אם בפוסט קודם דיברנו על הכלים אותם אנשים עושים כדי ליצור מוזיקה, הפעם נדבר על התוכנות והתנועות / פרצופים שבהם אנשים משתמשים כדי ליצור מוזיקה. אנשים רבים משתמשים בתנועות וסיטואציות כיפיות על מנת ליצור מוזיקה. כך לדוגמה בניסוי הבלונים הזה, שערך בארצות הברית Carnegie Mellon, סטודנט למחשבים בשנה שנייה ללימודים. את הפרויקט הזה מלווה כמובן מערכת Kinect, שמאפשרת עקיבה חיה אחר צבעים, פרצופים, תנועה ועד. מה שיפה במיוחד בווידאו הזה הוא הצורה שבה הוא מדגים את יכולות המוצר / הניסוי בצורה פשוטה וברורה.
אמנם התוצר אינו סופי, אבל זה היופי בלקרוא לדברים ניסוי, וזה היופי באקדמיה: אפשר לקדם דברים גם אם הם כרגע בגדר השטות המוחלטת, בתקווה שהם יהפכו למשהו מוחשי.
בפסטיבל STEIM Hotpot Lab #2 שנערך באמסטרדם, הגיעו אמנים רבים והדגימו מגוון יכולות. STEIM הוא ארגון המעודד יצירת כלים מוזיקליים אלקטרוניים חדשים ברחבי העולם, והוא מאגד מוזיקאים, דיג'ייאים, מפיקים ועוד.
ואחרון חביב, פרויקט שעשיתי בעצמי יחד עם אור לויטה (מעצבת תעשייתית) במסגרת קורס IDHO) interaction Design Hands On) במעבדה לאינטראקציה במכון הטכנולוגי חולון, HIT. הפרויקט נעשה ב-2008 ונקרא "הקיר". מטרתו הייתה ליצור כלי נגינה שבו מנגנים אנשים רבים בו זמנית. כלי הניגון הוא ידיהם של האנשים, כאשר לכל אדם יש יכולת לקחת כפפה בצבע מסוים וכך לבחור את הכלי שבו הוא מנגן. כמובן שב-2008 עוד לא היה Kinect ולכן היה שימוש במצלמת רשת פשוטה, מה שהפך את הפרויקט ליותר מסובך, אך הקנה לו, אני חושב, את החן של עצמו.
