אלף אלף אלף גלויות

הדבר החם ביותר שקורה ברשת העברית הוא אאא, קבוצת טיפוגרפים/מעצבים ששוטפים את הרשת בחזונם האופטימי לחיים טובים יותר עם השפה שאנו מדברים. כשכל מהלך שלך מתוכנן, מתוזמן, מעוצב ונעשה בעיקר מתוך אהבה והשקעה, איך אפשר לטעות? אברהם קורנפלד, נדב ברקן, ליה אופיר, שני ברבר, נוי נוימן, ערן בכרך ו...שימו לב, משבצת פנויה למעצב עתידי שהם יבחרו. בעיצוב הישראלי יש אנשים רבים שעושים, שרק רוצים להתחבר וליצור יחד. עם זאת, להתחבר יחד וליצור קבוצה שעובדת יחד לאורך זמן ולטובת אידיאולוגיה ומטרות משותפות זה לא קל. אאא מצליחים להעיר את שוק הטיפוגרפיה הישראלי לאחר זמן רב שבו היה שקט מדי.

אלף אלף אלף עפרונות מחודדים

אלף אלף אלף עפרונות מחודדים

אלף אלף אלף אותיות אכילות

אלף אלף אלף אותיות אכילות

שיתופי הפעולה בתוך אאא נעים גם החוצה, בגלים: כאשר יוצא פונט חדש, אאא משתפים לרוב פעולה עם יוצר, אנימטור, מנפיש, שיצור פתיח בעבור אותו פונט. עם הפונט אפשר כמובן ליצור פוסטרים, ובסופו של דבר גם אתרים משתמשים בפונטים בעברית שאינם אריאל או טהומה (או איך שלא כותבים את זה בעברית). כבר בתהליך השיווק של אאא אפשר לראות כיצד המערכת חושבת עיצוב, והופכת כל חלק בתוך המוצר שנקרא גופן ליצירה בפני עצמה. יש להם פונטים, שמבחינתי אפשר לעשות להם השקה פר-אות מרוב שהם מהממים.

משיחות שניהלתי עם קורנפלד וברקן גיליתי את החשיבות והמחשבה שהם מקדישים למקומה של השפה העברית בחייהם ובחיינו. אם תחשבו על זה, כמעט כל חברה חדשה שצצה בשוק מחליטה למתג את עצמה באנגלית, ובנוסף גם חצי מהשמות שלהן באנגלית. ככל שהטכנולוגיה התפתחה, השפה העברית חטפה. בין אם מדובר בסמראטפונים שמגיעים לארץ בלי עברית מוטמעת, או חברות תוכנה כמו אדובי שלא טורחות ליצור בשבילנו ממשקי עברית נורמליים. דמיינו שממשלת ישראל הייתה מחליטה שמוצר שאין לו חוברת הסברים בעברית לא יוכל להימכר בארץ - לדעתי זה היה חוסם 70% מהשוק הצרכני. חשבו על פרק הזמן שלקח לפייסבוק לתרגם עצמו לעברית, ועד כמה גדולה הייתה ההתנגדות מצד אלו ש"יודעים אנגלית". הפגיעה נעה בכל שכבות האוכלוסייה: מסטארט-אפים שעובדים באנגלית, דרך מוזיקה שמנסים לשווק לחו"לֿ ועד למוסדות האקדמיים שלא תמיד תומכים בכתיבת מאמרים מקצועיים בעברית (לטובת השגת תהילה עולמית).

אלף אלף אלף גופן

אלף אלף אלף גופן

אלף אלף אלף גופן אסימון

אלף אלף אלף גופן אסימון

מבחינתי, אדם שטס לחו"ל כדי ללמוד (ובמקרה שלי, אני יכול לתרץ את זה בעובדה שאין תואר כמו שלי בארץ) זו אידיאולוגיה שלעתים קשה לי לשמור עליה, אך נראה שאאא מצליחים. בשמירה על השפה העברית יש השראה, ובכל יום שבו אני נכנס לבלוג שלהם אני אומר לעצמי, וואלה אפשר לעשות את זה גם בעברית. אני יודע שכל דבר עברי שאני אעצב בעתיד ישאב השראה מהקבוצה המוכשרת הזאת, ואני מייחל ליום שבו באמת הטכנולוגיה תבוא בתיאום עם העיצוב והעברית תיראה טוב בכל מכשיר קיים. יש לי חלום שמתישהו מישהו ימציא שפת תכנות בעברית: זה עשוי להיות פרויקט מבריק.

הבלוג של אאא