מי שהגיע ללונדון לכבוד האולימפיאדה (או סתם לחופשת קיץ), והוא גם חובב אוכל שחוקר את המצאי המקומי – שמע מן הסתם על רשת מעדניות הגורמה המצליחה "אוטולנגי",
שהקימו יותם אוטולנגי הישראלי וסמי תמימי הפלשתיני לפני יותר מעשור. ה''סאנדיי טיימס'' הכתיר אותה כרשת שהעלתה את הרף הקולינרי בממלכה הבריטית, וספרי הבישול שפרסמו השניים מצליחים לא פחות. הבייבי האחרון שלהם הוא מסעדת "Nopi" (קיצור של מיקום המסעדה, North of Piccadilly) – בראסרי מוקפדת ומעוצבת בצבעי זהב ולבן.
כמו את כל בתי הקפה והמעדניות שלהם, גם את המסעדה החדשה – פרשנות מודרנית לבראסרי הקלאסית – עיצב האדריכל הישראלי אלכס מייטליס. גם כאן הולם עיצוב החלל את רוח החברה, שהמוטו שלה הוא "outrages casual" (חוסר רשמיות שערורייתי): חומרי הגלם מובחרים, אולם הבישול וההגשה נדמים אגביים ולא מתאמצים. "מאחורי הקלעים המאמץ אדיר, אולם להזיע בפומבי הוא דבר מגונה", אומר מייטליס. "כך גם באדריכלות שלי. אני אוהב דברים שנראים מדהים אבל לא אם רואים את המאמץ. שנה לפני שהתחילה העבודה בשטח ירקנו דם בתכנון הקונספט. המקום נראה בראסרי, אבל כל פרט ופרט בו מחושב. כמו הטקס בו לוקחים את המעיל ותמורתו מקבלים טבעת פליז, שהיא בדיוק כמו הלוגו, שהוא בדיוק כמו כרטיס הביקור והחולצה של העובדים".
הכל במסעדה, המתפרשת על פני שתי קומות וכוללת כמאה מקומות ישיבה, תוכנן בקפידה: מהמרווחים הנוחים בין השולחנות ועד חלון התקרה שבתוכו שובצו שלבי פליז, כדי לצבוע את האור הטבעי בגוון צהבהב ומחמיא. בקומת הכניסה של "נופי" שולחנות ובר ארוך. הכל שטוף בגוני לבן וזהב: החלל רוצף בשיש לבן עם ורידים זהובים ("גולדן ספיידר"). קירות הלבנים המקוריים נצבעו לבן ואחרים חופו באריחי חרסינה לבנים. הדלתות ומסגרות החלונות עשויים פליז. ספי המדרגות עשויים ברונזה בגימור זהב. החומרים בהם נעשה שימוש נבחרו בקפידה, מתוך מחשבה לטווח ארוך: "בישראל מסעדה בת חמש נחשבת זקנה. בלונדון עובדות מסעדות בנות 30 שנה", אומר מייטליס.
גם כשהפרוייקטים שלו מעבר לים, מייטליס מעדיף לעבוד עם יצרנים מכאן. " קל לי יותר לצייר כסא מאשר לחפש אותו", הוא מסביר. "אני מעצב פריטים וצריך אב טיפוס, הגיאוגרפיה מקלה. חוץ מזה, יחסית לאירופה המחירים אצלנו זולים. אנחנו המדינה היחידה בעולם בה ההוט קוטור זול יותר מהפרט-א-פורטה: זול יותר לקנות ספה אצל רפד מלקנות ספה ממדף. כמעצב, אני מנצל את זה". הרהיטים ב"נופי" עוצבו ויוצרו בקסטיאל, גופי התאורה הוכנו על ידי איריס כדורי – הכל במיוחד עבור המסעדה. גופי התאורה עוצבו על ידי מייטליס בהשראת בית מנורה שקנה בשוק לפני 40 שנה. את אפקט ההפתעה נותנת מנורה ישנה בצורת עלי כרוב זהובים, שמצא באחד משיטוטיו בשוקי פשפשים באירופה. המנורה נתלתה בכניסה למסעדה, מעל עמדת המארח, כאילו היא כובע. בסך הכל המסעדה נראית כמעט יומיומית, אך אזור הכניסה משדר יוקרה ואלגנטיות: דלפק הקבלה עשוי פליז, כמו קולב המעילים שמאחוריו ואגרטלי הפרחים, שנראים כמו כדורי פליז. שולחנות האוכל והבר עשויים משטח פליז ורגלי עץ אלון. כסאות העץ מרופדים פלסטיק לבן. המפות עשויות נייר, "זה נכון יותר אקולוגית וזה חלק מהנונשלנטיות", אומר מייטליס.
>> לאתר של אלכס מייטליס.
>> לאתר של nopi.
