מבצע מלביש

בני הבית הזה – זוג עם שלושה ילדים קטנים – נכנסו אליו כשהוא ריק לחלוטין. הבנייה בדיוק הסתיימה והם עברו אליו עם חפציהם האישיים ורהיט אחד בלבד: פינת האוכל הישנה מהבית הקודם. את תחושת ה"דף חדש" העצים החלל הגבוה והמונוכרומטי, עם תקרה בגובה שישה מטרים ורצפת בטון (את הבית תיכננו "איכהולץ ענתבי אדריכלים").

בני הזוג הרגישו שחייבים לצקת לבית תוכן וחום, אך בסוף הבנייה תקציבם היה מוגבל: 50 אלף שקלים. הם פנו אל סטפני גריב, עולה ישנה מצרפת, שלמדה עיצוב חלונות ראווה ופנים של חנויות והחלה לעסוק בהום סטיילינג לפני שלוש שנים. הבתים שהיא מלבישה מתאפיינים בפריטים צבעוניים, שרבים מהם היא אוספת ומשדרגת בעצמה. "בעלי הבית הם זוג אמיץ", אומרת גריב. "הם זרמו עם אהבת הצבע שלי, אך ידעו גם להציב גבולות". דוגמה לדיאלוג בין המעצבת לבני הזוג היא ראשי ברווז עשויים ברזל, שנתלו משני צידי דלת הכניסה. "הם מאוד התלבטו. זה גימיק, אבל הוא מוסיף לחלל ייחוד". דוגמה אחרת היא מבואת הכניסה, שבה קיר המפריד בין הסלון למטבח. גריב ביקשה להעמיד שם שידה, אך בסופו של דבר הוחלט על מכונת תפירה ישנה שהיתה לבעלת הבית, שמעליה נתלתה מראה בצורת חמסה.

בקומה הכניסה של הבית, 250 מ"ר שטחו, נמצאים הסלון, פינת האוכל והמטבח. איך מלבישים את החללים החשובים האלה בתקציב צנוע? עוד לפני שהחלו בעבודה התאהבה בעלת הבית בספה ארוכה באפור כהה, שראתה ב"טולמנ'ס עודפים" (10 אלפים שקלים). גריב התלבטה. "הספה נראתה לי בתחילה רשמית מדי, גם בקו שלה ובגם בצבע. בגלל שהחלל מאוד גדול והפריטים מסביב אקלקטים וצבעוניים, החלטנו בסופו של דבר לבחור בה בכל זאת. היא הפריט היקר ביותר בבית". כדי למתן מעט את הרשמיות של הספה פוזרו עליה כריות בגוונים ובגדלים שונים עם הדפסי פרפרים, כוכבים ותוספות של גדילים ("ביתילדים.קום", "ayoaya''). שני שולחנות קפה לבנים (גם הם מ"טולמנ'ס עודפים") הונחו על שטיח מעוטר שנקנה בשוק הפשפשים (2,000 שקלים), כדי לחמם ולאזן את רצפת הבטון.

>> שוקלים להציב אי במטבח? תחשבו פעמיים: רונית כפיר מסבירה לכם מדוע

גריב אוהבת ליצור בחלל פינות שונות, שהופכות אותו לחם ומעניין יותר. לצד הספה מוקמו שני שולחנות מרובעים ולבנים שצידיהם מעוטרים בעיגולים ("בית ילדים.קום"). על השולחן הגבוה הונח אגרטל פרחוני שנקנה בשוק הפשפשים ביפו ("אני אוהבת לחפש מציאות בשוק שעל הרצפה. תמיד יש שם הפתעות במחירים מצחיקים", היא אומרת), ולידו העמידה כדי זכוכית צבעוניים ("מרקו קהירי", נחלת בנימין, תל אביב).

מולם כורסה לבנה עם ריפוד שחור, שנבחרה בעיקר הודות לטקסטורה של הבד ונקנתה מתצוגה במחיר אטרקטיבי (1,500 שקלים). לידה הוצב הדום/שרפרף בצורת פיל, שנקנה בשוק הפשפשים ונצבע בלבן. גם הוא קושט, באמצעות מפית קרושה ישנה שנצבעה בוורוד בבית ועליה פוזרו משרוקיות פלסטיק בצורת ציפורים. "אני מאמינה גדולה בעשה זאת בעצמך. התוצאה תמיד ייחודית ולא יקרה. במטבח הנחנו צלחת עם ציפורים, ומה שנשאר עבר להדום הזה, משלים את הפיל והפרפרים שיש על הספה", מסבירה גריב.

מתחת לחלון, לאורך הקיר, נתלה ספסל מסיבי מעץ שהכינו בעלי הבית, ועליו פוזרו כריות פרחוניות ("בית ילדים.קום"). הפריט האחרון בפינת הישיבה הוא הדום מרופד בוורוד עם רגלי נירוסטה, שנעשה על פי מידה בדרום תל אביב (350 שקלים), ולצידו שטיח כותנה ורוד. מעל מאירה נברשת עגולה בגוון תכלת ("בית ילדים.קום") ובצדדים מוסיפות אור מנורות קיר ("גדעון קלאס").

בפינה אחרת בסלון הוצבו שתי קופסאות אחסון על גלגלים, עשויות עץ חשוף (250 שקלים לקופסה, "כלים שלובים", דיזינגוף, תל אביב). מעליהן – כדי ליצור פינה שלמה – נתלה אוסף של מסגרות צבעוניות ובתוכן תמונות משפחתיות, ציורים של הילדים ופריטים קטנים שאספה גריב במהלך שיטוטיה. לצבעוניות מוסיף מובייל משוק הפשפשים.

פינת האוכל, הפריט היחיד שהיה בבית, מוקמה מול הסלון. בשולחן לא נגעו, אך הכסאות נצבעו בצהוב עז ובלבן. המושבים רופדו מחדש בבד צבעוני ("קטיפה כחולה", נחלת בנימין) ובראש השולחן הוצבה כורסה יחידה בשחור, עם ריפוד פרחוני על רקע שחור ("אני לא אוהבת סטים"). מעל השולחן נתלה גוף תאורה לבן ("גדעון קלאס"), אליו הצמידה גריב, בעזרת אטב כביסה, פסל של רקנית קרקס. על הקיר מול שולחן האוכל הושען סולם בגובה שני מטרים ("קנה קש"), עם פסל פלסטיק של פינוקיו לקישוט.

במבואה המובילה לשירותי אורחים נתלתה מראה עם מסגרת צבעונית, שנקנתה בעיר העתיקה בירושלים. מנורות הקיר, בסגנון שונה, נקנו בשוק הפשפשים. האלמנט האחרון בקומת הכניסה הוא הווילונות. גריב ביקשה לתלות וילונות אווריריים ("איקאה"), שיכניסו פנימה אור אך גם יאפשרו פרטיות. בין שני חלונות הזכוכית הגדולים מפריד עמוד בטון, שבחלקו העליון מנורת קיר עשויה קערת חרסינה סינית כחולה שעברה הסבה ("גדעון קלאס"), ומתחתיה שתי תמונות סיניות שגריב מצאה בפריז, בשני יורו לאחת. לרגלי העמוד עציץ ירוק, "אלמנט שמוסיף רעננות לכל חלל".

המטבח – נקי קווים ולבן (נגרות: "תירוש")– שימש כרקע לאביזרים הצבעוניים של גריב. על הקיר תלתה שעון קוקיה (259 שקלים, "ayoaya"). מגש שעם ועליו משרוקיות פלסטיק בצורת ציפורים משמש כאביזר נוי ומשלים את סט הפלייסמנטים הוורודים. מול החלון נתלתה נברשת ("קיקה") ועל הרצפה הונחו שני שטיחים קטנים.

מנורה עשויה פסי מתכת כתומים ("מחסני תאורה") נתלתה על קיר המסדרון. "זהו גוף התאורה הכי יפה בבית, שמפזר את האור בכל המסדרון", אומרת גריב. גרם המדרגות המוביל לקומת חדרי השינה עוטר בראי עגול שמסגרתו עשויה קקטוס ("בית ילדים.קום") ובמסגרות צבעוניות ("איקאה"). מאחת מהן בולט ראש צבי שנצבע בספריי צהוב. גריב מרבה ליצור קומפוזיציות צבעוניות על הקירות. על הקיר שבסוף המסדרון תלתה קוביות בגדלים שונים (120 שקלים לאחת, "קיקה") ובתוכן הוצבו ספרים וחפצי נוי.

בחדר השינה של ההורים הוצבה מיטה מברזל שהוכנה על פי מידה בדרום תל אביב ונצבעה בלבן. לצד המיטה הוצבו שתי שידות סגולות ("איקאה"), שלהן הוסיף נגר מגירה לבנה. שתי מנורות קיר עדינות וחוט מנורות שמשתלשל לצד אחד הווילונות מפיצים אור רך. מול המיטה הונח ספסל ("מטרו"), שעל חלקו כרית ישיבה ועל חלקו השני הונח ראי. מתלה בגדים ישן שנצבע בלבן ושרפרף חוץ לבן ("קנה קש") משלימים את התמונה.

באופן טבעי, גם חדר המשחקים של הילדים מלא צבע. ספרייה תעשייתית ממתכת נצבעה בלבן עם מדף אחד בירוק תפוח, והיא משמשת כמקום האחסון העיקרי למשחקים וצעצועים. מתחת לחלון הוצב שולחן יצירה ארוך מפלטת מתכת צהובה עם רגליים לבנות (שני הפריטים נקנו ב-www.madaf-mp.co.il). כסאות פנטון נקנו במבצע מכירה השנתית של "סוהו", שני הדומים בצורת קוביות הונגריות ומדפונים נרכשו במכירת החיסול של "קיקה". על הקירות נתלו פיל עשוי פח ושלושה איורים נאיביים של פרצופים (14 שקלים לאחד, "ayoaya"). בסופו של דבר, אומרת גריב, הגיעו ליעד בהצלחה: הבית הולבש בקצת פחות מ-50 אלף שקלים.