווה שאחרי הפוסט הזה אתחיל סופסוף לזוז ואתקין לי מבואת כניסה מרשימה. יש תכנונים ובהחלט יש צורך. מקווה לעדכן בהמשך.
אם תרשו לי להיכנס לביתכם - בואו נפתח את הדלת ונתחיל. אפשר לפרק את העבודה לכמה שלבים:
1. החליטו על המטרה.
מה אתם רוצים שיקרה בחלל הזה? את מי או את מה הוא צריך לשרת? האם יש רהיטים או חפצים במקום אחר בבית, שיכולים לשרת את המטרה הזו? לפני שאתם קונים (או לפני שאתם רצים לאיקאה), תמדדו את החלל וודאו שיש מעבר מרווח מספיק. הדבר האחרון שאתם רוצים לעשות הוא לסתום את הכניסה.
כניסה לדירת 3 חדרים - מול פינת האוכל
בדירה הזו, של לקוחות שלי ברמת גן, דלת הכניסה נפתחת אל החלל הציבורי: בין אם הישר לפינת האוכל או לסלון. יצרתי עבורם כמה חלופות לארגון החלל, שמתייחסות גם למבואה ולצורך לאחסן חפצים מסוימים כשנכנסים. הדירה אינה גדולה ולכן גם השטח של המבואה אינו גדול. בהמשך אראה עוד כמה אפשרויות לארגן את הכניסה הזו.
אם אתם בשלב התכנון הקפידו גם על תכנון נכון של מפסקים: בכניסה יש בדרך כלל מפסק לאור של הכניסה, לתאורת חדר מדרגות ולאינטרקום. לפעמים יש ארון חשמל ועוד שלטים שונים (תריסים, מזגן, אעזקה). נסו לסדר את כולם במקום אחד, לא צפוף מדי ולא משתלט מדי, ויישרו את הקווים של האביזרים אלו עם אלו (קו עליון משותף או או קווים צדדים משותפים). המקום צריך להיות נגיש ונוח, אבל לא בולט לעין.
2. תזרקו את זה כבר!
הסכנה בכניסה שהיא תהפוך למחסן מספר שתיים. כמו החדר הזה שיש לכם בבית עם כל הג'אנק שאף אחד לא צריך, ששוכב בערימות שאי אפשר להגיע אליהן גם כשצריכים? אלא שכולם רואים את זה! תתחילו במיון: אם יש לכם מתלה בכניסה, סביר שתלויים עליו מעילים מלפני שלושה חורפים, שקיות וסתם דברים שאין לכם מושג איפה לשים. מיינו וזרקו מה שלא צריך. אם יש שם דברים מכוערים שממש לא בא לכם עליהם (לפני עשור או שניים היה טרנד של מחזיקי מפתחות ומתלים מכוערים-רצח לכניסה. השתחררו מרגשות האשם - מותר להשליך מתנות מכוערות). צריך שזה יהיה יפה, שימושי ופשוט. הרי לרוב הדברים שאגרתם בכניסה הם הדברים שנדרתם לפני שנה או שנתיים לטפל בהם. והנה עברו שנים ומה? יאללה ביי.
מבואה בלופט קנדי. לעוד תמונות לחצו כאן
3. מעילים, כובעים, נעליים.אם שפר מזלכם ויש לכם ארון מעילים בכניסה לבית - נהדר. פנו אותו ממעילים שאינם בשימוש. בארץ אין לנו (והו כמה חבל) מעילי קיץ. לכל עונה, או לכל חלק של ה"חורף" יש מעיל אחד לכל בן בית. זה מה שצריך להיות תלוי שם, פלוס כמה קולבים פנויים לאורחים. זה דבילי לכתוב את זה, אבל הקפידו שכל הקולבים תואמים. מדובר כולה בעשרה בערך. אל! תתלו יותר מפריט אחד על כל קולב. תודה.
מתלי המספריים של One Must Dash
יש בתים גאוניים, כמו שלנו למשל, שבהם יש ארון שאמור להיות ארון מעילים ועומקו אינו מספיק לקולבים (כלומר בין 52-58 ס"מ, נטו). מה עשו? שמו מוט לאורך ועליו תלו את המעילים, זה מאחורי זה. לרוב אלו ארונות קיפול מעולים, שעומקם כ- 40 ס"מ. זה מתאים לקופסאות ובגדים מקופלים, אבל לקולבים זה זוועה, בלתי מומלץ בעליל, ועדיין - חיים עם זה. אם אתם בעניין של שינויים גדולים יותר, כלומר בנייה או נגרות, ואם הכניסה שלכם פתוחה מאוד, אתם יכולים לבנות בה ארון מעילים שייצור מעין מבואה. לא תמיד יש צורך בקיר: אפשר להדביק על הצד האחורי שלו טפט, או להשעין עליו מדפים שפונים לחלל בצד השני.
שידה נמוכה ממול וארון עמוק מאחורי הדלת
באופציה הזו הצעתי ללקוחותי לבנות קיר (כן, עד לתקרה) ולהתקין בו שידת מגירות (מאוד שימושי), שמעליה אפשר לתלות מראה או תמונה, ועליה אפשר להניח חפצים - לקישוט או לשימוש. מהצד השני של הדלת אפשר ליצור מקום עמוק מספיק עבור ארון מעילים. כמובן שקירות הם הדרך הפשוטה ביותר להגדיר חלל, שאותו אפשר לבדל גם באמצעות צבע שונה לקירות (או לתקרה), ציור על הרצפה, תקרה מונמכת ותאורה ממוקדת. אפשרות כזו סוגרת קצת יותר את הכניסה ואת המטבח, אבל מצד שני מעניקה יותר פרטיות ליושבים בפינת האוכל.
ארון מעילים מאחורי הדלת ושידה נמוכה בכניסה. מספיק רק "לכוון את התנועה"
באפשרות הזו ארון המעילים מתיישר עם קיר הכניסה (ויכול להיות בגוון שלו) וליד הדלת יש שידה או רהיט שניצב חופשי ו"מסמן" את איזור המבואה. מוסיפה לכך גם תקרה מונמכת באיזור הזה. הרהיט "מכוון" את הכניסה לבית כך שהיא מנותבת לכיוון הסלון ולא הישר למטבח, ומאפשר להניח עליו ובתוכו חפצים. אפשר להדגיש אותו בעזרת מנורה תלויה מהתקרה, למשל.
אם אין לכם ארון מעילים תמיד אפשר להתקין כמה ווים מאחורי הדלת. במקרה הזה עוד יותר חשוב להקפיד לא לערום עליהם יותר מדי פריטים. אם יש ילדים - תמיד נחמד להתקין מתלים נמוכים (אך גבוהים מספיק כדי שהמעילים לא ישתרכו על הרצפה), אליהם יוכלו להגיע.
אפשר גם לתלות כמה חפצים נאים בכוונה מלאה שישמשו קישוט: שניים-שלושה צעיפים שהצבעים שלהם משתלבים בצבעי הבית, כובע.
מתלים מאחורי הדלת, מדף קטן בכניסה עם מנורה מעליו, ומראה לפני היציאה. צילום: גלית דויטש
לקח כאוב מהדירה היקרה הזאת: אם קירות הבית שלכם ישנים ועשויים לבני חול מבאסות של פעם - עדיף לקנות קולבים שמותקנים כולם על משטח אחד ולא מתלים בודדים שמצריכים כל אחד דיבל או שניים. חבל על הקיר.
אם אתם מאלו שחולצים נעליים בכניסה לבית - ארגנו מקום נוח לנעליים וסנדלים. בבית פרטי זה כמובן יכול להיות בחוץ, בדירה עדיף לא בחדר המדרגות. בתוך הארון או בתוך סלסלה על מדף אפשר לשים פריטים עונתיים, כמו כובעים או כפפות לחורף, בקיץ תא לתיק של בריכה או כובעים. בכניסות רבות (אמריקאיות בעיקר) תוכלו לראות ספסלים ומתחתם סלסלות נעליים: זה נוח לשבת לנעול או לחלוץ.
4. תיקים ושאר חפצים.
אם יש לכם מספיק קיר בכניסה או מספיק שטח בתוך הארון - פנו מקום לתיקים. אפשר לתלות אותם על וו אם הם לא כבדים מדי. אצל הילדים שלי יש מקום לילקוטים בחדר (והם תמיד זרוקים על הספה בסלון או על המיטה אצלם..), אבל מקום לתיקים שלי יועיל לי מאוד. בכלל מתלים הם דבר נפלא, אבל נסו ליצור שגרה של כניסה לבית ותלייה של הציוד שלכם.
לא הכל חייב להיות מוסתר. אבל סדר שיהיה! דירה קטנה בפריז. לעוד תמונות לחצו כאן
אם יש כלב - אפשר לתלות בכניסה (אפילו על הצד הפנימי של הדלת של ארון המעילים) מתלה לרצועה שלו, מתקן לשקיות שצריכים (אל תכניסו בו מאתיים שקיות. מספיקות עשר, וציידו אותו בכל שבוע מחדש). כל ציוד שאתם לוקחים איתכם כשגרה כשאתם יוצאים מהבית - תיק לחדר הכושר, מקל הליכה, משקפי שמש - מצאו לו מקום שמתאים לו בגודל ונוח להגיע אליו. שמרו את המקומות הנגישים ביותר לחפצים השימושיים ביותר. את המדף העליון שמרו לחפצים עונתיים מתחלפים - שימו בו את סלסלת כובעי החורף בקיץ, וההיפך.
אני לא נכנסת יותר מדי לפרטים עיצוביים - את זה תוכלו למצוא בתמונות וכתבות רבות. מה שחשוב הוא הפונקציונליות. למשל: לא לאחסן דברים שימושיים בקופסה עם מכסה. אין לנו טמפרמנט של שבדים: לאף אחד אין סבלנות למשוך את הקופסה, לפתוח את המכסה ולהכניס. מגירה זה יותר נוח, סלסלה בלי מכסה גם. קופסאות עם מכסים נועדו לדברים פחות שימושיים כמו פריטי חגים (לנו יש בארון הכניסה קופסה עם אביזרי חגים לחנוכה, פורים, יום העצמאות וכאלו), ניירות עטיפה למתנות (עוד דבר שעושים בו שימוש ביציאה מהבית לעיתים). אל תערמו דברים זה על גבי זה: בכל מדף רק פריט אחד. שום דבר לא ניצב על דבר אחר.
מבואה ספרדית. לעוד תמונות
אפשר גם למיין דברים לתאי תלייה לפי בני הבית - זה בהחלט מקל על ההתארגנות (ויכול לתדלק חומר לתחרויות סטייל "בתא של מי יותר מסודר/מבולגן", לא עלינו).5. מפתחות ודואר.
כבר כתבתי על הטיעון החרדתי של "אם אני אתלה את המפתחות בכניסה זה יקל על הפורצים". כאמור, אני משתדלת לא לתת לחרדות להנחות את הבחירות העיצוביות שלי. כשזה מגיע לפריצות, אני דוגלת בפתגם "where there's a will there's a way" - ומעדיפה לא לבלות כל בוקר בעשר דקות של חיפוש אחר מפתחות הבית או המכונית, גם אם זה יעזור יום אחד לפורץ האומלל שייקח אותה כבר. אז ישנה אפשרות של תליית מתלה למפתחות בכניסה, ואפשר גם לשים אותם בקערה או בתוך מגירה.
מתלים קטנים למפתחות בכניסה
חישבו גם על הדואר: רעיון לא רע לשים פח ניירות בכניסה (אפשר גם ליד תיבות הדואר בחוץ), שבו זורקים את כל דואר הזבל. את שאר הדואר אפשר לשים בתיקייה ( כן בטח) ולמיין פעם בשבוע (חצי שנה). אפשר גם לשים את הדואר בפח ולבקש שישלחו לנו אותו במייל.
6. יופי וטיפוח.
נחמד לתלות מראה בכניסה - כזו שתאפשר לנו להעיף מבט אחרון בעצמנו לפני שאנחנו יוצאים מהבית, לתקן ליפסטיק על השיניים או כרבולת בשיער. באותה המידה יפה גם לתלות על קיר הכניסה תמונה או כמה תמונות, לעיתים מעל שידה נמוכה. אם יש לכם קיר כניסה תוכלו להתקין עליו מנורת קיר בגובה לא רב (בערך גובה הדלת), ואם אין לכם - תוכלו לדאוג לתאורה שיורדת מהתקרה, במרכז המבואה או ממש מעל לרהיט האמור.
באופציה הזו הקיר בכניסה בנוי בצורת S - חלקו פונה לכניסה ובו ארון מעילים, ומהצד השני ארון שירות שפונה למטבח (עבור מטאטא, חומרי ניקוי וכדומה). על הקיר בהמשך נמצאים מדפים שעליהם אפשר להניח דברים, לתלות מפתחות ולהתקין מראה עם תאורה מעליה.
7. החלק הקשה: לשמור על זה.
מה אני אגיד לכם, כשאפצח את השיטה אדווח. זה עניין של אופי. אבל כשאני מדברת על סדר אני בעיקר מתכוונת ללדעת איפה דברים נמצאים ולאן הם שייכים. יש בתים נקיים ומסודרים, בהם כל המשטחים נקיים ופנויים פרט לחפצי נוי, ויש בתים שבהם הכל בערימות צפופות. השאלה היא אם יש מקום קבוע לתיק ולמפתחות. ולא - זרוק על הספה לא נחשב.
הכי קל זה לזרוק הכל איפה שיוצא, אבל המחיר שאנחנו משלמים על זה בדקות של עיכוב לפני היציאה הוא לעיתים כבד. אולי שווה לנהל שיחה משפחתית על הרגלים וסדר, ולהחליט על שבוע ניסיון להרגל חדש. אחד, קטן. פעם אחת, מזמן, זה אפילו הצליח לי לכמה ימים. וזה המקום לספר לכם את הבדיחה מספר אחת של אבא שלי:
איש אחד התחתן.
שאלו אותו: "נו? איך אשתך החדשה?"
הוא ענה: "תשמעו, זה עניין של טעם. בעיני היא לא מוצאת חן".
אז אם תשאלו אותי על הניסיון המשפחתי ליצור הרגלים חדשים, אשאל אתכם אם שמעתם על ההוא שהתחתן. בינתיים תוכלו למצוא השראה ולחלום על כניסה מרשימה בלוח הפינטרסט שלי.
