בשנים האחרונות התגבש בתעשיית האמנות הדיגיטלית והפיזית מושג שנקרא Creative Coding. מה זה? הסרטון שמופיע למעלה מסביר את זה בחמש דקות. אם תצפו בו, אתם עשויים לומר לעצמכם ''אוקיי, עוד גימיק. כמו שלמזכירה קוראים מנהלת אדמינסטרטיבית'', אבל אם מעמיקים קצת יותר, מבינים שמקודד יצירתי הוא הרבה יותר ממתכנת C++ שפותר בעיות בצורה יצירתית. להיות Creative Coder זה להיות אדם שחוקר, שמנסה דברים לפני שאחרים מנסים אותם, שחולק תובנות בפורומים ושואל שאלות כדי לצעוד צעד נוסף קדימה ולייצר דבר חדש וויזואלי.
מנייר לקוד לוויז'ואל
אפליקציית rOtal לאנדרואיד
לא מעט ספרים בנושא כבר יצאו לאור, והם מכילים כמה מהדימויים והאבסטרקציות היפות ביותר שראיתי בחיי. רוב הספרים כוללים דוגמאות של קוד והסברים, וכך נוצר דור מוטציה חדש, שהוא מעין ערבובייה של מעצבים ומתכנתים. יש הרבה תוכנות, מכשירים, חיישנים ושיטות פעולה, ופרויקט כזה כופה על היוצר לעבוד עם ארבע או חמש תוכנות שמדברות זו עם זו. אבל מניסיון, זאת הרגשה מדהימה להצליח לעשות את כל החיבורים ולשלב קצת עיצוב, קצת קוד, קצת אלקטרוניקה וקצת מכל דבר שצריך כדי שהחזון לעבוד.
קולנוע ניסיוני עם הקינקט
ספר ששווה לבדוק generative-design
השימושים בקוד משתלבים בכל מדיום שאנחנו מכירים: דפוס, מסך והעולם הפיזי. חלק גדול מהפרויקטים שאני בוחר לכתוב עליהם משתמשים בקוד תוך כדי היצירה. גם אני מנסה לשלב כמה שיותר קוד בפרויקטים שלי, כי אני יודע ששם אני יכול לתת את הקיק והטאץ' הקטן, ששוברים את הגבולות שאותם הציב הגוף שמייצר את התוכנה שאיתה אני עובד.
הקוד הקריאטיבית מפגישה מעצבים, מתכנתים ומהנדסים, ומספקת מנהרה שבסופה אור לבן לתשוקות האמנותיות של כל אחד שיצירתיות בוערת בו. לחשוב ויזואלית בקוד זו האמנות החדשה, ולהצליח לשלוט בדימויים דרך אלגוריתם זה לא פשוט. נדרשות סבלנות, יצירתיות והתמדה כדי ליצור דברים שבאמת עובדים במגע עם אנשים. אמנות
Poetic Cosmos of the Breath
על אף שמדובר במחשב, יש בעשייה הזו משהו טבעי. כשמריצים אלגוריתם עם לולאה שמתפתחת מצעד לצעד, בעצם מעניקים חיים ליצירה, סוג של תגובת שרשרת. אם נוסיף לזה גורמים נוספים שאי-אפשר לשלוט עליהם, כמו מידע שנלקח מהעולם הפיזי, צפויות לנו הפתעות נעימות ותהליך קסום שנמשך עד אינסוף.
הקרנות מרובות בפרויקט Aleph
קוד ועולם התגיות ברשת בפרויקט Cell
