אלו ימים של התבוננות פנימה עבור אנשים רבים, הסתכלות, בחינה, סגירה של שנה ופתיחה של אחרת, לפעמים מתוך תחושה שיש מי או מה ששופט ובוחן אותם באמת: "וה' צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק, בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב" (ירמיהו יא כ). אספתי לכם כמה לבבות וכליות מהבלוגים אחריהם אני עוקבת, שנוכל גם אנחנו קצת לבחון כליות ולב, בפרשנויות של אחרים, לפני יום הכיפורים.
שרה יקווניץ (Sarah Yakawonis) האמריקאית מדביקה יצירות אנטומיה מורכבות בטכניקת גלגול נייר שנקראת באנגלית Quilling (את שמה בעברית איני מכירה):
פוסטרים של העבודות שלה אפשר לקנות גם בחנות האטסי שלה. יצירה בחומרים אחרים היא של האמן דן בקמאייר, שמשלב איורים ברקמה ולבד:
בקמאייר מצליח להכניס תחושה של שכבות ונפח בשימוש בחומרים שונים שארוגים יחד, פשוטו כמשמעו. ואילו האמן והארכיטקט האוסטרלי הורסט קישל, שיוצר מודלים מורכבים בנייר, יצר דגם מושלם של גוף האדם עם חלקים פנימיים נשלפים, בעבור בית ספר בינלאומי בפיג'י.
אם מתחשק לכם לפסל כליות או מעיים מנייר, אפשר למצוא הוראות מפורטות ופירוט של תהליך ההכנה בפיקאסה שלו. ואם בא לכם על קישוטים כאלה לסוכה, למשל, תוכלו להוריד פי-די-אפים בחינם כאן. מתברר שלפחות ארבעה אנשים במקומות שונים בעולם כבר בנו חלק מהמודל הזה בעצמם, חלק עבור פרויקטים בביולוגיה לבית הספר, חלק סתם בשביל הכיף.
בעוד דמיאן הירסט הציג אנטומיה של מלאך בטייט מודרן,ג'ייסון פריני מייצר פסלי אנטומיה של דמויות פופולריות אחרות, מהלו קיטי ועד דובוני אכפת-לי:
באתר של Dead Famous ("מתים להיות מפורסמים"?) אפשר לקנות טי-שירטים מוכרות של זמרים, עם טוויסט עדכני:
אלכס קונהין מלטביה מצייר חלקי גוף מסוגננים בעזרת ציפורן ודיו:
בשנות הזוגיות שלי עם ירושלמי ממשפחה מסורתית פלוס הפכתי מחילונית-אנטי למתפללת פעילה, וגם את יום הכיפורים הזה, למרות הגעגועים העזים לקהילה המיוחדת שלנו בתל אביב, אבלה בבית הכנסת המקומי. גם בלי אמונה באלוהים, תשרי בבית הכנסת נותן לנו הזדמנות להתבונן פנימה והחוצה, לחשוב שוב על עוונות שיש לכפר עליהם, סליחות שיש לבקש והתחלה חדשה. "אלהי, נצור לשוני מרע ושפתי מדבר מירמה", למשל, היא תפילה שרבים יכולים לשנן בבואם לכתוב טוקבקים, גם אם "אין להם אלוהים" מלבד המוסר הפנימי שלהם. שתהיה לנו שנה עם כמה שפחות חטאים, עוונות ופשעים, וכמה שיותר סליחה, חמלה והקשבה.
גמר חתימה טובה,
רונית