אצלנו זו הדלת.

לפני המון שנים ראיתי את זה באחד המגזינים ושמתי לי פתק בראש לזכור את זה כשאני משפצת. מבין הפתקים שנשארו בראש כשסוף סוף הגעתי לבית משלי, היה החלום על דלת-לוח. מצאתי "צבע ללוחות בית ספר", מוצר שהולך ונעלם מן העולם, הזמנתי דלת כניסה מפח מגלוון לא צבוע, וצבעתי את הפנים של הדלת בצבע לוח (מבחוץ צבעתי בגוון של שאר הדלתות בבית).

צילום: אסף פינצ'וק

הדלת היום. מספרי טלפון חשובים ורשימת קניות

מאז צוירו ונמחקו עליה המון דברים: שרבוטים ראשונים של הילדים, מספרים ואותיות, רשימות קניות אינסופיות. כמה דברים נכתבו ונשארו: הברכה של סבא שלי, שנפטר מאז, לחנוכת הבית שלנו.

"..גמר חתימה טובה, לידה קלה וכל הטוב". כשהיינו זוג צעיר, כשהוא היה בחיים. הברכה של סבא

הירוק העמוק-כמעט שחור של לוחות בית ספר ישנים מזוהה איתם כל כך, שהוא גורם לאנשים, ולו לרגע, קצת פחות לחשוש מצבע. אילו אמרתי ללקוחות שלי: "היי, בא לכם לצבוע קיר בירוק כמעט שחור?" הם היו מתחלחלים. למרות שצבעים כהים לקירות יכולים להיות מקסימים, נוסכי אינטימיות ושלווה, ישראלים עדיין חוששים מהם מאוד. אבל כשיש לצבע הזה שימוש או משמעות ידועים, ממש כמו שג'ינס מזמן אינו "כחול" ו"קרטון" מזמן אינו "חום", הצבע הפך להיות הפונקציה. קיר שהופך ללוח, אפילו אם הוא חף מכל ציור או כיתוב בגיר, מוסיף לכל חלל הומור, קלילות ואפשרות ליצירתיות וביטוי.

לא בכדי מרבים לראות אותם בחללים ציבוריים, במבואות, במטבחים, בדלתות או בחדרי משפחה. כמה מהלקוחות שלי הסכימו לרעיון וצבעו קיר בחדר המשפחה שלהם בצבע לוח. כולם מאוד מבסוטים ממנו. בגן ילדים שעיצבתי צבענו קיר מרכזי בחלל המרכזי בצבע לוח, לאפשר לילדים להתבטא עליו ולצוות להעביר באמצעותו מסרים לילדים ולהורים.

קיר לוח בחדר עבודה של חברה, בעיצובה של גבי גור

כשרוצים לצבוע קירות אבל חוששים, מסתפקים לרוב רק בקיר באחד, תחום היטב, בתקווה שישפיע על כל החלל. בניגוד לצבעים אחרים, ומאחר שצבע לוח הוא כל כך כהה, לרוב רצוי להסתפק באחד. אספתי לכם כמה קירות לוח כאלו, שתראו כמה זה מגניב. הנהלוח בבית של מעצבת התכשיטים ג'ולייט גורמן

בקטנה. מתוך Design Sponge

עם ציור שנשאר ממסיבה. מתוך Design Sponge, קיר לוח במטבח של האמנית קירה ג'יימיסון

ואם לא קיר שלם אז רק מקום לשרבט משהו על קיר המטבח, אצל הסטייליסטית לואיז ראסטל:

במקום ניירות ועטים על המקרר, בועות וגיר על הקיר

קיר לוח שלם בכניסה של בית משפחת מקגרייביז, עליו גם מנוסחים כללי הבית, וגם יש מקום לכל אחד להתבטא:

בכניסה לבית של משפחת מקגרייביס. סופר נני היתה פה? מקסים, מכל הבחינות

רשימות, משימות וסתם שרבוטים. מתוך remodelista

אמנם לא לאיסטניסים, אבל במטבח לוח מתאים מאד. יש גם כמה חברות, בהן איקאה, שמציעות חזיתות לארונות בצבע לוח. למעלה- מתוך האתר רמודליסטה, שאסף תמונות של קירות לוח .

קיר ודלת במבואה. מתוך האתר של Light Locations

מתוך אתר הנדל"ן השוודי (אולי היא עדיין לא נמכרה!) Stadshem

קיר בדירה שעיצבו פאולה ומרתה . ויש גם דלתות, כמובן. דרך טובה להסתיר ארון בתוך קיר שלם, ואיזה ציור מקסים.

פתרון טוב לדלתות זכוכית שרוצים לאטום. דלת במטבח

למרות הניגוד הקר שחור-לבן, משהו בארעיות של הגיר הופך את הלוח לעדין וחם בצילום של ג'יימס מרל הבריטי (האתר היפהפה שלו ששווה ביקור).

בצד המעשי כדאי לזכור שכשכותבים עם גירים תמיד יש אבקה על הרצפה, כך שזה לא מומלץ מעל מיטות, ורצוי שתהיה גישה נוחה עד לקיר עצמו. ילדים אוהבים את זה וכן - אחרי כמה זמן הם נרגעים מזה. עדיין - בגיל מסוים - לכל חבר חדש שבא לבקר זו שמחה גדולה. ואם חשבתם שקיר-לוח מאפשר לכם ללמד את הילדים ש"הנה! יש קירות שמותר לצייר עליהם", אז חכו שאחד הילדים ייקח צבע פנדה ויצייר איתו על הלוח. לנקות את זה קשה אפילו יותר מלנקות צבע רגיל מקיר רגיל...

ונסיים עם מקצוענות:דנה טאנמאצ'י היא אמנית גרפית מטקסס שפועלת בברוקלין ומתמחה בכתיבה על לוחות. לא כזו של מנת היום. כזאת:

Dana Tanamachi

Dana Tanamachi

Dana Tanamachi
Dana Tanamachi

כי אחד הדברים המקסימים הוא הניגוד שתמיד יהיה בקירות הללו. מצד אחד, לצבוע קיר שלם בגוון כזה כהה זו התחייבות, העזה, קביעת עובדה נוכחת בשטח. אבל מצד שני, הלוח מאפשר לנו שינוי תמידי באלמנט מרכזי בבית שלנו. הוא מאפשר לנו לשנות, להסס, למחוק, לא לפחד לטעות.