העיר תל אביב-יפו משופעת בעצי פיקוס: לא פחות מ-15 אלף פיקוסים נטועים בה, מהם כ-10,000 מסוג פיקוס השדרות. כאלף מיני פיקוסים יש בעולם, ובארץ אפשר לראות כ-17 מהם: פיקוס השדרות הוא הנפוץ ביותר, ואחריו פיקוס קדוש ופיקוס השקמה. בפוסט זה אספר על הפיקוסים הנפוצים והמיוחדים בעיר, על צידם החיובי ועל צידם האפל. אתם תחליטו: אוהבים אותם או סובלים מהם.

פיקוס השדרות - Ficus microcarpa

הוא הובא לארץ בשנות ה-20 של המאה הקודמת מדרום מזרח אסיה. עד שנות ה-70 וה-80 היו לו בעיקר יתרונות: בגלל חוסנו, קצב גידולו המהיר, ובעיקר בזכות הנוף הצפוף והרחב שנותן צל כמעט מלא - היה זה עץ אידיאלי לארץ מתפתחת ומוכת שמש. בנוסף, אחרי שהתבסס כמעט ולא דרש תוספת השקיה. תרומת העצים הללו לעיר היתה אדירה: הם סיפקו צל, עזרו בהפחתת הטמפרטורה בסביבתם הקרובה, תרמו לקליטת פיח ופחמן דו חמצני ושחרור חמצן לאוויר, וכמובן הוסיפו יופי לנוף העיר.
כך הפך פיקוס השדרות לשלד הירוק של מרכז העיר.

אבל לפיקוס השדרות, כמו לפיקוסים אחרים, יש גם צד אחר, פחות נעים ויותר מוכר: שורשיו אגרסיביים מאוד, ומסוגלים לחדור ולפרק אספלט ובטון ללא קושי רב, להיכנס לצנרות ולתשתיות ולגרום נזקים גם במרחקים גדולים מהגזע הראשי. למעשה, אין כמעט מכשול שיכול לעצור אותו. נתקלתי במקרים שבהם השורשים הגיעו למקומות שקשה לדמיין בחיפושם אחר לחות ומים - מחדירה לצנרת ביוב ומים, ועד להצצה מתוך אסלות בבתים. נשמע הזוי? אולי, אבל גם אמיתי לגמרי.

שורשים עבים של פיקוס השדרות בצנרת ביוב - עד שלא רואים קשה להבין

פיקוס השדרות "מחבק" קיר וגדר

כך יעשה פיקוס שדרות שלא טופל במשך שנים

הבעיה מתעצמת בגלל יכולתו לנבוט ולהתפתח במקומות קשים, גם כשאין קרקע תחתיו. גם התכונה הזאת אופיינית לפיקוסים אחרים.

מים, סחף, לכלוך ונוף של קומה שלישית. מה רע?

קשה שלא להעריץ את כוח ההישרדות והרצון לחיות

על בעיית השורשים נוספת עוד מכה: נשירת הפירות (שנקראים גם פגות) העסיסיים והידועים היטב לכל תל אביבי. בתקופות הנשירה זה הופך למטרד של ממש. מעבר ללכלוך ולמראה העיסתי הלא מרנין, נשירת הפגות עלולה לגרום להחלקה.

מחזה לא נדיר בשיא גל נשירה

גם השקמה יודעת לייצר מרבדי פירות

פיקוס השדרות לא יצר את הבעיה הזו פעם, עד שנות ה-80 לערך, מאחר שהצרעה שמפרה את הפירות (Parapristina verticillata בשמה המדויק) לא הייתה בארץ. כשהיא כן הגיעה, בתחילת העשור, התנפחה בעיית הפירות למימדי ענק - בסך הכל יש ארבעה גלי נשירה בשנה: שניים עיקריים ביוני ובאוגוסט, ועוד שניים משניים באוקטובר ובדצמבר.
נכון להיום אין פתרון לבעיה, מלבד גיזום חזק מאוד (דגש על מאוד) של העץ - פתרון שהוא יותר הקלה ממענה אמיתי, ומחירו הנופי יקר מאוד.

אחד המאפיינים של פיקוס השדרות, כמו של מיני פיקוס נוספים, הוא גידול שורשי אוויר.
מדובר בשורשים היורדים מענפי העץ כלפי מטה ומשמשים לספיגת לחות מהאוויר. עוד דבר שניתן לומר עליהם: הם מצטלמים נהדר ויוצרים מופעים מרשימים במיוחד.

לא רק בג'ונגלים אפשר לראות את זה. גם בשדרות עמנואל

ואלו שורשים שעטפו את הגזע הראשי – איזה מחזה

פיקוס השקמה - Ficus sycomorus

לא כולם יודעים, אבל השקמה היא בעצם פיקוס. זהו עץ גדול ומרשים המאריך חיים ומגיע בקלות לתוחלת חיים של מאות שנים. עצי השקמה הגיעו לפני אלפי שנים מצפון אפריקה. מאחר שהעץ אינו מייצר זרעים בארץ, הוא אינו מסוגל להתרבות באופן עצמאי, ולכן כל השקמים בארץ נשתלו על ידי בני האדם.
לשקמים הוותיקים יש יופי מיוחד. הם בעלי נוף רחב, גזעים וענפים מאסיביים ושורשים מרשימים.
לעתים, בהיותם שריד היסטורי, הם יעידו על ישוב כפרי עתיק או דרך היסטורית שעברה במקום, בתי קברות ישנים וכו'. יש לא מעט שקמים ייחודיים בעיר, ואני אספר פה על שניים מהם.

  • השקמה ברחוב ציהתל"י: זהו עץ גדול במיוחד ומרשים במבנהו. קשה לקבוע בוודאות, אבל ככל הנראה זו השקמה המבוגרת ביותר בתל אביב. במשך השנים נפער בגזע העץ חלל גדול שהיה פתח למזיקים, למחלות ואף לוונדליזם. לפני כמה שנים עבר העץ טיפול ושיקום על ידי האגף לשיפור פני העיר.
    במסגרת הטיפול נוקתה הפסולת, הוסרה הרקמה הפריכה, נמרח חומר המאט את ריקבון תאי העץ, וזפת קר נמרח בדופן הפנימי של העץ. לצורך חיזוק שלד העץ והימנעות מגיזום חזק ופגיעה ביופיו של העץ, הותקן צינור פלדה שעולה מהקרקע לתוך הענפים הראשיים, וממנו נמתחו כבלי מתכת שתומכים בענפים הכבדים. לסיום, כדי להקשות על הגישה לתוך חלל הגזע, נסגר הפתח באמצעות לוח פלדה. נכון לימים אלו, כ-15 שנים לאחר הטיפול, העץ נראה בריא וחסון.

עץ גדול במיוחד ומרשים במבנהו

מקרוב מתגלים פרטי הטיפול הייחודי

עמוד הפלדה. ממנו יוצאים כבלי מתכת התומכים בענפים הראשיים

גב השקמה - רחב ומאסיבי

השקמים בגן יעקב

ליד תיאטרון הבימה, ברחוב תרס"ט, קיימים שלושה עצי שקמה גדולים וותיקים במיוחד. הם "אומצו" על ידי ילדי העיר בשנות השלושים עד החמישים, במסגרת פעילות החווה החקלאית.
לימים הם שולבו בתכוניות הבנייה של מתחם הבימה והפכו לפינת החמד "גן יעקב".
במהלך השנים נפגעו חלקם, בעיקר בגזעים, וכך חדרו גורמי ריקבון שיצרו בהם חלל גדול המסוכן לבריאותם. לפני שנים אחדות שיקם אגף שפ"ע של העירייה את העצים, בעזרת מילוי הגזעים בבטון, וממש לאחרונה הם זכו לטיפול נוסף במסגרת העבודות על מתחם הבימה.

שקמה שעברה טיפול לשימור הגזע

השקמה הזאת חיה יפה עם המבנה

עוד דוגמה ליחסים סימביוטיים

כאמור, יש עוד שקמים מיוחדים בעיר. הנה שתי דוגמאות, על קצה העדשה:

השקמים באי תנועה קינג ג'ורג' 34

וגם באי תנועה בדרך קיבוץ גלויות 127

פיקוס קדוש - Ficus religiosa

הוא נקרא כך, מאחר שהוא מקודש בכמה מארצות מזרח אסיה. זהו הפיקוס הבעייתי ביותר בארץ. אם הפיקוסים האחרים אגרסיביים, הוא סופר-אגרסיבי ושורשיו יחדרו בקלילות קירות בטון או כבישים. הוא יגדל במקומות לא נגישים כמו על גגות, חריצים בקירות, ואם לא יטופל בזמן הוא צפוי לגרום נזקים גדולים.

אבל כמו לכל הפיקוסים יש לו גם צד שני: הוא משיר את עליו שמקבלים גוון צהוב חזק, והגזע יודע לתת בבגרותו מופע מרשים. לסיכום: יפה, אבל מרחוק. ממש רחוק.

פיקוס קדוש בעל גזע מדהים בשדרות נורדאו

העץ הזה לא רק חודר בטון ואספלט אלא אפילו נובט עליהם

זה לא יחזיק...

מהבודדים בעיר הזאת שלא עושה חשבון לאדום לבן

פיקוס בנגלי - Ficus benghalensis

הוא אינו נפוץ במיוחד אבל מאוד מיוחד, ושווה להכיר אותו. כפי ששמו רומז מקורו באסיה, והייחוד שלו מתבטא בשורשי האוויר. אלה יורדים מהנוף בכמות גדולה במיוחד, בדרכם למטה הם מתארכים ומתעבים, ובמגע עם הקרקע הם משתרשים והופכים לשורשי סעד התומכים בגידול והתרחבות העץ. באופן זה הוא ממשיך להתרחב לממדי ענק. הפיקוס הבנגלי הידוע בארץ נשתל בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" ב-1888 וקוטר הנוף שלו מגיע היום ל-700 מ"ר בקירוב.

הבנגלי הזה נמצא בשכונת אזורי חן בצפון תל אביב, ונחשב צעיר

פיקוס גדול עלים- Ficus macrophylla

זהו הפיקוס האהוב עליי. גם הוא גדול, עם ענפים ראשיים בקוטר של גזעי עצים רגילים, ומאפיינים אותו שורשיו העיליים והשטוחים שבולטים מעל פני הקרקע ולאורך מטרים רבים.גם הוא לא נפוץ במיוחד, ומרשים מאוד בבגרותו. פרט בוגר ויפה של הפיקוס הזה נמצא בגן העיר:

מרשים מלמטה למעלה

ומלמעלה למטה. הכי דומיננטי בגן

אחת התופעות המרתקות של כמה מזני הפיקוס היא השתלטות וחניקה למוות של עצים אחרים.
פיקוסים מסוימים, כגון השדרות ופיקוס קדוש, יודעים להיות אגרסיביים לא רק כלפי הסביבה הדוממת אלא גם כלפי עצים אחרים. הם נובטים או שולחים שורשי אוויר לעבר עצים אחרים ושואבים מהם מזון ומשאבים, עד שהם ממיתים אותם. הנה שתי דוגמאות לגזר דין מוות כזה:

פיקוס שדרות על אורן:
פיקוס שדרות גדל בצמידות לעץ אורן. במשך הזמן הפיקוס הוריד שורש אוויר שנצמד לגזע האורן והתעבה עליו, וכך הוא יונק ממנו וחונק אותו. בימים אלה הדרמה והמאבק בעיצומם. בעבור האורן זו הישרדות, בעבור הפיקוס זה המרוץ למיליון. אם האדם לא יתערב, גזר הדין של האורן חתום וסגור.

האורן חי על זמן שאול

אם זה נראה כמו חיבוק, זהו חיבוק מוות

פיקוס קדוש על אזדרכת: נביטה על עצים אחרים וחיסולם, היא מעשה אופייני לפיקוס הקדוש.
כאן הפיקוס נבט על אחד מענפי האזדרכת, ומה שהחל כנבט קטן ועדין הפך לעץ גדול תוקפני, ששלח את שורשיו עמוק לתוך האזדרכת הפונדקאית. לאט לאט, או די מהר במקרה של פיקוס קדוש, הוא מילא את רוב נפח הפונדקאית והשתלט עליה לגמרי. אני הגעתי אל (מה שנשאר מ)האזדרכת בשלב הכמעט סופי שלה. כל שנותר ממנה זה מעט מהקליפה החיצונית ועלים בודדים. אלו ממש הרגעים האחרונים שלה. הקדוש הזה לא עומד בתנאי הסף להיות "קדוש מעונה":
"קדוש מענה" יותר הולם אותו.

האזדרכת נופחת את נשמתה

לסיכום, עצי הפיקוס, עם כל הבעייתיות שלהם, מהווים את השלד הירוק של תל אביב, בעיקר במרכז העיר ובשדרות. התרומה שלהם בהיבט הנופי והאקולוגי אדירה. אלו עצים גדולים עם יתרונות גדולים שאבדו מעט במשך השנים. אלה שנשתלו בסמיכות למבנים ולתשתיות, ללא היכרות עם מאפייני העץ וללא יכולת לנבא את סיפור הצרעה והפירות, הפכו בבגרותם לבעייתיים במיוחד.לא מפתיע שהיחס לפיקוסים מאוד אמביוולנטי, יש שונאים ויש אוהבים - ככה זה כשמדובר בדוקטור ג'קיל ומיסטר הייד של העצים.

תודה גדולה לחיים גבריאל, אגרונום אגף שפ"ע בעיריית תל אביב, על העזרה והמידע.