עיצוב המוצר הוא חלק בלתי נפרד מהמוצר עצמו, והוא קובע במידה רבה את פוטנציאל המוצר להימכר בהצלחה ולזכות באהדה. אין בכך חידוש – מספיק לחשוב על שלוש דוגמאות כמו מכונית מעוצבת, מוצרי החשמל הקלאסיים שעיצב דיטר ראמס ל-Braun הגרמנית
או נעלי ספורט, כדי להיזכר - אך התוקף של האקסיומה הזו לא פג; להיפך, אולי היא אפקטיבית יותר מאי-פעם. כל מוצר של Apple מוכיח שעיצוב הוא הכל.
קשה להגיד שהתובנה הזו – השקעה אמיתית בעיצוב - היא תכונה בולטת במוצרים ישראליים. אולי זה משום שהתעשיות המובילות שלנו לא באמת זקוקות לעיצוב: נשק, תרופות, היי-טק וטפטפות לא זקוקים לזה, וברוב המקרים הם גם לא צריכים להופיע בפרסומות.
במהלך יוצא דופן לחברה ישראלית, "סודה סטרים" החליטה לשכור את שירותיהם של שלושה מעצבי מוצר בינלאומיים. חברה זו, שפרצה בשנים האחרונות לשווקים הבינלאומיים והפכה למותג עולמי, החליטה להתאים את רמת העיצוב לקצב הצמיחה הגדל שלה, בניסיון להעניק ערך מוסף למוצריה ולחזק את המותג שלה. כך הופך מוצר ביתי שגרתי, שאליו תוחבים בקבוק מים כדי להפוך אותו לסודה, לפריט שאמור לשדרג את משטח השיש שעליו הוא מונח.
שיתוף הפעולה הראשון, שנחשף כאן, נעשה עם אחד המעצבים התעשייתיים המצליחים בעולם. זהו איב בהר (44), מעצב עטור פרסים והצלחות מסחריות, וגם דובר בולט של תנועת העיצוב הידידותי לסביבה. תחת השם Fuse Project הוא עיצב, בין היתר, ל"פומה" נעליים עם אריזה שתופסת מינימום מקום ומשקל, ומתמחזרת, מוצרים לתאגידי סמסונג, פראדה וג'נרל אלקטריק, ובשנה שעברה זכה לעניין רב עם כיסא העבודה Sayl שעיצב למותג הריהוט הרמן מילר.
הפרויקט הטרי שלו הוא, כאמור, מכונת הסודה-סטרים, שעברה תחת ידיו עדכון, דיוק ושיפור. המכשיר המחודש, שמוצג כאן בינתיים בגרסה לבנה ואדומה, ייחשף בעוד שבועיים באירוע ההשקה במילאנו, במסגרת שבוע העיצוב 2012. מדובר בגרסה אלגנטית ומאופקת יותר למכשיר הקיים, והיא כוללת גם שינויים פונקציונליים.
פשוט, יפה וערכי
"בקבוקי מים חד-פעמיים הולכים להיעלם, וטוב שכך", מתייחס בהר להשפעה הסביבתית של שימוש במכשירי שתייה קבועים ומוצא צידוק אידאולוגי לפרויקט, "כך שזהו הזמן לחשוב מחדש גם על בקבוקי הסודה". לדעתו, כפי שמצטטת אותה החברה, הטכנולוגיה יכולה להפחית את "המורכבות והאשפה שכרוכים במים מוגזים – וזו האיכות שאני ממוקד בה: יצירת חפץ פשוט ויפה למטבח, תוך שמירת הערכים של המאה ה-21".
עיצוב המכשיר, שאמור להגיע למדפים עד סוף שנה זו, נועד לבטא יעילות ופשטות – ערכים ש"סודה סטרים" מעוניינת לשווק. בהיבט השימושי, החידושים שנעשו במכשיר אכן אמורים להפוך אותו לפשוט ויעיל יותר: בקבוק המים מוכנס פנימה בדחיפה אחת ואין צורך לסובב אותו – הוא "נשאב" וננעל בתנועה אחת; המכשיר גם רגיש למגע, כך שאפשר לווסת את מידת ההגזה של המים: נמוכה, בינונית או גבוהה – באמצעות נגיעה בחיישן, שמציג באמצעות תאורת LED את התוצאה הרצויה.
זהו, כאמור, הדגם הביתי הנפוץ של "סודה סטרים", שעומד לעבור השנה את השינוי המשמעותי. ואולם, שיתוף הפעולה שהחברה יזמה כולל עוד שני מעצבים מוכרים: סטפנו ג'ובנוני וטוד ברייצ'ר. הראשון עיצב מכשיר שיתחרה, למעשה, במוצרי "תמי 4" ודומיהם: לא מדובר בבית קיבול לבקבוקים, אלא בבר-מים ביתי שמספק מים מוגזים. בכך מנסה "סודה סטרים" להגדיל את פלח השוק שלה ולהרחיב אותו אל תחום בר-המים המשפחתי, בעזרת עיצוב מוקפד.
שיתוף הפעולה השלישי מעניין אף יותר, וגם הוא נועד להגדיל את פלח השוק של החברה, כמו גם את המיצוב שלה כחברה ידידותית לסביבה בתחום המים. מדובר במכונות שתייה ענקיות שיוצבו במקומות ציבוריים, כדוגמת ה-Vending machines של קוקה קולה ושאר יצרניות המשקאות הקלים. עיצוב המכונה, שתספק מים מוגזים, אמור להעניק נוכחות בולטת במרחב הציבורי למותג שנתפס עד היום כמותג ביתי. על עיצוב המכונות חתום המעצב האמריקאי העולה, טוד ברייצ'ר.
יצאה מגבולות הארץ
סודה סטרים הישראלית הפכה למעצמת סודה עולמית, שזוכה לעניין רב הן בקרב צרכנים והן בקרב משקיעים בבורסה. אחרי הנפקה מתוקשרת ועלייה מרשימה במכירות העולמיות, המניה התנודתית שלה מרכזת עניין רב בשנה האחרונה. ישראל, אגב, היא כבר שוק זניח מבחינת סודה-סטרים, שמרכזת מאמץ בעיקר בשוק האמריקאי.
המכשיר החדש בעיצובו של איב בהר יושק בעוד כשבועיים במתחם MOST (מוזיאון המדע והטכנולוגיה) במילאנו, מתחם שהוקם ועוצב תחת ניצוחו של תום דיקסון. פרטים מלאים על התצוגות במתחם אפשר למצוא כאן, ובשבוע הבא ב-Xnet.
בהר, יליד שווייץ המתגורר בארצות הברית, העניק אשתקד ראיון ל"כלכליסט" ואמר כי "העיצוב עובר מעין תחייה, רנסאנס. הסיבה לכך היא שתפקידו המסורתי מתחיל להשתנות: מאז שנות השבעים התעשייה תופסת את העיצוב כסוג של קישוט, אריזה, ובשלב מתקדם יותר כמשהו שתפקידו לאפשר חוויית משתמש מסוימת. היום התעשייה מתחילה לראות במעצב מישהו שתפקידו עמוק יותר. חברות החלו להבין את הערך הכספי שעיצוב יכול להביא להן, ושהעובדה הזו לא סותרת כלל עמידה בערכים חברתיים ואקולוגיים, אלא להיפך". גיוסו לפרויקט הנוכחי אמור, אם כן, להקנות את הערכים האלה ל"סודה סטרים".
