עם לופטים ששווים הרבה מיליוני דולרים, חנויות אופנה יקרות להחריד ובתי מלון מבוקשים, סוהו היא מיקום די משונה לבית כנסת. ובכל זאת, הרובע ההיסטורי הזה שנמצא מדרום לרחוב האוסטון, מחזיק בעבר יהודי של ממש. פעם, בתקופת המסחר הזעיר של ניו יורק, זה היה ביתה של קהילה ספרדית תוססת. בית הכנסת הפורטוגזי-ספרדי שימש כמשכנם של מתפללים, בבית לבנים אדומות טיפוסי לשכונה, ברחוב קרוסבי. מאה שנה חלפו מאז, בית הכנסת ננטש, וכעת סוהו מברכת לשלום את בית הכנסת הראשון שנפתח בה מאז אותם ימים, שנקרא בפשטות SoHo Synagogue.
בית הכנסת החדש שוכן אף הוא ברחוב קרוסבי הצר והאלגנטי, במקום ששימש קודם לכן כבוטיק של ג'וצי. המעצב והאדריכל הישראלי דרור בן שטרית, שחי ועובד בניו יורק, הזריק לחלל של 200 המטרים הרבועים, שחזית זכוכית חוצצת בינו לבין הרחוב, את סגנונו המודרניסטי-מפואר. בעיניהם של טהרנים קפדנים, האסתטיקה הזו – לבנים בצבע תכולות, מיצבי תאורה וכיסאות הטווס המזוהים איתו – עשויה להיראות מזעזעת. אך במבט על המכלול השלם, מדובר באינטרפרטציה מזוקקת להפתיע – ואפילו מאופקת – של אדריכלות דתית מסורתית. וכך זה נראה בווידאו קצרצר:
בן שטרית אומר ל-Xnet שהוא רצה ליצור חלל שבו "בית הכנסת יכול לחבק את המסורת ואת הפונקציות הבסיסיות שלו, עם תפאורה עיצובית שגרתית ועכשווית". לדבריו, "רציתי להציע ביקור מחודש ברעיון של בית הכנסת כרקע נוח ומהנה לצמיחה אישית ולקשר קהילתי".
למעשה, האתגר העיצובי של בן שטרית הפך לעניין משפחתי. מי שמסייע לו בכך הוא הדוד שלו, מעצב האופנה הישראלי-לשעבר יגאל עזרואל, שבחר את הבדים הצבעוניים שעוטפים את ארון הקודש. ברקע נמצאים כאמור אותם כיסאות טווס, שתוכננו במקור עבור מותג הרהיטים האיטלקי "קאפליני", וכך נוצרת מעטפת ארגמן. כל זה משקיף על חלל התפילה המרכזי – דופלקס ארוך ודק, עם גרם מדרגות עשוי זכוכית ופלדה. בצדדים אפשר לראות, אולי, את הדוגמאות הכי פחות נפוצות של אמנות שימושית: פאנלים תלויים שהמתפללים יכולים להוריד ולקפל אותם לתצורה של כיסאות ושולחנות קטנים. קירות לבנים וצנרת חשופה, באותו זמן, משקפים את ההיסטוריה התעשייתית של הבניין. בתוך הקירות עצמם חצב בן שטרית שבעה ריבועים. כאשר מביטים בכולם, מזהים כיצד הם מרכיבים את צורת המנורה. יצירות אמנות אחרות כוללות קיר-תורמים שעשוי לבנים חשופות בצבע תכלת, וגוף תאורה בלתי שגרתי המשובץ בתקרת המבואה, עם נורות מוטמעות בגומחות וקווים חדים וכהים – שיכולים להזכיר את מפת הסאבווי האיקונית של ניו יורק, או - שוב - מנורה.בעבור בן שטרית, בית הכנסת הזה הוא לא רק חזון פרטי שלו, אלא עבודה משותפת עם הרב דובי שיינר, המנהיג הצעיר ברוחו של הקהילה. כמי שרגיל לשאת דברים בערבי גיוס תרומות במועדוני ריקודים ומסיבות אופנה מובילות, שיינר מאמץ בבירור את החזון של יהדות שונה במאה ה-21. גם הוא וגם המעצב רואים בבית הכנסת של סוהו חלל שבו יכול החזון הזה ללבלב.
>> מאוד קרוב לכאן, בית מלון מעוצב ששווה לבקר בו
>> עוד בתי כנסת מרתקים בעולם
