מאת ענת ציגלמן

למרות שלרובו של קהל המבקרים ב''עיצוב טרי'' יהיה זה מפגש ראשון עם המעצבים שמשתתפים בו, רובם מציגים בו מוצרים חדשים – כאלה שעיצבו לקראתו או שזוכים בו לחשיפה ראשונה. מתוכם בחרנו ארבעה מוצרים – שונים מאוד זה מזה – שתהליך העבודה שלהם מעניין במיוחד. דרכם אפשר לקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של עבודת המעצב. שלושה מתוך הארבעה הם מעצבים צעירים מאוד, שמציגים ב"חממה" ביריד. הרביעי הוא "סטודיו קאהן" הוותיק יותר – אך לא בהרבה.

1. צעצועי הקרמיקה הבוהקים של סטודיו קאהן

  (צילום: סטודיו קאהן)

מי: מיי ובועז קאהן הכירו ונישאו בזמן לימודיהם במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. לאחר שסיימו ללמוד (2009) הקימו את "סטודיו קאהן", שכבר זכה ללא מעט תשומת לב בזכות סדרת כלים שהופכים להיות שימושיים דווקא לאחר שהם נשברים, ובזכות ה-ecooler – משרבייה קרמית שגם מצננת את האוויר סביבה.

מה: ביריד הם יחנכו סדרת כלי קרמיקה חדשה בשם "הרצל" – קופסאות, אגרטלים, פמוטים וקערות. תבניות הכלים נעשו בדמותם של צעצועי פלסטיק זולים מרחוב הרצל שבדרום תל אביב. תהליך העבודה, מספרת מיי קאהן, התחיל בסיבוב בין חנויות הצעצועים ברחוב, כל אחד מהם בנפרד:

"הסתובבנו עם שרביט קסמים שהופך פלסטיק זול לקרמיקה נוצצת. כשנפגשנו שוב והראינו אחד לשני מה שקנינו זה נורא הצחיק אותנו. התחלנו לעשות הרכבות ולדמיין כל מיני מוצרים. הכלים התהוו תוך משחק של צירוף חלקי הצעצועים. חזרנו קצת לחוויית ילדות של משחק, של בדיקה שבה אין משמעות להצלחה או טעות. הבת שלנו, בת שנתיים, כבר יודעת להגיד 'כן' ו'לא', אבל לפעמים היא אומרת 'כס' ו'לוס' סתם כי בא לה, או כדי לבדוק את הגבולות של השפה.

"האפשרות הזאת, ליצור בלי לדעת מה המטרה או לאן זה הולך, היא חוויה שבדרך כלל אנחנו לא מרשים לעצמנו בסטודיו, או בכלל בתור מבוגרים. כשתינוק שם את הקוביות אחת על השנייה הוא לא חושב 'מה יצא לי מזה'. וזו החוויה שסחפה אותנו".

כך זה התחיל:

  (צילום: סטודיו קאהן)

למעלה: צעצועי הפלסטיק הזולים שנאספו מחנויות ברחוב הרצל. למטה: תהליך ההפיכה לכלי קרמיקה.

  (צילום: סטודיו קאהן)
  (צילום: סטודיו קאהן)

למטה: קופסה קטנה, פמוטים ואגרטלים.

  (צילום: סטודיו קאהן)
  (צילום: סטודיו קאהן)
  (צילום: סטודיו קאהן)

עוד על תהליך העבודה בסרטון הווידאו:

כמה: 460-2,200 שקלים.

2. כסאות הוינטג' המאויירים של נעם טבנקין

מי: בוגרת בצלאל (2010), חברה בקבוצת "ארבע וחמישה" – תשעה חברים מאותה כיתה, שהקימו יחד סטודיו בנמל יפו. בשנה האחרונה חיה ברמת הגולן. הסדרה שמוצגת ביריד היא הפרויקט הראשון שלה מאז שנולד בנה אורי, בן תשעה חודשים.

מה: "את התהליך הזה התחלתי בפרויקט הגמר שלי, שנקרא 'בית חולים לרהיטים'. התמקדתי ברהיטים ישנים ופגומים, שיצאו מכלל שימוש, ועשיתי להם שיפוץ באמצעות עיצוב – לא כדי לשחזר אותם, אלא כדי ליצור מוצר חדש שלפגמים יש בו תפקיד וערך.

תחילת הדרך:

  (צילום: עודד אנטמן)

מתוך פרויקט הגמר "בית חולים לרהיטים"

"התאהבתי ברהיטים כחומר גלם, כמשהו שמישהו עיצב פעם, שהוא לא דף חלק. בפרויקט הזה אני פחות עוסקת בקונסטרוקציה ופחות משנה את הצורה של הרהיטים, אלא יוצרת את הטקסטיל. את הרהיטים מצאתי בעיקר ברחוב, בחיפה, בגדות, ביפו. העבודה תמיד מתחילה בנגרות – בתיקון ובחיזוק השלד.

למרות שאני לא יודעת לצייר בכלל, נדלקתי על המחשבה על השחתת רכוש – הרי לא אמורים לצייר על רהיטים – אבל לעשות את זה כך שזה נותן לרהיט כוח, אישיות חדשה ונגיעה אישית. חלק מהדימויים שאני מציירת הם רהיטים אחרים בסדרה, וחלקם חפצים שמקיפים אותי ושאני מוצאת בהם עניין.

סקיצות לפרויקט:

  (צילום: עדי פרץ)
  (צילום: עדי פרץ)

"התהליך כאן הוא לא בדיוק ציור. אני מצלמת חפצים שמעניינים אותי, והאיור הוא על בסיס צילום. אחר כך אני עושה קומפוזיציה מהצילומים המצוירים האלה, ומציירת אותה בטוש בלתי מחיק על הרהיטים. כבד רקע בחרתי בבד כותנה טבעי, שסופג היטב את הדיו – רקע נייטרלי שלא לוקח את הבמה. בסופו של תהליך הבד והכיסא נמסרו לרפד מקצועי.

והתוצאה הסופית:

  (צילום: עדי פרץ)

כורסת סבב ב'

יש בפרויקט כורסה שהיא הרבה יותר פיסולית ומשלבת שלושה רהיטים – כורסה עם כיסא ושרפרף שמועמסים על גבה בעזרת גומיות. אפשר לשבת עליה – הכורסה היא לגמרי שימושית כפי שהיא, אפשר לפרק ולהשתמש בשני החלקים האחרים. אני אוהבת קומפוזיציות תל ממד, אני אוהבת מרבי רגליים.

  (צילום: עדי פרץ)
  (צילום: עדי פרץ)
  (צילום: עדי פרץ)

"הידיעה על 'עיצוב טרי', לפני כשלושה חודשים, נתנה לי גושפנקא להתחיל לרקום את מה שהיה לי בראש. אני סדרתית: נוטה לא לעשות אובייקט אחד, אלא משפחות של אובייקטים".

כמה: 7,300 שקלים לכורסת "סבב ב'" (עם כיסא ושרפרף), 4,200 שקלים ל"כיסא גבריאל" (עם שרפרף), 4,600 שקלים ל"כיסא יפה" (עם שרפרף) ו-4,100 שקלים ל"כיסא עם ידיות".

3. קערות החול והקמח הפרימיטיביות של טליה מוקמל ורונה זינגר

  (צילום: טליה מוקמל)

מי: טליה מוקמל ורונה זינגר, בוגרות בצלאל (2012). החיבור ביניהן נעשה בשנה הרביעית, כשנעזרו האחת בשנייה בתהליך העבודה על פרויקט הגמר. "יש לנו השקפה מאוד דומה על עיצוב", הן אומרות. "בפרויקט הגמר גילינו את זה, זה מה שעזר לנו לעבור את הדרך. אחרי שסיימנו הבנו שאנחנו רוצות לפתח משהו ביחד". לאחרונה שכרו חלל בנמל יפו, שם הן מפתחות מוצרים חדשים, ביניהם את סדרת הקערות שתוצג ביריד.

מה: קערות וכלים דקורטיביים. "הפרויקט הזה התחיל בשנה ג'. קערות מתערובת של חול וקמח, שגובשה בתוך סלסלות מקרמה", מספרת מוקמל. "העבודה היתה מהבטן, בצורה יחסית אינטואיטיבית. חיפשתי חומרים בסיסיים, משהו שיכולה להיעשות בכל מקום, מקום פרימיטיבי וארצי. מצאתי השראה אצל שבטים מאפריקה ומדרום אמריקה.

"קיבלנו החלטה שאנחנו ממשיכות עם הטכניקה אבל משנות משהו במבנה. את התערובת השארנו כפי שהיא, אבל הבנו שהקונסטרוקציה צריכה לעבור תהליך – להיות יותר ודאית, יותר תעשייתית, יותר על התפר שבין קראפט לתעשייה.

מכונת לייזר חותכת את הנירוסטה לפי דוגמאות ממוחשבות:

  (צילום: טליה מוקמל)

הרשתות מכופפות ומולחמות למבנה מעוגל:

  (צילום: טליה מוקמל)

"החלפנו את המקרמה ברשת נירוסטה, שאנחנו יצרנו את הפטרן שלה (דוגמה שחוזרת על עצמה. ע"צ). לפי הדוגמאות הממוחשבות שיצרנו חתכנו בלייזר יריעות נירוסטה. התקבלו מעין רשתות, שמקפלים אותן ומרתכים בנקודות החיבור, ליצירת מבנה מעוגל.

  (צילום: טליה מוקמל)

"כך מתאפשרת יותר שליטה בתוצר, משהו שמתקרב יותר לפס ייצור. התערובת נלושה, מרודדת על גבי התבנית, והחורים ברשת מעצבים את הקימורים שלה. כל זה נכנס לאפייה בתנור.

כמו עוגה בתנור:

  (צילום: טליה מוקמל)

התערובת נאפית אל תוך הרשת, מתנפחת בתוכה ו'תופסת' אותה – התערובת והרשת הופכים לאחד. הצבעים טבעיים לגמרי – אלה צבעי החול והקמח".

  (צילום: גדעון לוין)

כמה: 456 שקלים לקערה קטנה, 1,404 שקלים לקערה רחבה, 1,404 שקלים לכד גבוה וצר, ו-1,696 שקלים לכד נמוך ורחב.

4. כסאות הפליז בדוגמת עץ של שרון סידס

  (צילום: רותם להב)

מי: שרון סידס, בוגרת בצלאל (2012). בשנה האחרונה עובדת בסטודיו של עזרי טרזי ובמקביל בחברת הצעצועים "לאור", שמייצרת בסין – בשנה האחרונה עיצבה להם בובות פרווה שמבוססות על אפליקציית "החתול המדבר", שיצאו לשוק ממש באחרונה. בנוסף פיתחה את הקולקציה שלה, שהפכה משלושה כסאות/כורסאות שהגישה בפרויקט הגמר לקולקציה של תשעה פריטים, כולל שולחן קפה, שרפרפים, שולחן בר וכיסא בר.

מה: "החלטתי לעשות פרויקט גמר על תהליך שאני לא שולטת לא בו ולא במוצר הסופי שיתקבל בסופו – בניגוד לתהליך העבודה הרגיל שלי, שכולל המון מחקר, סקיצות וודאות באשר לתוצאה הסופית. משם הגעתי לצריבות כימיות – טכניקה שמגיעה מעולם הצורפות ומאוד סקרנה אותי, כי אהבתי את הרעיון שאני מניחה משהו בחומצה ולמחרת אני מופתעת ממה ששוכב בה.

נסיונות בחומצה ופליז:

  (צילום: רותם להב)

דוגמאות מתוך כ-80 לוחות פליז מודפסים וקטנים, שהונחו בחומצה לפרקי זמן שונים ובמינונים שונים של חומר.

"חיפשתי דימויים שגם הם אקראיים, לא נשלטים או מסודרים. זה הוביל לטבע ומשם לחקר של דפוסי עצים. בחרתי להתייחס דווקא לגדם העץ ולא לקורות, כי זו תמונה שמתארת את סיפור החיים של העץ – גילו, האקלים בו גדל, המים שמהם נהנה.

התחלתי לסרוק גדמים של עצים – שמתי חתיכות של עצים על הסורק הביתי, והתחלתי לעבד במחשב גם צילומים או איורים של גדמים. חיפשתי קונטרסט חד של שחור ולבן, ללא צבעי ביניים, וגודל מסוים. בשלב הבא הדפסתי את הדימויים על שקפי אמולסיה, שמניחים על פלטות הפליז ואז לוחצים במכונה, כך שהדימוי מועתק על גבי המתכת.

שיוף וניקוי:

  (צילום: רותם להב)

"השלב הבא קורה על הגג של הבית, באוויר הפתוח, שם בניתי אמבטיות עץ גדולות שאותן מילאתי בחומצה ובתוכה אני משקעת את הפלטות. אני משרה אותן ל-18 שעות, שבמהלכן החומצה מאכלת את הפליז לפי הצבע – השחור אוטם את החומצה מלאכול את הפליז. כלומר, זו לא רק הדפסה של צבע, אלא יש כאן שינויים בטקסטורה. אחר כך יש שיפוי וניקוי.

  (צילום: רותם להב)

"בשרפרפים ובשולחנות הפלטה ישרה, והרגליים עשויות ממוטות פליז מעוגלים ומכופפים. הכסאות/כורסאות דורשים שלב נוסף, של חיתוך, כיפוף וריתוך. אפילו החתימה שלי מלמטה צרובה. זה תהליך ארוך, שלוקח כחודש לרהיט, מהרגע שבו בוחרים את ההדפס".

  (צילום: רותם להב)

עוד על תהליך העבודה בסרטון הווידאו:

כמה: מ-4,600 שקלים לשרפרף ועד 13,000 שקלים לכיסא/כורסה. הפריטים והדוגמאות ניתנים להזמנה אישית.

>> יריד "עיצוב טרי", 21-25 במאי 2013, המרכז הלוגיסטי החדש של עיריית תל אביב, רחוב תל גיבורים 48, דרום תל אביב. לפרטים נוספים

עוד ביריד ''צבע טרי'':

>> לא רק קרמיקה שימושית: כלי שולחן, פריטים דקורטיביים ויצירות אמנות

>> מהפינה למרכז החדר: שרפרפים מקוריים

>> מנורות חדשניות

>> מאחורי הקלעים של הסטודיו של עמי דרך ודב גנרשוא

>> ואיזה מתחם חדש ומעניין יחנוך היריד הפעם?