מתוך ויקיפדיה: פיקסל (קיצור שלPicture Element) היא יחידת מידע גרפית בסיסית המתארת נקודה. בעולם הממוחשב והטכנולוגי בו אנחנו חיים, מרבית השראה הוויזואלית שלנו מגיעה בפורמט זה או אחר של פיקסלים, בין אם זה צג מחשב, טלפון או טלוויזיה. העין שלנו התרגלה לראות דברים ביחידות נקודה קטנות, ואנחנו יודעים לשייך ריבועים לעולם דיגיטלי, שהרי אם מקטינים את מספר הפיקסלים בתמונה הנקודות הופכות לריבועים. אם נפקסל את בטמן, למשל, הוא ייראה כך:
האמן הארגנטינאי פאבלו קיאלוני, המתכנהפאהיטו, מאייר בהשראת דמויות קומיקס ומפקסל את כל גיבורי העל. אפשר גם לקנות את הפוסטרים שלו (אני חושבת שסופסוף מצאתי משהו לתלות בחדר של הילדים שלי!). שווה לשוטט בין האיורים שלו, ויש גם כיסוי לאייפון.
למעשה, מאות שנים לפני המצאת צג המחשב השתמשו בטכניקה של פיקסליזציה - ברקמה. רקמה רגילה, ועל אחת כמה וכמה רקמת איקסים, עושה בדיוק אותו דבר - מתרגמת אינפורמציה ויזואלית לריבועים קטנים (תזכורת לעצמי: לרקום יום אחד את הדמויות של הגיבורים).
בסופו של דבר, בשביל לרקום באיקסים צריך "לרדד" כל דבר לפיקסלים. השילוב בין עבודת היד העמלנית לבין הטכנולוגיה מרתק אותי תמיד ומניב תוצאה מיוחדת מאוד, כמו בשטיחים והספות המעוליםהאלו של שרלוט לנסלוט (איזה שם רומנטי), שהוצגו ב-Maison&Objet האחרון בפריז.
גם בשטיח הקיר הזה, שעשוי מריבועי לבד, יש שימוש בריבועים, בהשראת אריחי קרמיקה:
ויש גם סתם פוליגונים - מצולעים שאינם ריבועים:
POLY היאאפליקציית אייפד מגניבה, שהופכת צילומים או ציורים שלכם לסוג של פיקסלים. זה נקרא טריאנגולציה ואין לי אפשרות להסביר לכם את זה. קראו בוויקיפדיה. פילדיזיין בדקו את האפליקציה על כמה פורטרטים מוכרים והנה מה שיצא.
ברק, בראד וקלינט בפוליגונים. ויש גם סרט:
Poly™ from Jean-Christophe Naour on Vimeo .
מקסים לגלות עד כמה קל לנו לזהות תמונות מוכרות, גם כשהן מרודדות למספר מצומצם של שטחי צבע חלקים. הנה, קבלו 140 עיגולים ותגידו לי מי זאת:
"כלום גראפי" הוא שם העט (או שם העכבר כפי שהוא מכנה אותו) של גארי אנדרו קלארק . בסדרה "רמיקס אמנות" הוא ממקסס, או מרדד, כמה יצירות מוכרות ל-140 עיגולים של צבע. מי שמכיר את היצירות מזהה מיד. ואפשר גם לקנות אותן כאן.
כן, זוהי "American Gothic" של גרנט ווד, ויש עוד. מי שלא מכיר צריך להתרחק קצת מהמסך, זה הכל.
והנה אותו רעיון, רק בריבועים. כבר לפני כמה חודשים שמתי עין על תמונות הקיר המפוקסלות של ixxi. טכנולוגיה פשוטה ומקסימה, בה תולים ריבועים קטנים על איקסים מפלסטיק. אפשר לעשות את זה עם תמונה אחת גדולה ''רגילה'', עם קולאז' תמונות, או לקחת את גרסת הפיקסלים. יש תמונות ו דמויות שכל כך מוכרות, שגם ברזולוציה נמוכה ביותר הן עדיין מזוהות. וכן, הם לא זולים ושולחים לכל העולם.
הוראות מאד פשוטות יסבירו לכם כיצד להעלות תמונה לאתר שלהם, ואחר כך תוכלו לבחור את הגודל שלה (כמה ריבועים לאורך ולרוחב), ולהחליט אם האיקסים שיחזיקו אותה יהיו שחורים או לבנים (קצת רואים את זה מלפנים). ניסיתי את זה עם תמונת המשתמש שלי מכאן וזה מה יצא:
כשבוחרים תמונה כדאי לקחת בחשבון את המרחק שממנו יביטו בה, זה בדרך כלל מה שעוזר לזהות.
האמן שון סמית' תרגם את הפיקסליזציה חזרה לתלת מימד ויצר חיות שבנויות מקוביות בגודל של אינץ' מעוקב בערך, כמו בדידים. זיגי כתב עליו כאן.
ונעבור, ברשותכם, לכמה אקססוריז: השעון הזה מכונה "פיקסל" והוא מורכב ממסך בדוגמת כוורת ונורות לד שמאירות אותו מאחור. עוצב על ידי פרנסואה אזנבור עבור לינייה רוזה.
אם לימים האחרונים של חורף חשקה נפשכם במטרייה מעוצבת (239 $ בלבד!), קבלו:
שעון יד שנראה כמו אייקון מחשב, בעיצובקוריאני (גם לי אין מושג איך להגיע לעגלת הקניות, זה בסדר).
המעצב הספרדי כריסטיאן סוסונאגה עיצב את ספת הפיקסלים המרובעת הזו:
השטיח הצבעוני הזה נקרא גם הוא "שטיח פיקסל" והוא עוצב על ידי סטודיו Tufted מפורטוגל.
וזה שטיח פרסי בגרסת הפאזל/פיקסל, של קתרין זונלייטנר.
האמןפיל קאטנס מייצר כדים פוליגוניים בתהליך ייצור חד פעמי, שמתרחש כולו על שולחן אחד. הפרויקט נקרא Faceture, משחק מלים על טקסטורה ושטח-פנים:
הנה הסרט על איך הוא מייצר את זה:
FACETURE from Phil Cuttance on Vimeo.
ויש לו גם גוף תאורה מפוקסל שעשוי באותה טכניקה, שנקרא "יהלום גולמי":
בחזרה לדו מימד: פוסטר עם פונט מפוקסל בהרכבה עצמית(שאפשר לקפך מנייר לבן), של המעצבת ג'סיקה נבל.
המאייר והמעצב מייקל מאיירס (מייק מאיירס?) מצייר פוסטרים של גיקים בפיקסלים, כשהנושא מאוד מתאים: מלחמת הכוכבים.
והנה גם מחווה לסטיב ג'ובס:
האדריכל הדני קוב ציפה תיאטרון שנבנה בשנות ה-70 בקופנהאגן בפוליגונים חצי שקופים שיורדים במדרון המשופע של אחת הצלעות שלו. הפרויקט המקורי היה לשפר את צריכת האנרגיה של התיאטרון, והעיצוב בסופו של דבר הוסיף לו כמה חללים ושיפר את השימושיות של המבנה. באתר שלו יש עוד כמה שימושים יפים שעשה במשחקי ריבועים ופוליגונים.
משרדי הנהלת חברתJWT במנהטן עוצבו על ידי המשרדEGG, שפיתח שפה גראפית ייחודית לכל קומה, לצד עבודת האדריכל. בכל קומה יש אלמנט גראפי שלקוח מעולם הפרסום, המדיה או התרבות הפופלרית (מסכי טלוויזיה? מחשב?), לעתים בפסים, לעתים בעיגולים, וכמובן בריבועים:
המזנון הזה של המעצב אוליבייה דולה, גם הוא הוצג בתערוכה בפריז:
בנייה בפיקסלים שכולנו מכירים היא משחק הילדות האהוב והפשוט מכל: לגו. אז הנה פרומו לפוסט שלי בשבוע הבא, שיעסוק בלגו: קבלו סדרה של מודעות פרסומת מעולות למשחק (מודעות שמיועדות להורים), של Naga DDB מלזיה, שמצנזרות תוכן שאינו הולם לילדים על ידי פיקסול (שהוא כמו בנייה בלגו) של חלקים מהתמונה, תחת הכותרת "ילדים לא צריכים לצפות יותר מדי בטלוויזיה".
אז בקרוב פוסט על לגו, ובקרוב פוסט על תחפושות תוצרת עצמית לפורים. זה לא חייב להיות הוט קוטור, מספיק שזה משהו שאתם הכנתם ואתם גאים בו - שלחו לי ואולי תמצאו את עצמכם בפוסט פורים!