וידוי אישי: אני מכור. זה התחיל לפני שנתיים. ההתחלה לא היתה לי קלה, אבל לאט לאט פשוט נשבתי וצללתי פנימה. לא נעים לי להודות, אבל כולם סביבי כבר צרכו אותה באובססיביות - בין אם לפחות פעם בשבוע, או כמוני, ברצף, בלילות שלמים. התמכרתי לסדרה MAD MEN. לפני שבוע פורסמו בניו יורק הטיזרים הראשונים של העונה החמישית שמתחילה בעוד פחות מחודשיים, ולעולם הפרסום והטלוויזיה שלנו יש הרבה מה ללמוד מהם (ולא רק מהסדרה עצמה). בישראל, אגב, יחלו בשידור העונה ימים ספורים לאחר עלייתה לאוויר בארצות הברית.
הפוסטר המינימליסטי שהופץ ברחבי מנהטן בשבוע שעבר (ותודה למאיה ולי על העדכון), הוא דוגמה מופלאה לקריאייטיב ועיצוב גאוניים. שום סלוגן מפוצץ ובנאלי בסגנון: "הסדרה של השנה..." או "הדרמה הטובה ביותר שתראו...". שום צילום מרוטש ומטופל פוטושופית של כוכבי הסדרה עומדים כמו דוגמנים בשורה אחד אחרי השני. שום לוגו בולט ומשתלט של yes / hot / קשת / רשת ושאר החבורה המגלומנית. אפילו לוגו הסדרה הושמט.
מהלך כזה מעיד קודם כל על מותג חזק, שבטוח בעצמו מספיק כדי להימנע מ"חיזוקים" נוספים. מי שאחראי ליצירה הוא סטודיו הקריאייטיב הקליפורנאיThe Refinery. וממש כמו שמו, ("בית זיקוק") הצליחו שם לזקק אייקון חזק, שכל מי שראה ולו פעם אחת את הפתיח המבריק של הסדרה, יזהה. יחד עם מיקום מדוייק של האייקון ותאריך העלייה לאוויר בפונט מאוד לא גדול, שמתכתב עם לוגו הסדרה - נוצר פוסטר לבן ונקי, שמצליח לעצור אותך לכמה שניות. אתגר לא פשוט בחיי העיר העמוסים ורוויי הדימויים. פוסטר מסקרן (מה אולי יקרה בעונה?), אפס מילים. מחיאות כפיים.
במהלך השנים יצאו לסדרה עוד כמה קמפיינים מבית היוצר של The Refinery. טייק א לוק:
MAD MEN, שעוסקת בעולם הפרסום, היא אחת הסדרות ה"מעוצבות" ביותר שנראו אי פעם על המסך הקטן. כל סצנה וכל פריים מתוכננים בקפידה פדנטנית ואסטטיקה קיצונית, שמעניקים תחושה שהיא צולמה אי שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת. אז לכבוד העונה החדשה (טבלת הייאוש שלי כבר התחילה להתמלא באייפון), בחרתי כמה מהפוסטרים היצירתיים ביותר - כי המעמד מחייב - שיצאו בעולם לסדרה שעשתה הרבה כבוד לעולם הפרסום (וגם עוררה עליו לא מעט ביקורת).
בין אם אלו מטפחות הכיס הכה אופייניות לתקופה, עניבות הפרפר או המשקפיים והחפתים - כל הפוסטרים כאן מתאפיינים ביכולתם של המעצבים והמאיירים לזהות את המאפיין המרכזי של דמות בכדי לתאר אותה. זהו אתגר לא קטן, במיוחד כשרוצים לייצר סדרה של כרזות.
בחרתי לסיים את אוסף המחווה ל-MAD MEN דווקא עם פוסטר רוסי משנת 1922, של האמנים הסובייטים ג'אורג'י וולאדימיר סטנברג, שהתאפיינו בסגנון קונסטרוקטיבי. MAD MEN, הגרסה המוסקבאית. יחי ההבדל הקטן:
MAD MEN חשפה לפנינו את אחורי הקלעים של עולם הפרסום. היא לא פחדה להיות לא פוליטקלי קורקט (פקטים שלמים של סיגריות וארגזי ג'ק דניאלס מתחסלים שם בכל פרק), סדרה שהצליחה להפוך ישיבות תקציב לדבר הכי לוהט בטלוויזיה, ואת מדונה וליידי גאגא ללא רלוונטיות לעומת ג'קי אונסיס ומרילין מונרו. אפשר ללמוד ממנה הרבה על התרבות האמריקאית ועל עולם הפרסום - שני דברים שמשפיעים עלינו כה הרבה, כל הזמן. נא לפתוח מחברות ולמזוג כוסית וויסקי: עוד 49 ימים הגמילה נגמרת.