לא רק שר האוצר, יאיר לפיד, הנחית השבוע על ארחי ישראל גזירות כלכליות. גם ממשלת ישראל והבנק העומד בראשה הנחיתו גזירה קטנה, עיצובית. עיצוב שטרות הכסף החדשים של מדינת ישראל, שפורסם לפני כשבוע, לא עבר באדישות - ולא רק בגלל הוויכוח על הדרת משוררים מזרחים מהשטרות החדשים. כמו רבים מעמיתיי בקהילת המעצבים המקומית, אני חושב שהעיצוב החדש רחוק מלהיות חדש: הפונט הראשי אינו עדכני לפחות עשר שנים, הקומפוזיציה משעממת והצבעוניות מבלבלת (נא להתכונן לשני שטרות באותו צבע. כן, קראתם נכון).

עיצוב: אסנת אשל

עיצוב: אסנת אשל

אסנת אשל היתה אחראית על הסבב העיצובי השלישי שהשקל החדש שלנו עובר. הראשון נעשה ב-1986, תחת ידיו של אליעזר ויסהוף, והשני נעשה ב-1999 בעיצובם של נעמי ומאיר אשל, שעשו מהפך והפכו את השטרות לאנכיים. אז נכון, מס הכנסה, מע"מ וקצבאות ילדים הרבה יותר חשובים מהשאלה איזה פונט ייכתב על שטרות הכסף שלנו, אבל כשאנשים יתחילו להתבלבל בין החמישים החדש והעשרים הישן (שניהם ירוקים) זה יכאב בכיס שלהם לא פחות, וזהו חלק מהאחריות של התקשורת החזותית ותפקידו של העיצוב הגרפי. אגב, איך זה שעדיין נדמה שקיים רק פונט ערבי אחד בארץ?

הצעה שלא זכתה בפרויקט אבל יש בה עניין הוגשה על ידי סטודיו ADLAI & PARTNERS:

עיצוב: ADLAI & PARTNERS

עיצוב: ADLAI & PARTNERS ניהול קריאיטיבי: עדלי סטוק, מעצבים: נורית יונג, קטי גריגורייב, יאיר בכר, אביטל סנטו, היא-לי נאמן, עדי טקו

כאן ניתן לראות עיצוב טיפוגרפי הרבה יותר עדכני. הצורות האלכסוניות, שמזכירות לי את זוויות המשולש של המגן דוד, יוצרות תנועה וזרימה נעימה על השטר. מצאו חן בעיניי החללים הלבנים בצדדים, שמעניקים תחושה אוורירית למרות האינפורמציה הצפופה שאמורה למנוע זיופים. השימוש באלמנט הספרים הוא, בעיניי, בחירה מאוד אינטליגנטית - הרי אנחנו "עם הספר" - ומצא חן בעיניי השילוב של צבעים נוספים וחמים מלבד הצבע הראשי המוביל.

בואו נעזוב לרגע את הלבנט ונראה מה קורה מסביבנו. דווקא מדינה צעירה ובועטת כמו שלנו יכולה הייתה לייצר אמירות עדכניות, אבל לצערי, יש לנו לא מעט מה ללמוד על מתיחת גבולות גם בשטרות של כסף. שטרות הכסף הראשנים צצו בסין לפני 1,200 שנה, ובאירופה לפני 350 בסך הכל. כמו דפים שהופרדו מתוך אנציקלופדיות מקומיות, השטרות סיפרו סיפורים של מדינות. היסטוריה, ספורט, מדע, טכנולוגיה, אמנות, אדריכלות, טבע ובעלי חיים, אישים ומדינאים שחקקו במו ידם את הזהות של עמים ומדינות, הם חלק מהנושאים שתראו כאן מיד. העיצוב, והבחירה הקפדנית במה שייכנס לשטר ומה שלא, היו לא אחת החלטות פוליטיות לחלוטין. בשביל אימפריות, למשל, הנצחת המנהיגים על גבי השטרות היא דרך טובה לסמן טריטוריה במושבה כבושה

בחרתי לפתוח בשטר ישן משנות ה-60. הפרנק הבלגי, בצבעוניות כמעט חיוורת, מציג מלך (העולם הישן) מצד אחד ואטומים (העולם החדש) מצד שני, שמרכיבים את ה"אטומיום" המפורסם שהוקם לכבוד התערוכה העולמית בבריסל ב-1958, והפך לסמל של העיר. האטומים נראים כאילו עוד רגע הם יוצאים מהנייר החוצה.

Belgian 20 francs: King Baudouin

כבוד לגיבורי האמנות, התיאטרון והאיור הבלגים, בשטר כסף שלא מתבייש להראות איורים שאינם פיגורטיביים לצד סופר-ריאליסטיים:

Belgian 20 francs / James Ensor / 2002

ההחלה של מטבע היורו ברחבי האיחוד האירופי שינתה לא רק את כלכלת המדינות האירופאיות (ועל הדרך, גם הריסת חלק מהן), אלא גם הורידה את המסך על תרבות שלמה של עיצוב שטרות כסף, שהיו חלק מההיסטוריה והמורשת של מדינות רבות. הנה, למשל, הצרפתים שעשו מחווה לספר הנסיך הקטן, ולסופר אנטואן דה סנט-אכזופרי. כנראה שטר הכסף שהעלה הכי הרבה חיוכים בעולם (ולאו דווקא בקרב הילדים):

France 50 Franc / Antoine de Saint-Exupéry / 1993

ומאותה סדרה, עם אותה צבעוניות עליזה, מחווה לעולם המדע הצרפתי. הנה פייר ומארי קירי:

French 500 Franc / Pierre and Marie Curie / 1993

שילוב צבעים, תלת ממד וכבוד לפיזיקאים הדנים:

Danish 500 kroner / Niels Bohr / 1997

איי קומורו, שנמצאים באזור מדגסקר, משוויצים בעולם החי והצומח שלהם על רקע קוביסטי מעניין:

איי קוק, עם שטרות כסף צבעוניים ואקזוטיים שלא היו מתקבלים לא בבנק ישראל, ובטח שלא במשרד הדתות:

סרי-לנקה עם שטרות יפהפיים, שמציגים שימוש מעניין בעיגול השקוף המדמה את השמש, שמשנה את צורתה בכל שטר:

רגע לפני היורו, זיכרונות מהמארק הגרמני שעשה כבוד למתמטיקה (הנה גאוס, שעל שמו פעמון גאוס המפורסם). שטר שמשלב פונטים גרמניים קלאסיים ועכשוויים, צבעוניות מתחלפת ואלמנטים תלת-ממדיים ודו-ממדיים:

German 10 Mark / Carl Friedrich Gauss / 1999

שטר הונג-קונגי שלא היה מבייש אף מוזיאון לעיצוב עכשווי, עם אלמנטים גיאומטריים אין סופיים וטקסטורות שמשתלבות האחת בשנייה בהרמוניה גאונית, עם נגיעה צהובה שמוסיפה עניין ועומק. שטר שמשדר שפה גרפית מעודכנת, כזה שאפשר להסתכל עליו שעות ולהמשיך לגלות עוד הפתעות שמתחבאות בו (נראה אתכם מוצאים שם סוס דוהר), מבלי להכיל שום אישיות מדינית חשובה או בעל חיים מקומי. אלוהים ישמור.

נחזור לאירופה. אחד השטרות היפים, צבעונית וקומפוזיציונית, הגיע מפולין:

ממש כאילו היתה מעצמת חלל, אירלנד הפתיעה בשטר של 5 פאונד, עם תרשימי מעבורת על רקע כוכבים ושמשות. שימו לב כמה יפה החיבור של שני השטרות כשהם צמודים זה לזה.

ואם בעולם האסטרונומיה עסקינן, גם סלובקיה הציגה שטר צבעוני ששילב אלמנטים גרפיים רבים, וכולו מחווה לאסטרו-פיזיקה. לכד את עיניי השימוש בצל של המתמטיקאי הסלובקי יורי ווגה, לצד הדיוקן הקלאסי, שמעניק תנועה ותלת-ממדיות.

שווייץ הציגה ב-1979 סדרת שטרות המורכבת מאלמנטים ומסגנונות רבים, וכולה מוקדשת למדעים: פיזיקה, ביולוגיה וכימיה. מצא חן בעיני ה"בלוק" הלבן והטיפוגרפה השווייצרית העדינה והנקייה. שניהם מייצרים שקט ו"חמצן" אל מול כמות האינפורמציה הגדולה שנמצאת מימין.

Leonhard Euler / Swiss 10 franc / 1979

בין אם זו הייתה מגמה עולמית או לא, גם בשווייץ כמו בישראל החליטו (1997-8) לסובב לחלוטין את השטרות. אבל בשווייץ עיצבו אחד מהם בצבע צהוב! לא אתווכח, אבל בעיני הדמיון בין הישראלי לשווייצרי לא מאד רחוק. עם זאת, השווצרים עושים כבוד לאדריכלים כמו לה-קורבוזיה (10 פרנק) ולאמנים כמו הפסל אלברטו ג'אקומטי (100 פרנק), בעוד שאנחנו המשכנו לסגוד למדינאים לפני שעברנו למשוררים.

מהנקיון והאמנות המודרנית השווייצריים נדרים ללוב, שם הדינרים הציגו טבע וטקסטורות מרהיבות. שילוב הצבעים העדין, יחד עם הצורות הגיאומטריות, נראה כמו מלאכת מחשבת.

קזחסטן הלכה צעד אחד קדימה עם שילוב צבעים וקולאז' של אלמנטים שעוברים על כל החוקים העיצוביים המקובלים, אבל השטרות מהפנטים. שימו לב לשימוש המרהיב בדימוי היונה, שיכולנו אנחנו, כאומת "יונת השלום", לנכס אותו לעצמנו כהצהרת כוונות.

איי פארו, בין איסלנד לסוקטלנד, הנפיקו ב-2005 שטרות שמציגים את הטבע שלהם דרך קומפוזיציה לא שגרתית (תמונת נוף פנורמית שתופסת את מרבית הפורמט) ודלות צבע עדינה.

אבל אחד השטרות המיוחדים ביותר שנתקלתי בהם, מגיע מאי נוסף וידוע בגלובוס שלנו - יבשת אנטארקטיקה. בשפה אינפוגרפית צבעונית, שמתייחסת להתחממות הגלובלית, נושא בוער ורלוונטי לקוטב הדרומי (ולעולם כולו), תוך שימוש בדימויים מהחלל, אנטארקטיקה ללא ספק מותחת את גבולות המדיום.

בחרתי לסיים את הפוסט בכל זאת עם שטר ישראלי. שטר שקצת הזכיר לי את הניחוח המדעי והנאיבי של שאר מדינות העולם, ללא מצביאים וגנרלים. זהו שטר מ-1968 שעושה מחווה למדען אלברט איינשטיין, לעולם המדע, לאדריכלות ולנופי ארצנו, עם פונט שורשי ישראלי, צבעוניות נעימה מזרח תיכונית ואלמנטים גרפיים שהיו יכולים לעבוד גם היום.