>> הצטרפו ל-xnet בפייסבוק

הרחק ממלונות הענק הנוצצים והפומפוזיים של החוף המערבי (דוגמה זוהרת במיוחד ניתן למצוא בריץ קרלטון בפאלם ביץ'), קמה לה רשת של מלונות בוטיק ששואפת לשמור על מחירים סבירים, ולמשוך אליה בעיקר "קהל של יוצרים", כפי שהיא מצהירה באתר שלה.

מלון ACE הראשון הוקם בסיאטל ב-1999 על-ידי שלושה חברים, שרצו להקים מלון בעיקר כדי שיהיה להם מקום לארח את חבריהם. היום הם מחזיקים ברשת בת ארבעה מלונות, האחרון שבהם נפתח בניו יורק ב-2010. למלון בפורטלנד קרא הניו-יורק טיימס "המלון המקורי ביותר בארצות הברית", אז החלטנו לקפוץ למקבילה הניו יורקית כדי להתרשם. לדברי צ'לסי פלייס, דוברת הרשת, כל מלון Ace בכל עיר "מתייחס לסביבה שבה הוא ממוקם, כאשר הזיקה לקהילה שבה אנו ממוקמים חשובה מאוד. החיבה לוינטג' היא משותפת - כל המלונות מעוטרים בחפצים, בדים, צילומים, תמונות ועיצובי וינטג', ובכל המלונות שלנו מקבלים באהבה גם כלבים".

פוחלצים בלובי

בכניסה למלון, הנמצא במיקום תיירותי כמעט מושלם (בין ברודווי לשדרה החמישית) עגלה ענקית שאי פעם שימשה את חלוצי המערב בפרוע, ובתוכה פרחים צבעוניים ורעננים המוצעים לכל באי הרחוב. מכאן נכנסים ללובי ענק, צבעוני והומה, שבו התרחשות מתמדת. הלובי הוא חלל גדול המופרד לשניים באמצעות שולחנות מעבדה בני מאה שנים, שעליהם שיש שחור. לצידם יושבים אורחי המלון ומקלידים במרץ על הלפ-טופים שלהם. מאחוריהם שני ארונות ישנים של בית מרקחת מעץ לבן, שמאכלסים פוחלצים. אני זיהיתי שני אופוסומים וינשוף חמור סבר.

ינשוף בשוק, בלובי של המלון (צילום: Douglas Lyle Thompson)
ינשוף בשוק, בלובי של המלון (צילום: Douglas Lyle Thompson)

בפתח הלובי ספה בריפוד אפור, שעליה מונחת ברישול מכוון פרווה של חיה, ועמודי שיש עצומים ובוהקים מובילים עד לקבלה. הרצפה בלובי היא רצפת עץ משופשף, משולבת במוזאיקה מרשימה שהתגלתה במקרה בעת השיפוצים: בשנת 1904 עמד כאן Hotel Breslin המצליח, במיקום שנחשב אז לטוב ביותר בניו יורק. שלושת החברים שכרו לצורך השיפוץ המסיבי את משרד האדריכלים Roman and Williams, האחראי בן השאר לעיצוב המלונות הנחשבים Royalton Hotel ו-The Standard Hotel.

רצפת המוזאיקה משתלבת בין העץ והשיש, ומע תקרה מרשימה עשויה עץ כהה. זו התקרה הישנה של המלון הקודם: היא לא שופצה אלא שוחזרה, וכך יש מקומות שבהם היא ממש מרוטה, מה שמוסיף לה קסם. מנורות וינטג' משתלשלות מתקרת הלובי. לדברי פלייס, מטרת העיצוב היא לשלב בין סגנונות ותקופות, כאשר חדש וישן משמשים ביחד, עם אהבה גדולה לשנות ה-70. "רהיטים רבים מאמצע המאה הקודמת שופצו במיוחד עבורינו, והריפודים מעור, קטיפה וזמש", היא מסבירה. "ניסינו להיות עד כמה שפחות קונבנציונאליים, תוך התייחסות לאתוס של ניו יורק, להיסטוריה של העיר ושל המלון הקודם. המלון עוצב עם המון צבע, והתחושה כשמתהלכים בו היא כמו במחזה. המטרה שלנו היתה לסמל חופש".

סליחה, זה בר או ספרייה?

אזור הקבלה מורכב משלושה שולחנות פלדה שנלקחו מבית חרושת ישן, מצופים במשטח עור. מאחוריהם ניצבים פקידים חייכניים, הנשענים על ארון בית מרקחת ישן ורחב המאכסן מיני דברים משונים, החל מניירות מכתבים לאורחים וכלה בבקבוקי בושם למכירה ומיני תמרוקים צבעוניים. בצד ארון לבן ישן (גם הוא מבית מרקחת) המכיל בקבוקים וחפצים שונים. מעל לקבלה מרצד שלט ענק ושורת נורות מאירה את האזור.

מול הקבלה שולחנות וספות מעור אדום-חום ומעליהן מנורות "טיפאני". בצמוד לקבלה חדר מיוחד שהוקדש לבר. לדברי הבחורה החביבה שערכה איתי את הסיור, האדריכלים עיצבו אותו "כמו ספרייה ביתית מפוארת בדירת פאר בפארק אבניו". הבר ספון-עץ, הכסאות גבוהים ועשויים מנחושת, כריות הישיבה מעור שחור. כל אזור הבר מחופה בקיר עץ כהה ומעליו מתונסס דגל ענק של ארצות הברית.

הבר מוביל לספרייה ענקית בנויה ממדפי פלדה שחורה, למולם שולחן ששימש פעם לגלגול בצקים במאפייה צרפתית בניו יורק, לידו ומפוזרים כסאות שנלקחו מבית ספר באנגליה. בין הספרים מפוזרות נורות קטנות המאירות אותם. גרם מדרגות משיש לבן מוביל מהלובי לקומת ביניים. משטח-המעקה מצופה בטפט אפור, והקיר ממול מעוטר באלפי גלויות בשחור לבן היוצרות מעין גרפיטי ענק ומרשים.

ובתפריט: כוכב מישלן אחד

במלון שתי מסעדות: מסעדה כפרית בנוסח המערב הפרוע, בעלת רצפת עץ, תאים עם ספות מעור לארוחה אינטימית, ועל הבר פסלים של פרות וחזירים קטנים מקרמיקה. מסדרון בקרבת המסעדה מוביל לגלריה ובה תערוכות מתחלפות ולחנות בגדים, תיקים , נעליים ועוד, בוטיק קטן וצבעוני. מסדרון מקביל מוביל אל המסעדה השנייה, וכבר תוך התקדמות מבינים שמדובר במסעדת מאכלי ים. ציורי דגים ממוסגרים מעל ספסל ארוך לממתינים, ויש אקווריום ענק בכניסה. המסעדה אוחזת בכוכב מישלן אחד, והיא מעוצבת בצבעוניות מרעננת - בר שחור מקרמיקה, כסאות מעור כחול וירוק, שולחנות גבוהים ולצידם שרפרפי נחושת, החלונות פונים לרחוב ועמודים מצופים קרמיקה שחורה מפוזרים בחלל .

החדרים

המלון בנוי מלבנים ובעל גג משופע, מתפרש על פני 12 קומות, ויש בו 269 חדרים, רובם זוגיים. יש גם חדרים לארבעה במיטות קומותיים ושמונה חדרי דה לוקס. הריהוט בכל החדרים דומה. כמעט בכולם שטיח מקיר לקיר בצבע שחור (מלבד חדרי הדה-לוקס המחופים ברצפת עץ). את הבגדים תולים בארונות פתוחים, ומעל לכל מיטה ציור של אמן מקומי. בכל חדר, ברוח בעלי הבית חובבי המוזיקה, גיטרה שעומדת על מתקן מיוחד. ואם אתם תוהים - היא בהחלט מכוונת. בכלל, למוסיקה יש כאן מקום של כבוד ובכל חדר יש מערכת אודיו מתקדמת.

בפתח החדר "מקרר של פעם" בצבע לבן או שחור, ובחדרי הדה-לוקס שולחן אוכל מעץ או מזכוכית, לצידו כסאות מרופדים בשחור או מעץ בסגנון וינטג'. בחדרים הזוגיים הסטנדרטיים חדר האמבטיה קטן למדי והשירותים אינם נפרדים. בחדרי הדה לוקס האמבטיה מרווחת יותר. ליד המיטות שידות עץ, מנורות עומדות או מונחות על השידות, ומיני ממתקים ופחיות שתייה מונחים בתוך ארגז מעץ על המקרר. על הדלתות יש שלטים האומרים "Now" או "Not Now". כיסויי המיטות זהים: משבצות בוואריאציות של שחור, אפור וכחול.

ביקורת

באתרם מבטיחים Ace שהם אופציה זולה בניו יורק. למרות זאת, אם מסתכלים על המחיר (מעל 400 דולר ללילה) הרי שהחדרים לא מאוד גדולים, האמבטיה לא מרווחת, ולמרות שהחדרים נעימים ומסבירי פנים, הם קצת אפלים. עם זאת, התחושה במלון היא של "אקשן" בלתי פוסק, וההרגשה היא שגם אם תבלו בתוך המלון חצי יום, תחושו את ניו יורק היטב. להזמנות ופרטים נוספים: 212.679.2222 או באתר המלון.

עוד מלונות ששווה לבדוק:

>> להרגיש כמו טראמפ: סיור בריץ קרלטון בפאלם ביץ'

>> איך נראה המלון הראשון בתל אביב?

>> ואיך נכנס "בראון" התל אביבי לרשימת מלונות העסקים הטובים ביותר של המגזין המשפיע "וולפייפר"?