לא תמיד צריך, ולא תמיד אפשר, לשפץ ולשדרג את כל הבית. מספיק לצבוע קיר אחד בגוון חדש או בטקסטורה אחרת, כדי ליצור שינוי מרענן במראה של החדר כולו. אם מוסיפים לכך ציור אישי – התוצאה בולטת עוד יותר.

כי כשרואים "מייק אובר" של חדרים, הם נראים יפים מאוד (או לא...) בתמונות ה"אחרי", אבל אז קשה להבחין בתרומה של כל חלק לתוצאה הסופית – האם זה הריהוט, הטקסטיל, האבזור או באמת הצבע?

אז ניסינו לבודד משתנה אחד – את הצבע - ולהבין איזה שינוי ניתן ליצור איתו. זוכרים שהצענו לכם לשלוח תמונה של חדר שזקוק לרענון של צבע, וקראנו לו "מהפך עם פח צבע"? הרבה אמיצים ואמיצות שלחו תמונות, ומתוכם בחרנו ארבע גולשות שהתייצבו עם תעוזה וחשק להושיט את היד למכחול, להתנסות באמנות וללטש את כישורי הצביעה, ולקבל מאיתנו המלצה על הגוון הנכון. וכך, פרויקט הצבע של XNET בשיתוף "טמבור" יצא לדרך.

קמינה דרכי, פתח תקווה

קמינה הגיעה לסדנה והביאה עימה ציור נוף. זה היה קצת מוזר, כי הסברנו שהרעיון הוא הכנה עצמית של הציורים, אז חשבתי שאולי היא רוצה לשנות קצת את הציור הקיים. האמת הייתה מרגשת יותר. את ציור הנוף ציירה אמה של קמינה, שהלכה לעולמה. הציור תלוי בחדר השינה, וקמינה רצתה להוסיף צבע ועניין לחדר, בצורה שתחמיא לציור ותתן לו את הכבוד הראוי.

התחלנו בבחירת צבע לקיר. קמינה רצתה גוון חם ורגוע. בחרנו בסוויד - גוון מוקה (613SP) . הוא יוצר מראה דמוי ז'מש, עדין מאוד ומלטף, ולכן מתאים לחדר שינה.

תהליך הציור עצמו היה מאתגר יותר...

למרות (ואולי בגלל) שאמה ציירה, קמינה החזיקה מכחול מול קנווס בפעם הראשונה בחייה הבוגרים. היא נלחצה קצת. מזל שהיו לנו כמה שעות, כך שבסוף הלחץ התפוגג. קמינה עבדה עם צבעים וטקסטורות שונות, אך נצמדה לגוונים כחול, טורקיז וירוק, כדי להתאים את שני הציורים - הישן והחדש. לקראת הסוף, קמינה החליטה לגרוף בעזרת מאלדג' (כף טייחים) עודפי טיח וצבע, וחשפה מרקם שהיא מאוד אהבה.

בחדר השינה, קמינה צבעה שני פסים רחבים של הסוויד, ותלתה את הציורים בכוונה בגבהים שונים. החדר נראה מיוחד יותר, שני הציורים שוכנים בשלווה זה לצד זה, והכי חשוב – הגאווה. היא הולכת לישון בכל לילה בחדר שהיא אוהבת, שהיא צבעה לבד, עם שני ציורים מיוחדים, האחד שציירה אמה ז"ל, והשני – היא בעצמה.

אז נכון, יהיו כאלה שיגידו שיש ציורים יפים יותר, אבל, כמו שהורים תולים את היצירות של הילדים ומרגישים שהם מגדלים פיקאסו קטן, היצירה, זיכרון העשייה ותחושת הגאווה מקרינים על הציור בהמון אהבה.

לפני ואחרי, עם ציור המחווה לאמה של קמינה
לפני ואחרי, עם ציור המחווה לאמה של קמינה
  • קמינה מסכמת: "הייתי מאוד לחוצה בהתחלה, ובכלל לא האמנתי שאצליח לצייר משהו לבד. עכשיו אני מאוד מרוצה, ואוהבת את מה שיצא. גם את הקיר בחדר, לא רציתי לצבוע את כולו, כדי שלא יהיה משעמם, ויהיה יותר מיוחד".

שרית שמעוני, גבעת זאב

שרית באה אלינו בדיוק כשהתחילה להתעניין בעיצוב, רק מתוך אילוץ. הבית שלה הוצף, ולא הייתה ברירה אלא להחליף את כל הריצוף ולשדרג את תשתית האינסטלציה וכל מה שנהרס. מעז יצא מתוק, ושרית זכתה בשדרוג צבע לפינת האוכל.

הריצוף החדש שנבחר הוא בהיר, וגם פינת האוכל בהירה, עם כסאות בגוון פנינה-כסוף מטאלי. זו הפינה האהובה על בני הבית, ושרית, שאוהבת את המראה הבהיר, רצתה להוסיף עניין ולהחליף את התמונה הקיימת (תפרחת פרח אדומה). במקרה זה, בגלל השיפוץ, הצבעים הם לא השינוי היחיד בבית: הוסרה הקשת שחצצה בין הסלון לפינת האוכל, אך הדבר נעשה בעקבות השיפוץ ההכרחי, ועדיין אפשר לראות את ההבדלים שנוצרו עם הקיר המחודש והציורים.

מכיוון שהקיר גדול, שרית קיבלה ממני שלושה קנווסים גדולים (80X120) לצייר עליהם. היא רצתה להשרות תחושת שלווה ובחרה בגוונים כחולים, אך הותירה יותר ממחצית כל קנווס בגוונים הבהירים שהיא כל כך אוהבת. מהר מאוד היא למדה להשתמש במאלג' (כף הטייחים), ונראה כאילו נולדה לטיח.. ובסוף, בעזרת שבלונה, הוסיפה שרית כתמים נוספים של גוון אדום, שיתווספו לאדום הקיים בציורים ברמיזות עדינות. לאחר שסיימה את צביעת הקיר, החליטה שרית לוותר על קנווס אחד שפחות אהבה, ולהציג לראווה רק שני קנווסים.

הצבע שנבחר לקיר פינת האוכל (וגם הקיר הממשיך אותו) הוא ספארי מנצנץ, בגוון דיונה רכה (SPG 411). בבחירה הזו נוספה טקסטורה מיוחדת, שמשתנה בהתאם לזווית שבה מביטים על הקיר ולתאורה, אך הגוון נותר בהיר והולם את הבהירות של החלל.

לפני ואחרי. בהירות ושלווה
לפני ואחרי. בהירות ושלווה
  • שרית מסכמת: "נהניתי מאוד בסדנה, ואני שמחה שנשארתי עם הגוונים הבהירים, כי זה נותן לי תחושה טובה. אני מאוד אוהבת את הפינה הזו ואת המראה שלה. גם האדום שהוספתי בסוף תורם מאוד לציורים, ומשלב אותם עם כל האביזרים האדומים שיש לי במטבח, שצמוד לפינת האוכל".

שרית מרוצה, המשפחה מרוצה, אז גם אנחנו מרוצים.

אורית פרנקל, חולון

אורית שלחה לנו תמונה של סלון מלבני וארוך. הגוונים בסלון הם נייטרלים עם נטייה לירוק-חאקי. אורית רצתה אמנם להישאר עם הגוונים הקיימים, אבל בער בה הרצון לתבל את הסלון בצבע. לכן, בבחירת הצבע לקיר נצמדנו לגוונים הקיימים. נבחר צבע מסדרת ספארי בגוון חאקי – "שמורת המסאי" SN316. אורית הצמידה שני קנווסים לאורך והשתמשה בגוונים המוכרים לה – נייטרלים, ירוק וחאקי - אך הוסיפה להם כחול, כתום וורוד. הגוונים התערבבו וכך נוצרה ספירלה של צבעים ומרקמים. בין שני המשטחים הוסיפה אורית "תפרים" שמחברים אותם יחדיו.

בית פרנקל. נגיעות שמשדרגות את הקיים ומעוררות חשק לעוד
בית פרנקל. נגיעות שמשדרגות את הקיים ומעוררות חשק לעוד

ההנאה של אורית מהעבודה בלטה מאוד, והחיבור המיידי לעולם הצבע עורר בה שמחה. בני הזוג בחרו לתלות את הציורים לצד הקיר, ולא עליו, ומודים כי הם לא בטוחים במיקום הסופי שלהם. אולי עוד תהיה נדידה אביבית לצד השני של מסך הטלוויזיה. האמת, אנחנו בעד...

הסלון העכשווי מעניין יותר, יפה יותר וללא ספק – מיוחד יותר. מדהים מה שכמה שעות עבודה מסוגלות לעשות. מדובר כרגע רק בשינוי צבע, כמו שהגדרנו את המשימה, אך נראה שהרענון מעורר אצל בני הזוג את החשק להמשיך בשינויים: עובדה שהחלון הגדול כבר מעוטר בווילון חדש.העיקר שהם בכיוון הנכון. אורית זכתה בחדר מגורים שאותו היא הרבה יותר אוהבת, וגם גאה בעצמה – ובצדק - על היצירה האישית שלה ועל העובדה שצבעה את הקיר לבד, בעצמה.

  • אורית מסכמת:"ממש נהניתי. זה מומלץ ומרגיע, ולקח הרבה פחות זמן ממה שחשבתי. ההכנות, הפינוי והמסקינטייפ לקחו לי הרבה יותר זמן מהצביעה עצמה".

מעיין שקד, תל אביב

מעיין גרה במרכז תל אביב בדירה שכורה, מתוקה מאוד, שכאילו נשארה בשנות השבעים, עם רהיטים מקוריים, חיפויי עץ וקסם אופייני. מעיין רצתה לשמר את שנות השבעים העליזות (מה שלא ניתן לומר על חיפויי העץ הכהים..), ולכן הצבעוניות לא איחרה להגיע.

השינוי בדירה. אוהבת את הדירה עוד יותר
השינוי בדירה. אוהבת את הדירה עוד יותר

כשניגשנו לבחור את גוון הקיר, היא לא ידעה לאיזה כיוון תפנה (מעיין כבר ניסתה לשנות את גוון הקיר בעבר אך בחרה אז בירוק בהיר, שאותו לא אהבה). המלצתי לה על גוון תכלכל, שיתן קצת "אוויר" לכהות שיוצרים חיפויי העץ הכהים. למען העליצות נבחר גוון תכלת יפהפה עם נצנוץ עדין מסדרת הסוויד המטאלי (MSU 823 "טורמלין כחלחל"). זהו צבע שיוצר תחושה קטיפתית, אך בגרסה המטאלית שלו הוא מנצנץ בכל זווית.

המזל פסע באותו יום לבית טמבור, בדמות חולצה חמודה שלבשה אחת המבקרות. אנחנו בכל זאת בלבנט, ולכן פנינו אל הצעירה הנחמדה וביקשנו לצלם את חולצתה ולהשתמש בה להשראה. מזל שיש סמארטפון: כך קיבלנו השראה בבחירת הגוונים ובגיאומטריות. מהחולצה הועתקו ירוק, חום, טורקיז ולבן ששימשו ליצירת אליפסות, ולרקע נוסף גוון פופולרי משנות השבעים – הכתום.

הקנווסים שעליהם ציירה מעיין ניחנים בפרופורציות מיוחדות - שני מלבנים צרים וארוכים, התלויים זה מעל זה. המידות: 40X180. מעיין צבעה בשתי שכבות את הקנווסים בגוון כתום עז, ולאחר שהתייבשו שירטטה עליהם בעיפרון צורות אליפטיות. בכוונה תחילה, היא עיבתה חלק מכל אליפסה והשאירה את החיבור לפס דק, נוגע-לא-נוגע. בכל אליפסה השתמשה בשני גוונים, ויצרה מנעד מיוחד בשילובים. הטורקיז, בשילוב הלבן, יצר דמיון לצבע קיר הרקע ותרם להרמוניה בין הקיר לציורים.

  • מעיין מסכמת: "אני שמחה שהגעתי לסדנא. נהניתי לקחת חופש ליום אחד ולפלרטט עם הצבעים. גם הציורים וגם הקיר שיפרו מאוד את המראה של הדירה, ומאוד כיף עכשיו בסלון. אני אוהבת את האזור שאני גרה בו, ואהבתי את הדירה עוד לפני השינוי, אבל עכשיו אני אוהבת אותה אפילו יותר".

ההנאה ושמחת החיים ניכרת גם במעיין וגם בציורים. תחושה טובה, שיוצרת אווירה נעימה, תמיד מבורכת. לשינוי כזה שאפנו.