תגידו, זה מאיקאה?

כשהיכל הצריכה של המדינה, חנות "איקאה" באזור התעשייה של נתניה, נשרף בחודש פברואר, כל המדינה דיברה על האירוע כאילו היה זה אסון לאומי. עוצמת התגובות הייתה עדות נוספת לכוח המשיכה של ענק הרהיטים השוודי, והיא עוררה את תשומת לבה של מאיה קשביץ, מנהלת מחלקת האמנות בעיריית נתניה.

קשביץ חזרה לאתר החרב ואספה חומרי גלם ששרדו את השריפה, כגון חלקי מתכת, עץ ופלסטיק, שלטים של החנות, שקיות כחולות וצהובות, חלקי רהיטים ופרזול. את החומרים היא העבירה לאמנים שונים, שהתבקשו לתרגם את מה שהייתה פעם חנות איקאה לכדי יצירת אמנות שתוצג בתערוכה קבוצתית. קשביץ הקציבה למשתתפי התערוכה שלושה חודשי עבודה בלבד, בניסיון לדמות את זמן הייצור המהיר וההמוני המזוהה עם איקאה.

את התוצאה אפשר יהיה לראות ביום חמישי הקרוב, כאשר תיפתח התערוכה "זמאיקאה?" בגלריית הצוק בנתניה. כאן, ב-Xnet, אנחנו מציגים לראשונה את העבודות שמשתתפות בתערוכה ומשוחחים עם האמנים (צפו בסרטון המוצג בראש הכתבה). לא במפתיע, אפשר למצוא כאן את המתח הברור בין חנות המהווה סמל לייצור תעשייתי ופופוליזם, לבין אמנות גבוהה. "שרידי החנות ומהותה כתאגיד בינלאומי שהישראלים אוהבים לאהוב ולשנוא, מהווים נקודת מוצא", מסבירה קשביץ, ומציינת כי התערוכה מתמקדת בהבטים של קפיטליזם וצרכנות.

בולטת עבודתה של ניבי אלרואי, "הצפה", שהשתמשה ביריעת ברזל חלודה כנקודת מוצא לבדיקת טיפוגרפיה של אסונות ברחבי העולם. האיורים של אמן הרחוב עדי סנד, שמקשטים לא מעט פינות בתל אביב, מופיעים הפעם על מסך טלוויזיה ששרד את הדליקה. קרן שפילשר ואוהד אלימלך הכינו מיצג בובות, ויעל גסר הקימה אוהל סיירים עשוי שקיות צהובות של איקאה - הוא נבנה חודשיים לפני המחאה החברתית וזוכה כעת לפרשנות שהאמנית לא פיללה לה. רני ששון, לעומתה, הכינה לוויתן משקיות של איקאה. עוד משתתפים: אליסיה שחף, הילה וגמן, דרורה ויצמן, מאיה גלפמן, נועה תבורי, נטלי מנדל, ענבר פרים, פז הדס, רימה ארסלנוב, רעות קרן ושחף מנאפוב.

מתי: 1.9 – 6.10

איפה: הגלריה על הצוק, רחוב המעפילים 10 (טיילת שקד), נתניה

>> ובינתיים, המתחרה האוסטרית פותחת חזית: קבלו הצצה ראשונה לחנות החדשה