טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

קרה לכם פעם שנסעתם באוטו וגירד לכם בעין? קרה ששתי העיניים גירדו ביחד? מפחיד לעצום את שתי העיניים בזמן שנוהגים, כאשר אפשר להרגיש את הכביש רק דרך תחושת ההגה ומה ששומעים באוזניים.

הבידוד החזותי שבו נמצאים אנשים שאינם רואים, מעביר את תשומת הלב שלהם אל עבר החושים האחרים. גם כאשר מזדקנים טווח הראייה מצטצמם, ועולם הדימויים החיצוניים קטן עקב שהות מתמשכת והולכת בבית. מגע ושמיעה הם נושאים שעסקתי בהם לאחרונה. הנה, למשל, פרויקט REVEL שהוצג לאחרונה בוועידת Siggraph 2012 בלוס אנג'לס. הוא מציע עתיד אלטרנטיבי לאנשים עם ראייה מוגבלת, כמו גם עולם חדש של חוויות ואשליות לאדם הממוצע.

טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

REVEL נעשה במחלקת המחקר של דיסני, והוא ראשי התיבות של reverse electrovibration (ויברציה אלקטרונית חוזרת), טכנולוגיה שמעניקה למשטחים תחושות שונות של מגע. דמיינו שאתם גולשים באפליקציה של חברת שטיחים ואתם רוצים להרגיש את השטיח בעודכם מביטים על הדוגמה שמעניינת אתכם. עם REVEL זה אפשרי. זאת מערכת שמשלבת תוכנה וחומרה (כפי שניתן לראות בסרט המצורף מיד). החומרה יכולה להימצא על מגוון משטחים ולהשפיע עליהם באמצעות מיני-חישמול של היד בעת מגע, כך שמורגשת טקסטורה:

עוד שימוש של הפיתוח הזה יכול להיות ויברציה של כיסאות באולם הקולנוע, או במשחקי מחשב והקונסולות משחקים. במקום אותו רטט המטופש בשלט, שמודיע לך שנפצעת במשחק היריות, דמיינו שהרטט מדמה את המציאות ומופעל באזור שבו נפגעת.

טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

טקסטורה חשמלית, לגעת ולהרגיש

המחקר עדיין בפיתוח וטומן בחובו שאלות אתיות בנוגע לשימושים שייעשו בו, אך עצם העובדה שהוא הוצג ונוסה על ידי אנשים כבר מראה שהייתה התקדמות רבה בנושא, ושמתישהו הוא יוטמע במכשירי המסך המשעממים שלנו. זה זמן רב שאני רוטן שהעולם הדיגיטלי צריך להיות גם פיזי בצורה כלשהי: כשאנחנו נוגעים במסך האייפון, הרבה יותר אינטראקטיבי ונכון שהמכשיר יגיב לא רק באמצעות חיישן החום (הידעתם שאם תנסו להפעיל את האייפון עם כפפות, זה לא יעבוד?)

היכן ניתן לשים את טקסטורות וחוויות מגע

היכן ניתן לשים טקסטורות וחוויות מגע

היכן ניתן לשים את טקסטורות וחוויות מגע

היכן ניתן לשים את טקסטורות וחוויות מגע

זה אולי יישמע כמו פרובוקציה, אבל לפעמים נראה כאילו אנשים מוגבלים הפכו לעכברי הניסוי של החברה המודרנית - בלי מקום להחלטה על הדרך שבה הם יחיו את חייהם, על המכשירים שהם צריכים כדי להתמודד בחברה, ועל האופן שבו הם צריכים להיראות. העובדה שאין לאדם מסוים החלטה טוטלית על גופו ומצבו תמיד הייתה שנויה במחלוקת, כמו המתות חסד שאינן מתבצעות בגלל דת, חברה וכלכלה (יש אנשים שעושים כסף טוב מדי מזיקנה, כמו חברות התרופות ובתי החולים). אז כמובן שהטכנולוגיה הזאת יכולה להועיל מאוד לבני אדם מוגבלים ונכים, אך לא רק להם: אני מקווה שחברות שונות ירימו את הכפפה ויטמיעו את הפיתוח כדי לשדרג את החיים של כולנו.