החלל הגדול ביותר בבית הוא הסלון, מדורת השבט המשפחתית והחברתית. אנחנו יושבים בו מדי ערב, מארחים בו, משוחחים, שומעים מוזיקה ומעבירים את שעות הפנאי הביתיות. הסלון הוא גם החלל הראשון שאנו רואים כשאנו נכנסים לבית, ולכן רובנו נוטים להשקיע קודם כל בעיצובו. עד לפני עשר שנים כל מערכות הסלון בישראל נראו משוכפלות, כאילו נקנו באותה הזמנה קולקטיבית: ספה תלת מושבית, ספה דו מושבית וכורסה בגווני חום, שחור או לבן. היום נראה יותר ויותר אנשים מעזים לבחור בסקאלת גוונים וטקסטורות רחבה, נבחין בחלוקת חלל הסלון למספר פינות שיאפשרו ישיבה בצוותא, התכנסות סביב בר משקאות או פינת קריאה.
המסך
העשור האחרון הכניס את מסך הטלוויזיה בחזרה לסלון. חדר הטלוויזיה, בעבר משאת נפש נחשקת, בוטל והצטרף לחלל הגדול והמרווח שנדרש לשם הצבתה של מערכת הקולנוע הביתית. "המטרה היום היא להגדיל את החלל ולא לחלק אותו לנישות קטנות. ככל שהמסך גדול יותר הוא שיקי יותר ומחייב פתרונות עיצוב", אומרת מעצבת הפנים דלית ונגרובסקי. היום מאופיינת הבניה בפתחים רחבים וגדולים. האתגר הוא לשלב את מסך הטלוויזיה בחלל נטול קירות. ונגרובסקי ממליצה להציב את מסך הטלוויזיה על עמודים, דרכם עובר החיווט של חוטי החשמל.
את השימוש בגבס ליצירת נישה למסך החליפו חיפויי קיר מעניינים: בלוקים, בטון, בריקים או טפט, שיוצרים רקע אחורי נקי ומינימליסטי. מתחת למסך נהוג להציב מזנון, ובתוכו לאחסן את כל הקופסאות והחוטים שיוצרים מרכז מדיה ביתי. מילת המפתח בבחירת מזנון היא קלילות; המזנונים שמוצעים היום למכירה מרחפים, כלומר מוגבהים מהרצפה.
הישיבה
גם את מיקומן של פינות הישיבה יקבע המסך. ברוב הדירות חלל הסלון לא גדול, והוא בעל פרופורציות מלבניות. במשך שנים רבות הצבנו בסלון ספה בגודל תלת, ואנכית לה ספת דו. בחלל שנוצר בין שתי הספות מוקם שולחן קטן ועליו הונחה מנורת קריאה. ימי התלת והדו חלפו להם. את מילוי הפינה מספק כעת השזלונג, שיוצר הצבת רהיטים בדמות האות ר'.
את הצד הארוך נהוג להציב מול מסך הטלוויזיה. השזלונג מתאים במיוחד לסלונים קטנים, הוא מייצר מספר רב של מקומות ישיבה מבלי להעמיס על החלל. במרחב גדול יותר, אפשר להציב שזלונג ארוך יותר שיאפשר גם שכיבה.
אם מסך הטלוויזיה הוא לא מרכז חייכם, הציבו את פינת הישיבה מול הנוף. בסלונים גדולים ומלבניים תתאים ספה גדולה, שהיום מגיעה לאורך 3 מטרים, ומולה או לצידה שתי כורסאות.
לסלון מלבני וצר תתאים ספה ארוכה וכורסה קלילה וקטנה, שתוצב לצדה. היום שולט בכיפה המראה הקליל והמינימליסטי. בבואכם לרכוש ספה הקפידו על פרטים קטנים, שישוו לספה שלכם מראה קליל ולא כבד. למשל, העדיפו רגליים מניקל על פני רגלי עץ.
הצבעים
למרות הפתיחות שמאפיינת את השנים האחרונות בנוגע לצבעים, רוב הישראלים מעדיפים את הסלון שלהם בגוונים ניטרליים של אפור, שמנת או בז'. "אם שומרים על ניטרליות בעיצוב הפנים של החלל, אפשר לשלב פינת ישיבה צבעונית.
מילת המפתח היא איזון בין חומרים ובין צבעים", אומרת ונגרובסקי. איך עושים את זה? בחרו את הספה שלכם עם ריפוד בד חלק ואת הכורסאות שלצידה נצלו להכנסת צבע וטקסטורה לחלל. הן יכולות להיות בריפוד עור או בריפוד בד צבעוני, שכולל גם את גוון הבד המרפד את הספה. מי שחושש מכורסאות בצבעוניות דרמטית מוזמן להשתמש בטריק הכי ישן בספר - כריות צבעוניות ומקושקשות.
השולחן
בחנויות הריהוט תמצאו וריאציות רבות של שולחנות צד קטנים שניתן לחבר לשזלונג. שולחנות אלה מספקים את הצורך הפונקציונלי של הנחת ספר או כוס שתיה, ומותירים את החלל המרכזי פתוח ומאוורר. למרות זאת, לא בוטל מקומו של השולחן המרכזי, בעיקר כשמדובר בסלון גדול מספיק. את השולחן המסיבי, שהיה עשוי עץ גושני, החליף שולחן שנחלק לשתי יחידות, שמאפשרות תחושת חופש בחלל ומשחק עיצובי.
כדאי להקפיד להשאיר מעבר נוח ומרווח בין הרהיטים, שיאפשר לנוע בחלל בקלות. אל תבחרו ברהיטים גדולים מדי, בשולחנות נמוכים מדי שאפשר להיתקל בהם או באגרטלים שניצבים על הרצפה.
תאורה
גוף תאורה מרכזי ודומיננטי יספק את הרושם. כדאי לבחור בתאורה שניתן לשלוט בעוצמה שלה, וכך להתאים אותה לאווירה הנדרשת.
את גופי תאורת הקירות ההיקפית, בחרו בקו מינימליסטי ונקי. תאורה היקפית תתרום ליצירת תחושת מרחב במקרה שהחלל שלכם קטן. אפשר לשלב גם תאורה ממוקדת, כמו מנורת קריאה עומדת שתהווה גם אביזר עיצובי.
טקסטיל
בדרך כלל ממוקם הסלון מול חלונות רחבים, שמכניסים את קרני השמש פנימה. וילונות בגוון הקיר, שנתלו מגובה התקרה ומסתיימים בעודף בד ברצפה, לא רק יספקו את ההצללה הנדרשת, אלא יעניקו לחלל אשליה של גובה.
כשאתם בוחרים שטיח - אלמנט שמוסיף צבע וחמימות לחלל - הקפידו שיהיה גדול מספיק, כך שיוכל להיכנס מתחת לספה בעומק של כ-50 סנטימטרים.
