רחוב פרנקל

מדי פעם שואלים אותי אם יש בשכונה הרבה הומואים. ואני עונה: איך אפשר לדעת? כשמחפשים סימנים, נתקעים בסטריוטיפים.

רחוב כפר גלעדי

או במסיבות.

רחוב אברבנאל

על פני השטח ובימי חול הרחובות שלנו הם יותר "סרוגים"

רחוב אילת

מאשר "הסיפור של יוסי".

רחוב הקישון

אבל אין כמוהם בסובלנות.

רחוב כפר גלעדי

בימי החג, צצים פה ושם הסימנים המקובלים (לרוב, למטרות מסחריות).

רחוב לוינסקי

כפר גלעדי פינת מטלון

ערב המצעד, ניכרים גם סימני המאבק המתמשך והמוצדק של הקהילה לשיוויון זכויות:

סמטת המחוגה

אבל בשגרה, נדרש מבט קצת יותר חודרני, כדי לזהות סימני העדפה מינית. יש מכל מיני סוגים.
יש סימנים להתלבטות:

רחוב אברבנאל

ויש סימנים לקבלה עצמית:

סמטת המחוגה

יש הומור:

רחוב הרצל

אבל יש גם גסות רוח:

רחוב העליה

וולגריות:

סמטת צריפין

וסתם שטויות איומות:

רחוב קומפרט

בצד כל אלה, ישנה מודעות משמחת ופתיחות מפתיעה לט' שבלהט"ב.

רחוב פלורנטין

על הקירות אפשר למצוא את האמנותי:

רחוב הקונגרס

מכמיר הלב:

רחוב מטלון

והצבעוני, המוכן לכל מצעד:

סמטת המחוגה

פעם היה אפילו קווירי אחד:

רחוב שלבים

אבל כשמגיעים לסקס נעלמים הניואנסים. הרחובות שלנו חמים ונחרצים:

רחוב וולפסון

רחוב השוק

רחוב פיג'וטו

הרחוב לא מתבייש להגיד מה בא לו:

סמטת צריפין

לחשוף אברים ולדבר על נוזלי גוף:

רחוב גנני

רחוב תשע

רחוב וולפסון

הומואים או סטרייטים, למי אכפת? בני אדם הם בני אדם. יש פתוחים:

רחוב מטלון

ויש סגורים:

רחוב אברבנאל

יש ישירים:

רחוב אברבנאל

ויש שובבים:

רחוב וולפסון

יש זורמות:

רחוב חננאל

ויש מופנמות:

רחוב הרבי מבכרך

ללב אין מין, כמו ששרים.

רחוב פלורנטין

זוגיות היא זוגיות. מושלמת רק כשהיא טרייה.

רחוב מרכולת

וכשהעסק מתפרק הוא מתפרק. יש אמנם כאלה שאוהבים להסביר:

רחוב הקישון

אבל כשהלב נשבר הוא נשבר.

רחוב פלורנטין

כך או כך, כולם מן הסתם טוחנים:

רחוב פלורנטין

אבל מה שטוב אצלנו, זה ש:

דרך יפו