הסתיו היא העונה האהובה עלי מכל עונות השנה. ההקלה מחום המעיק והמעבר לטמפרטורה קרירה ונעימה, הגשם שבא והולך, העננות, האור היפה והרך שעושה חסד עם העין, והציפייה לחורף.
חלק מהיופי בתקופה הזאת מתבטא במספר צמחים שנותנים מופעי שלכת מרהיבים, כאילו עולים באש. נכון שלא מדובר בתחרות לשלכת של צפון אמריקה, אבל עדיין יש מה לראות וממה ליהנות. גם בעיר. גם בתל אביב.

השילוב של צמחים אלו עם האור הרך בתקופה הנוכחית, ובמיוחד בשעות אחר הצהריים שבהן השמש יורדת נמוך והגוונים הופכים לחמים יותר, יוצר כתמי צבע לא נפוצים בטבע הישראלי ובטח שלא בטבע העירוני.

שנים של מעקב אחר התופעה הביאו אותי להיכרות עם כמה סוגי צמחים שנותנים מופעי שלכת כאלו. הפוסט הזה לא יספר על כל העצים והצמחים הללו, אבל בהחלט יעזור לגלות ולחשוף כמה מהיפים שבהם, ומי שמכיר צמח או עץ נוסף בשלכת יפה מוזמן לטקבק.

נתחיל באחד העצים והמקומות הכי יפים היום: לאורך הגדה הצפונית של האגם בפארק הירקון שתולים עצי צפצפת הפרת. על אחת מיוחדת כבר סופר בפוסט העצים המיוחדים. בימים אלו הצפצפות מקבלות גוון חום-צהבהב ורצף העצים לאורך הגדה מספק מחזה לגמרי לא טריוויאלי בנוף העירוני.

צפצפות הפרת באגם בפארק הירקון בגוון צהבהב

אופי הגידול המשתרע שלהן דרמטי במיוחד

היא באמת שם, הסירה. לא נגענו

השתקפות תמיד עושה טוב לתמונה ולנשמה

בזמן הקרוב הצבעים הללו עוד יתעצמו. צלמים וחובבי טבע, לידיעתכם!

אנחנו נשארים בפארק. בסמוך לאגם מפוזרים עצי דולב מזרחי, שגם הם נמצאים עכשיו בשיאו של מופע שלכת.

האור הרך המגיע מהצד והפצע משדרגים את התחושה

עלי הדולב מקרוב, בשלל גוונים

אחד הגנים עם מופע הנשירה המרשימים בעיר הוא גן הבריכות בשכונת המשתלה, בצפון תל אביב, שם ניתנה מחשבה על שימוש בצמחים בעלי נשירה יפה. נבחרו למשימה עץ שנקרא ספיון השעווה, ומטפס נצמד ששמו גפנית מחומשת, שאותו אנחנו מכירים לרוב כצמח שעוטף את הטירות האירופאיות.

הספיון בשיא הנשירה וברקע הגפנית בין עצי הברוש

ככה מסתירים מפגע ויזואלי

הגפנית נשתלה למען העיתוי הזה בדיוק

גם במערומיה היא יפה

שלושה ספיונים על רקע הגן

ספיון בלהבות

גם צורת העלים מזכירה להבות

עץ אחר שכדאי לשים לב אליו בזמן הקרוב נקרא מילה ירוקת עד (כן, אני יודע... תיכף יבוא ההסבר). הפרט המצולם בשתי התמונות הבאות גדל ברחוב השקד 29 בשכונת תל כביר, בכניסה לגן הציבורי. הוא קיים גם במקומות אחרים בעיר, לא הרבה, אבל שווה לשים לב אליו כי במהלך החורף המילה צובעת את עליה בצבע צהוב חזק וממהרת להחליפם בחדשים. לכן היא לא מוגדרת בדיוק כנשירה, ונקראת ירוקת עד.

המחזה הזה לרוב מתרחש בפברואר

הזמן הצהוב (שחוק, אבל זה התאים כאן)

עוד סוג עץ שכדאי לשים לב אליו הוא התאנה, המוכרת לכולם. פרטים מסוימים שלה מצהיבים טרם הנשירה, בעיקר באזורים נמוכים וקרים. הנה תאנה ביפו בחורף שעבר:

לגוונים כאלו דרוש קור

מסתבר שתאנה יכולה להיות גם יפה

לא רק עצים נדירים יודעים להציג שלכת יפה; לפעמים גם עצים פשוטים עושים את זה. למשל, האזדרכת הפשוטה, הגדלה פרא בכל מקום.

רוב עצי האזדרכת נראים כך היום. תבדקו

גם המתרחש למטה יכול להיות מחזה יפה

עוד עץ נפוץ בתל אביב הוא המיש הדרומי, שמשמש לעתים גם כעץ רחוב. לא כל העצים האלה זהים בעוצמת צבעי הנשירה. הפרט המצולם פה נמצא בגני הטבע בדרום העיר, והוא בעל צבע נשירה מהמם.

עץ יפה, גם לאחר הנשירה

טיפ לזיהוי עץ מיש: העלה שלו אסימטרי

העץ הבא נקרא לגסטרמיה הודית: עץ קטן מידות שבמשך השנים - הרבה שנים - מקבל גזע חלק ומרהיב. גם הוא נפוץ למדי וניתן למצוא אותו באיי התנועה של דרך השלום, רחוב פנקס ועוד מקומות בעיר. כמה מזני הלגסטרמיה מאופיינים בנשירה יפהפייה.

לגסטרמיה בשלכת, בדרך השלום (צילום: אבי לוי)
לגסטרמיה בשלכת, בדרך השלום (צילום: אבי לוי)

הלגסטרמיה הזאת מקשטת את אי התנועה ברחוב פנק

יפה, אבל לא בכל התת-זנים

לסיכום, זה הזמן לפתוח את העיניים ולצאת ולהתרשם במו עיניכם, יכולת הספיגה של העין גדולה מכל מצלמה. העונה הקצרה והיפה פה, ותיכף תחלוף.

קצרה אבל מיוחדת