אחרי כמה בתים כהים ועתירי צבע, נבקר הפעם בביתה הלבן של משפחה דנית צעירה בעיירת חוף (Vedbæk) מצפון לקופנהגן. ההורים החליטו לגדל את שני ילדיהם הקטנים מחוץ לעיר, רכשו בקתת דייגים ישנה ושיפצו אותה בקפדנות במשך ארבע שנים (!). העיצוב הסקנדינבי מתאפיין בגוונים בהירים ובחומרים טבעיים, והבית הזה מגדיל עשות - כולו לבן. יחד עם זאת, אין בו תחושה של סטריליות ומלאכותיות (כמו שאנחנו מכירים כל כך טוב ממחוזותינו). כאן הלבן נצבע על מרקמים וחומרים שונים, מזמנים שונים, בשילוב פרטי בניין מקוריים ורהיטים שרובם מחומרים טבעיים - והתוצאה מוארת, נעימה ומזמינה.
בקתת הדייגים נבנתה ב-1860 והיתה מבוך של כמה חדרים קטנים וצפופים, עם חממה גדולה ומחסן צמודים. כדי לפתוח ולהאיר את הבית נהרסו כל הקירות הפנימיים, וכל הבית - קירות, רצפה ותקרה - נצבע לבן שמטשטש את הגבולות בין החללים וכך מגדיל אותם. בקומת הקרקע של הבקתה הקטנה המקורית נמצאים היום הסלון והמטבח, ובעליית הגג הקטנה, שאליה מוביל גרם המדרגות העגול והישן, שנשמר כפי שהיה, ישנים כל בני המשפחה. החממה הפכה לחדר אוכל עם פינת משפחה והמחסן לחדר שינה לאורחים (לפני שנמשיך בסיור אני ממליצה להציץ בתוכנית הבית, שמיד תגיע).
אדריכל הבית התייחס לאור כמו לעוד חומר גלם ממנו עשוי הבית. בהתחשב בכך שבסקנדינביה אור השמש אינו בשפע, נעשה כל מאמץ למקסם אותו: חלונות גדולים נפערו בקירות ובכל מקום אפשרי בתקרה הוסיפו חלונות סקיי-לייט. בתוך הבית הותקנו גופי תאורה רבים, כדי לאפשר סוגים שונים של אווירה.
בתוכנית מודגשים באדום חלונות הסקיי-לייט. האות D מסמנת את הכניסה, שנפתחת לפינת האוכל וחדר המשפחה (E), שבהמשכם מחסן שהפך לחדר שינה לאורחים (F). עוד בקומה הראשונה: חדר רחצה (A), מטבח (B), סלון (C), וגינה עם דק (G). עליית הגג מחולקת לאזור השינה של הילדים (H) ואזור ההורים, שמיטתם על במה (I). בסך הכל 117 מ"ר, על שתי קומות.
דלת הכניסה, שמעליה חלון סקיי-לייט גדול, נפתחת למה שהיתה בעבר חממה והיום אזור פינות האוכל והמשפחה. משמאלה חלונות גדולים לחצר ומימינה דלת שמובילה לחלל הסלון והמטבח. בתמונה למטה: מבט אל כיוון המבואה.
בפינה חלון עם מדפי מזכוכית - דרך יעילה לאחסן ולהציג חפצים בלי לחסום את האור. הדק שבחוץ נבנה בגובה החלון, ובפנים הקפדה גדולה על הפרטים הקטנים, כמו מסגרת החלון שהופרדה מהקיר תחתיה, ליצירת מראה שמזכיר ארון תצוגה.
לצד שולחן האוכל נשמרו הפתחים המקוריים של המבנה, שהיום משמשים להעברת האוכל מהמטבח. כאן רואים היטב איך צבע אחיד לקירות ולרצפה מטשטש את הגבולות ביניהם וגורם לחלל להיראות גבוה וגדול יותר.
בפינת האוכל מרוכזים מאפייני העיצוב של הבית: קשת של צבעים טבעיים עם מעט שחור, חומרים שונים (רובם טבעיים), בחירה אישית של פריטים ישנים וחדשים (שולחן עץ פשוט, כסאות אימס איקוניים ומנורה עכשווית של MOOOI).
למטה: מבט משולחן האוכל לעבר פינת המשפחה.
פינת המשפחה, קטנה ואינטימית, נבנתה בהתאם לחלל הצר, בצבעים אפורים פרקטיים. מולה אח מסורתית ועל הקיר בצד מסך הטלוויזיה לא גדול (נראה שגם תפקידו בבית אינו גדול).
מפינת המשפחה נכנסים לחדר השינה של האורחים, שבו חלון גדול לדק ודלת ישנה וגדולה, מזכרת מהמחסן שהיה כאן קודם. מעל המיטה סקיי-לייט שמאיר את החדר הקטן.
נחזור למבואת הכניסה כדי להיכנס לחלל הסלון והמטבח:
ההשראה לאבן כמדרך ביניים לפני המדרגה הגבוהה באה מיפן.
בחלל הסלון והמטבח גרם המדרגות המקורי, העגול והפיסולי של המבנה, שיחד עם רצפת העץ הלבנה מעניקים לחלל את הטעם הישן של הבקתה. בסלון כורסה שעיצב ב-1959 בורגה מוגנסן (Børge Mogensen), אחד המעצבים הדנים החשובים של המאה הקודמת, מעץ ועור. יחד עם מדף המטבח ושרפרף העץ מכניסים שלושת הפריטים את האלמנטים הטבעיים שמחממים את החלל.
לצד ספה גדולה ואפורה עם כריות צבעוניות יציאה לחצר.
המטבח מוסתר חלקית באמצעות המדרגות וקיר נישה, שבתוכו מוצב המקרר.
כמו כל הבית, המטבח מינימליסטי ולבן, עם משטח עבודה מקוריאן ומעליו מדף עץ שבתוכו שוקעה תאורת לד. הוא נמצא בחלק חשוך יחסית של הבית, ולכן "מרוויח" אור מהפתחים בקיר שבינו לבין פינת האוכל.
נישות מסביב לגרם המדרגות מוסיפות עניין לחלל. ברצפה "חלון" שהוא דלת (הידראולית) המובילה למרתף יין עתיק. כמה רומנטי לרדת למרתף בלילות קרים וארוכים ולהביא ממנו בקבוק יין ללגום לאור האש באח המסורתית?
בערב, כשהמרתף מואר, גם הוא משמש כגוף תאורה בסלון, מגדיל את החדר ונותן לו עומק חזותי.
גרם המדרגות הפיסולי נראה אחרת מכל זווית.
מבט מהמדרגות לכיוון מבואת הכניסה, דרך הסלון.
בקומה השנייה ישנים כל בני המשפחה, כמעט ללא קירות:
פינת השינה של ההורים, עם מיטה על במה שמכילה מגרות גדולות לאחסון. מול המיטה, מעבר לפינה - עריסתו של הפעוט.
והפינה של הבת (בת שש).
כשבעל הבית נשאל איך משפחה עם שני ילדים מסתדרת עם כל כך מעט מקום לאחסון הוא ענה: "בבית קטן חושבים פעמיים על כל מה שקונים. במקום 20 סירים ומחבתות מחזיקים רק ארבעה טובים". ועל השאלה איך כולם ישנים בעליית הגג הקטנה ענה: "רצינו בית שבו בני המשפחה יחיו קרוב אחד לשני. כל עוד זה לא אחד מעל השני, אנחנו מסתדרים".
אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?
- לבן בקונטקסט נכון אינו סטרילי ולא מלאכותי.
- אור הוא חומר גלם כמו כל מרכיב אחר בבנייה.
- פחות זה יותר?
ציון: 4.1 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)
עיצוב: NORM Architects
צילום: Jonas Bjerre-Poulsen
