אם יש משהו מרגש בגרפיטי, זו היכולת לראות כיצד הוא נטמע בחלל, משפיע על אנשים, מביע ביקורת ונקודה בתוך חלל מיינסטרימי. ההרגשה של יצירה בעלטה, ציור בדקות ספורות, כיסוי עקבות ותהליך ההכנה הם כמו רמבו מתלבש לקראת הקרב האחרון בסרט. אמנם לא מדובר ב"אושן 12" ברמת ההתארגנות, אך אני מניח שההרגשה מרגשת יותר מאשר בשוד - הרי האמן נותן משהו לחלל ולא לוקח ממנו.
אם יש משהו שהוא יותר כיף לי בארץ לעומת מקומות אחרים, הוא ליצור גרפיטי. אתה יודע מול מה אתה מתמודד, ממי אתה בורח ואיך לעשות את זה נכון. בלונדון, כמות המצלמות והלחץ פשוט מטרידים, ואני מקווה להצליח להשתחרר מזה ולעזור לאמנים המקוריים לקשת את הרחובות הפחות מוארים פה.
graffiti analysis התחיל הרבה לפני שהיה אייפון. מקור אמנות הרחוב המשתנה הזו נע על פני כל צורות המחאה הציבורית האפשרית. בין אם אנו מדברים על פרסום גרילה פרובוקטיבי, גרפיטי נייר (לפחדנים, כמו שמישהו אמר לי. אני לא מסכים איתו) וגרפיטי הקרנה, שעוד לא ממש הגיע לארץ אבל אני מניח שכשיגיע, ירתיע וידהים לא מעט אנשי חוק.
אבל לאחרונה, כצפוי, התגלגלה התעשייה המדוברת לתמיכה משותפת גם בסמארטפונים. האפליקציה שפותחה בתוכנת Open Frameworks מאפשרת שליטה על מקרן, יצירה יחידנית, ואפילו הוצאה להדפסה תלת-ממדית של הגרפיטי שיצרתם. בדומה לפרויקט שכבר חלקתי, של עמית פיטרו, הזמן בתהליך היצירה מהווה חלק חשוב בציור ומקבל את ממד העומק.
איך זה עובד? האפליקציה מתחקה אחר כתב היד של המשתמשים. כאשר מציירים בסמארטפון את הגרפיטי, האפליקציה מקליטה את הציור ומתחשבת במידת הלחץ שהופעלה על המכשיר ובמשך הזמן של הציור. בשלב זה, לאחר יצירת הציור, התוכנה מדגימה (בלופ) איך זה יצא. מכאן השמיים הם הגבול: ניתן לשים אנימציות על הציור, להדפיס אותו במדפסת תלת-ממד, להקרין אותו על בניין ועוד ועוד.
מתוך סדנת "עשה זאת בעצמך" שהועברה לאחרונה. הסברים כיצד ליצור ספריי אלחוטי שמקליט את תנועות היד ומטמיע אותך כמידע לשימוש רב פעמי במחשב.
לאחר שנוצר כתב היד שלכם, הגרפיטי שלכם, תוכלו להשתמש באחת ממאות התוכנות באתר http://000000book.com/ שפותחו בעבור המחקר של graffiti analysis. באתר תוכלו גם לחקור כתב יד של אנשים שונים מתוך אלפי הדוגמאות המוצעות.
אף שבפרויקט ארוך טווח כזה יש עשרות תורמים, עיקר הקרדיט מגיע לאנשים האלה:
Evan Roth
Mzz Chris Sugrue
Kyle McDonald
תבדקו את האתרים שלהם.
