כמו רוב הצעירים בארץ, גם אני גר בשכירות. בעוד שבמדינות רבות בעולם מקובל מאוד לשכור דירה, לעיתים לכל החיים – בישראל הדעה הרווחת היא שחבל להשקיע בדירה שכורה, שכן היא ממילא לא שלך, וכנראה תעבור ממנה בשנים הקרובות.

אבל המציאות הכלכלית בארץ השתנתה (בכלל, ובתל אביב בפרט): רובנו מתרחקים יותר ויותר מחלום קניית הדירה. כאדריכל צעיר, אני מאמין שחשוב למצוא דרכים להפוך את מקום המגורים, גם אם הוא זמני, לבית אישי. כזה שנעים לחזור אליו בסוף יום עבודה, כזה שמשקף אותנו ומתאים לצרכינו.

איך עושים זאת?

השלב הראשון הוא בחירת הסביבה, הבניין והדירה. את ביתי לשנים הקרובות מצאתי באחד הבניינים ההיסטוריים של רחוב הרצל בתל אביב. הוא מתפורר, אך יפהפה: המבנה בנוי סביב חצר פנימית, שאליה פונים הפרוזדורים והמרפסות, ובמרכזו המעלית הראשונה של תל אביב. למרות מצבו הירוד, הוא מלא חן ואופי, וכמו מבנים רבים "של פעם", חלליו גבוהים ויפים, מלאים פוטנציאל והשראה.

חצר פנימית שאליה פונים הפרוזדורים (צילום: טל ניסים)
חצר פנימית שאליה פונים הפרוזדורים (צילום: טל ניסים)

המטראז' המצומצם של הדירה – 35 מ"ר לסלון, מטבח וחדר רחצה, ועוד עשרה מ"ר של קומת גלריה לשינה – לא הפריע לי. אין לי צורך ביותר, אני חי מצוין בדירה קטנה. ככל שבית גדול יותר, הוא דורש יותר תחזוקה. גם מבחינה עירונית, לדעתי נכון שיהיו בעיר גדולה דירות קטנות, שמתאימות לרווקים ולזוגות צעירים.

35 מ''ר ועוד 10 מ''ר של גלריית שינה (באדיבות דנאור גבריאלי)
35 מ''ר ועוד 10 מ''ר של גלריית שינה (באדיבות דנאור גבריאלי)

רבים רואים במבנה כזה רק את הישן והמתפורר, ורוצים או לברוח או לשפץ מהיסוד. אני מציע לראות בו הזדמנות לבית קצת אחר. מקסים לראות דירה ישנה שהופכת למקום ראוי למגורים בתקציב נמוך יחסית. אני מאמין שאיסוף וערבוב פריטים מסגנונות וזמנים שונים הוא שיוצר בית ייחודי, אקספרסיבי ואישי. הוא זה שמזכיר לנו את העושר והגיוון שבחיינו.

כשבית משופץ או מרוהט כולו מהיסוד בפרק זמן קצר, הכל עכשווי וחדש, נבנה ונקנה באותו הזמן, באותו סוג של חנויות, מתואם, נקי ואופנתי, ממש כמו מתוך קטלוג. שיפוצים מהסוג הזה הופכים את הבית ואת תכולתו לפונקציונליים וחדישים, אך נוצרת אווירה קרה וחסרת אופי. חיינו אינם טאבולה ראסה, מדוע להפוך את ביתנו לכזה? חשוב שהעין תמצא עניין בכל מקום בבית, שתעצור בסקרנות סביב חפצים מסוימים. אפשר לעורר את הדמיון בסיפור מאחורי פריט זה או אחר, ולתת לזיכרונות מקום.

במקביל, אני ממליץ להיות קצת בררנים עם הפריטים שמלווים אותנו מדירה לדירה. לעיתים אנחנו נתקעים עם פריטים שנשארו מבתים של אחרים והיו לנו שימושיים ברגע מסוים של החיים, ובכל זאת – תם זמנם. פריטים שהתאימו לתקופה סטודנטיאלית לא חייבים ללוות אותנו לעד. תנו להם דקה של מחשבה ודעו לשמור רק על מה שאתם שמחים לשלב בחייכם. בתים שבהם שמים לב לפרטים הקטנים ביותר, הופכים להיות בעלי אווירה מיוחדת.

  (צילום: טל ניסים)

בכל מדינה שבה אני מבקר אני נוהג להסתובב בשווקים המקומיים. שוקי פשפשים מעידים על חיי המקומיים בתקופות שונות וניתן למצוא בהם פריטים יוצאי דופן במחיר מתקבל על הדעת. כשאני רואה פריט שאני רוצה, אני פשוט קונה אותו, ורק אחר כך מתמודד עם שאלת המשלוח לארץ. תנו לדואר המקומי למצוא לכם פתרונות, או שפשוט תסבירו לדיילת בחיוך רחב כמה חשוב ויקר ללבכם הוא הפריט. למרות מידותיו החריגות, סביר שתמצאו יחד פתרון.

כך, למשל, הבאתי איתי מגרמניה את כד הזכוכית הגדול שעומד ליד העציץ בין המטבח לסלון (אגב, שם הוא עלה לי שני יורו, וכאן ראיתי את אותו כד ב-450 שקלים). כשחזרתי אחרי שנתיים של עבודה במשרד אדריכלים בסין, שלחתי משם ארבע דלתות עתיקות. שתיים מהן הפכו לשולחן הקפה בסלון, אחת עומדת כמחיצה חלקית בין הסלון למטבח והרביעית היא מדף בחדר השינה.

תשומת לב לפרטים, צבע וטקסטורה (צילום: טל ניסים)
תשומת לב לפרטים, צבע וטקסטורה (צילום: טל ניסים)

עוררו את החושים בעזרת צבע, אור ומוסיקה. לבן הוא לרוב ברירת המחדל שלנו בעיצוב. הוא בהחלט נייטרלי, אך אם לא משתמשים בו בתבונה הוא גם משעמם. המראה הנקי בסדרת הציורים "לבן על לבן" של מלביץ' היה נפלא – ובהחלט הקדים את זמנו – אך מאז עברו מאה שנים. האופנה הלבנה והנקייה לא תמיד משקפת נכונה את המורכבות של חיינו. עם קצת תעוזה ניתן להכניס רקע עם אופי לחלל. צבע וטקסטורה יכולים ליצור עומק ותחושה חמה ומעניינת יותר. בדירה שלי יש סוגים שונים של בדים – שמיכות מרוסיה וכריות מאוזבקיסטן, למשל – והכל משתלב היטב ביחד.

מנורות קטנות יוצרות אווירה (צילום:טל ניסים)
מנורות קטנות יוצרות אווירה (צילום:טל ניסים)

תאורה היא כלי ליצירת אווירה משתנה: אנחנו יצורים דינמיים עם צרכים משתנים לאורך היממה. שעות הבוקר מהירות לעומת שעות הערב הרגועות. גם הבית יכול להתאים את עצמו לדגשים השונים של היום ורצוי שבשעות הערב נכבה את האור הבוהק והיעיל לביצוע המטלות השוטפות, ונחליף אותו בכמה מוקדים של אור רך ועדין, שיוצרים אווירה של רוגע.

ספרים כפריט עיצובי (צילום:טל ניסים)
ספרים כפריט עיצובי (צילום:טל ניסים)

חפצים שיש בכל בבית יכולים בקלות להפוך לפריט עיצובי. ספרים, לדוגמה: לכל אחד יש אופי, צבע וגודל משלו. הם מגוונים, מסקרנים ומספרים לא מעט על ההעדפות שלנו. במקום להסתיר אותם בכוננית משעממת בפינת החדר – הוציאו אותם לסלון, שתפו את האורחים שלכם במה שמעניין אתכם. בביתי הם מונחים על המדרגות, על השולחן בסלון, ובערמות מסודרות/מבולגנות על רצפת חדר השינה. לא פעם אני מוצא את עצמי נמשך לפתוח ולדפדף בספר אהוב ששכחתי מקיומו, סתם כי עברתי לידו.

גם דברים קטנים יכולים להיות משמעותיים: ידית מיוחדת יכולה להפוך ארון תעשייתי לפריט מלא אופי, דלת או תריס עץ ישן יכולים להפוך לשולחן קפה יוצא דופן. ברגע שמוציאים פריט מהקשרו הטבעי הוא יוצר עניין חדש. ה"בלגן המסודר" הזה מוסיף חיים ואופי לבית, החפצים מזכירים לנו רגעים קסומים בטיול, חוויה מיוחדת סביב הקנייה והנאות קטנות של היום יום. הם משקפים אותנו, מספרים סיפור.

  • אדריכל דנאור גבריאלי חזר משהות של שנתיים בשנגחאי והיום הוא מנהל את המשרד dE. 2 architects בשותפות עם האדריכלית הספרדייה אסטרייה שולדנפריי (Estrella Schuldenfre).

>> איך נראית הצעתם למרכז למוגבלים בבאר שבע?

>> ומה מחפשים אדריכלים ישראלים בסין?