דורכים עליהם, תרתי משמע: שטיחים מקיר לקיר, שמרפדים רצפות על קילומטרים רבועים של מקומות עבודה וחללים ציבוריים, נמכרים בסיטונאות ואף אחד לא עושה עניין גדול מהעיצוב שלהם - העיקר שלא יפריעו בעיניים, ושיהיו קלים לניקוי. לכן היה מרתק להיתקל בתצוגה של KVADRAT, חברת הטקסטיל הדנית הוותיקה, שהייתה אחת המפתיעות והמקוריות בשבוע העיצוב במילאנו.

Base Camp, של Jonah takaji, מגלה שעל השטיח הזה לא חייבים לדרוך
Base Camp, של Jonah takaji, מגלה שעל השטיח הזה לא חייבים לדרוך

בחברה הדנית החליטו לתת כבוד לדגם הראשון והמצליח ביותר שלה, שנקרא HALLINGDAL65 (והוא בשימוש מאז 1965) ושכל העולם דורך עליו יום ביומו - בשדות תעופה, במוזיאונים הנודעים ביותר, בבתי חולים ואיפה לא - לקראת צאתו המחודשת לשוק בשלל צבעים חדשים. מלבד קניינים, אף אחד לא היה אמור להתעניין בחדשות הללו. אבל כאשר ההנהלה שכרה את שירותיהם של שבעה אוצרים, היא ביקשה מהם לבחור מעצבים מהמדינות שלהם - או אלה הסמוכות אליהן - כדי לתת פרשנות אישית לריבוע הטקסטיל המיושן, שמורכב מתערובת של צמר וויסקוזה. בסופו של תהליך, הגיעו היצירות לחלל התצוגה (שואו רום) של המעצבת ג'יל סאנדר במרכז מילאנו. החלל הרחב והלבן, שבנוי בשני מפלסים, נצבע בכל צבעי הקשת וגילה למבקרים איך הופכים שטיח לקסמים.

ZOO. גן החיות של Ionna Vautrin
ZOO. גן החיות של Ionna Vautrin

הבד שאותו עיצבה ננה דיצל לפני כמעט 45 שנה, איפשר למעצבים לגלות את התכונות שמאפיינות אותו, בשל שילוב החומרים שמהם הוא עשוי - גמישות, צבע, חוזק וברק - ולברוא ממנו מוצרים כיד הדמיון. האוצרים הם טורד בונטייה (שהביא מעצבים בריטיים), אילזה קרופורד (הולנד ובלגיה), קונסטנס רוביני (דרום אירופה), סורן רוס (סקנדינביה), אנדרה פו (אסיה), האנס מאייר-אייכן (גרמניה, אוסטריה ושווייץ), וג'פרי ברנט שהביא מעצבים אמריקאים. פטריציה מורוסו וג'וליו רידולפו אצרו את התערוכה, ובין המעצבים הבולטים היו: הסטודיו האוסטרי MISCHERTRAXLER, אדריאן רוברו (שווייץ), Mermeladaestudio הספרדים, Ministry of design מסינגפור, וגם Raw edges הבריטים - שהם שי אלקלעי ויעל מר הישראלים.

ז'אן בפטיסט פאסטרה הכין ערסל
ז'אן בפטיסט פאסטרה הכין ערסל

  • ועוד תצוגה שמשכה עניין רב: איקאה 2012