בהרבה בתים יש סט כלי אוכל קבוע, מקסימום שניים: אחד ליום חול ואחד לחג. יש כאלה שעורכים את השולחן כי צריך, כי אי אפשר לאכול בלי צלחות וכוסות וסכו"ם. חלקנו עורכים את השולחן בצורה טכנית לחלוטין, "מסורתית": יש מפה קבועה, צלחות, מזלג מצד שמאל - השולחן והכלים לא חשובים, מה שחשוב זה האוכל והמשקאות.

אני חושבת שחלק גדול מחוויית הארוחה נובע מעיצוב השולחן. קודם כל, המסובין מרגישים שחשבו עליהם, שקישטו בשבילם, שהאירוע חגיגי. התפאורה חשובה: לפעמים הגשה בכלי הנכון משדרגת את המנה - אפילו אם זה בתת-מודע. מבחינתי, לערוך שולחן זה כיף.

לכל ארוחה וכל חג סגנון ומצב רוח שונים. כשאני מארחת, אני מקדישה זמן ומחשבה לשולחן. לפעמים אני עורכת ישירות על שולחן העץ, ולפעמים אני פורשת מפה - אפשר מבד פשתן, אבל הוא דורש ניקוי יבש וזה יקר. לכן אני לא תמיד מקפידה על מפה משובחת: כיף לשחק עם צבעים שונים, ואפשר לערבב איכויות ומחירים. בעולם האופנה לגיטימי ואפילו נכון ללבוש פריט אחד יקר, שאליו מצרפים פריטים זולים. כך לטעמי גם בשולחן: הכל מותר. העיקר שהצירוף יהיה מוצלח.

נקודת המוצא של ההפקה הזו היא המפות: הן משמשות כרקע וכבסיס לעיצוב השולחן, שממנו מקבלים השראה ו"קריאת כיוון" לשאר המרכיבים. כל המפות שמופיעות בתמונות הן בעצם בדים לא יקרים שנקנו ברחוב נחלת בנימין בתל אביב. אלה בדים שנועדו, בעצם, לבגדים, אבל הם כל כך מרהיבים שכשראיתי אותם לא ידעתי במה לבחור: כל בד פותח פתח להמון שילובים ומשחקים. אפשר לקנות כמה בדים שאוהבים, שיהיו בארון ויהוו בסיס לשילובים כיפיים. כלים שקופים או לבנים, למשל, יש כמעט בכל בית.

הבדים נקנו בחנות "קטיפה כחולה" בנחלת בנימין 19. אורי, בעל החנות, הוא בעל הבנה וטעם בבחירת הבדים, אבל כדאי לעשות סיור בכל הרחוב. מי שמעדיף לתפור מפות מבדי פשתן ימצא את מבוקשו ב"רנבי", ברחוב הרצל פינת ידידיה פרנקל (פלורנטין). אבל גם ב"איקאה" יש בדים יפהפיים ובאיכות טובה. ב"בלו בנדנה" אפשר להשיג מפות פשתן נפלאות בלבן ובגווני אפור דהויים. הפשתן מכובס ומשופשף והמראה מקסים.

תנו לדמיון להשתולל, ואל תפחדו לערבב יקר ו"פושט", מסורתי וחדשני.

ההפקה מציגה שבעה שולחנות צבעוניים:

  (צילום: דן פרץ)

1. ירוק חמצמץ, ורוד מרשמלו ותכלת בריכה: הבד המשובץ הזה (35 שקלים למטר) מכניס הביתה את הצבעים החמוצים, האביביים, הרעננים. הוא חמוץ-מתוק ומגיע עם בונוס: בצדו השני דוגמת פפיטה חמודה בוורוד-לבן. בקבוקי הזכוכית הצבעוניים (105 שקלים לאחד, "בלו בנדנה") מתחברים אליו היטב, וכלי הזכוכית מאיקאה (15 שקלים לכוס כחולה, 19 שקלים לצלחת פרחונית עמוקה) משלימים את הסיפור. בבקבוקים אפשר לשים פרח, אפשר מים לשתייה ואפשר גם כלום - הם יפים בפני עצמם. בצילום שלנו הם מתחברים לצבעוניות של המשבצות, אבל הם יהיו נהדרים גם על מפה חלקה, בכל צבע תואם.

2. פייזלי ססגוני: אנחנו רגילים לראות את דוגמת הפייזלי המסורתית בצבעים כהים, מעושנים, מלכותיים. כאן הצבעים עזים - צבעי אביב מלבבים (25 שקלים למטר). בחרתי לערוך את השולחן עם כלים שקופים לגמרי (5 שקלים לצלחת, 15 לכוס יין, "איקאה"), כך שרואים את הדוגמה מתחתם ורק הבוהק של הזכוכית משחק תפקיד. כוסות הבדולח הצבעוניות (120 שקלים, "בלו בנדנה") "קורצות" לפייזלי של פעם.

3. צבעוניות מקסיקנית נועזת נוסח פרידה קאלו: כאן הבד אקזוטי, עם צבעי הג'ונגל המקסיקני (35 שקלים למטר). בחרתי להשקיט את השולחן ולהתאים לו צלחות בצבע מוקה בהיר, שהופכות את המראה הכלל למתוחכם ומיוחד (7-9 שקלים לצלחת, "איקאה"). לשילוב הזה יתאימו כוסות שחורות, והמפיות יכולות להיות משעשעות, באחד הצבעים החזקים של הבד או במוקה, כמו הכלים. המראה משמח ובלתי צפוי.

כלי זכוכית מעודנים, בשילוב נוגע ללב עם הדפס השושנים (צילום: דן פרץ)
כלי זכוכית מעודנים, בשילוב נוגע ללב עם הדפס השושנים (צילום: דן פרץ)

4. הדפסים מעודנים של חיות וצמחים: השילוב בין חיות וצמחייה תמיד נוגע ללב, והוורוד-פוקסיה בין הצבעים המעודנים מוסיף קריצה. זה שולחן מפתיע, כי הכלים שעליו לא צפויים: הקו הדק של ציור הטקסטיל עם הצורניות הגיאומטרית של הצלחות המשובחות. אקלקטיות היא שם המשחק כאן, כמו בעיצוב הבית והלבוש שלנו (בד כותנה עם במבי ורוד: 30 שקלים למטר. 285-470 שקלים לצלחת בעיטור זהב תוצרת העיר הצרפתית לימוז', המפורסמת בפורצלן שלה, "אאורליה פאראדי". 80 שקלים לקערית פרחונית, "חדרים". 195 שקלים לכד פרחוני, "חדרים". בד סאטן עם הדפס שושנים: 40 שקלים למטר. 240 שקלים לצלחת זכוכית, 290 שקלים לקערית זכוכית, "אאורליה פאראדי". 130 שקלים לקערית קרמיקה, "בלו בנדנה").

5. זהב: הכי אלגנטי, הכי מלכותי, הכי עשיר וחגיגי. בצילום הזה יש מסע בין אורנמנטיקה (קישוטיות) הודית לבין מסורת בתי המלוכה של צרפת: המפה מהודו (25 שקלים למטר), הכלים הכי יקרים וצרפתיים שיש (750-5,275 לצלחות מחברות צרפתיות כמו Griffe, Christofle ו-Splendid. 1,800 שקלים לכל פריט מהסכו"ם של Odiot, העשוי כסף טהור ומצופים זהב 18 קראט. "אאורליה פאראדי", ה' באייר 18, תל אביב). בהרבה בתים יש כלים ישנים עם עיטורי זהב, ירושות מבית סבא וסבתא. גם הם יחוללו את הקסם. ואם זהב, אז בלי פחד: תנו אותו בכמויות, זה יפה.

6. תחרה לבנה, כוסות שחורות: תחרה עם חורים גדולים היא אופנתית מאוד בקיץ הזה, אז למה לא להשתמש בה בשולחן החג? בחרתי לשים בכלים כבדים מקרמיקה צבועה בלבן ובדוגמה שמתכתבת עם התחרה של המפה (70 שקלים לבד תחרה מכותנה, 195 לצלחת קרמיקה, "בלו בנדנה"). ההפתעה מגיעה מכוסות הזכוכית האפורות (9 ו-12 שקלים, "איקאה") ומכוס הקריסטל השחורה (100 שקלים, "אאורליה פאראדי"). כמובן שגם כוסות שקופות ייראו כאן נפלא - הכל הולך עם הלבן ואפשר לקחת את זה לכל מקום שתרצו. המפיות יכולות להיות מפיות תחרה או מפיות נייר לבנות, ואפילו שחורות. יש באיקאה.

ואם רוצים להשתעשע: הכלים הלבנים הפשוטים כמו עושים במפה הססגונית חורים גדולים (צילום: דן פרץ)
ואם רוצים להשתעשע: הכלים הלבנים הפשוטים כמו עושים במפה הססגונית חורים גדולים (צילום: דן פרץ)

7. עיגולים לבנים על רקע אדום: בד המשי האדום (40 שקלים למטר) יפהפה עם הפרחים הקטנים הצבעוניים שלו. מאחר שהוא צבעוני ועמוס, העדפתי להניח עליו כלים לבנים בקווים נקיים, שכמו עושים בו חורים גדולים (15 לכוס זכוכית לבנה, "איקאה". 16 שקלים לקערית, "איקאה". 285 שקלים לצלחת לבנה אליפטית עם קונטור זהב, תוצרת לימוז', "אאורליה פאראדי"). אני אוהבת את השולחן הזה - הוא שונה ומשעשע.

>> סטיילינג: נורית קריב

>> צילום: דן פרץ

>> צולם ב''חדרים'', סלמה 48, תל אביב

עוד הפקות עיצוב מיוחדות של Xnet:

>> חומר טוב: מינימליזם הוא כוח

לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: דן פרץ)
לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: דן פרץ)

>> פרחים אמיתיים הולכים נפלא עם טקסטיל פרחוני:

לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: דן פרץ)
לכתבה המלאה לחצו על הקישור למעלה (צילום: דן פרץ)